בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • כי תשא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

"אֶת פָּנֶיךָ ה' אֲבַקֵּש" -על מַסְוֶה הפנים

undefined

הרב יוסף כרמל

אדר תשס"ט
3 דק' קריאה
הסתרת הפנים הייתה אחת התוצאות של חטא העגל. תחנוניו של משה ולחצו נענו בשלילה.
"וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם אֵין פָּנֶיךָ הֹלְכִים אַל תַּעֲלֵנוּ מִזֶּה" (שמות ל"ג טו)
"וַיֹּאמֶר לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי:... וּפָנַי לֹא יֵרָאו" (שם, כ,כג).


בפרשתינו עניין נוסף הקשור להסתר פנים והוא המסווה שהיה על פני משה.
"וַיַּרְא אַהֲרֹן וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מֹשֶׁה וְהִנֵּה קָרַן עוֹר פָּנָיו וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו:... וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה: וּבְבֹא מֹשֶׁה לִפְנֵי יְקֹוָק לְדַבֵּר אִתּוֹ יָסִיר אֶת הַמַּסְוֶה עַד צֵאתוֹ וְיָצָא וְדִבֶּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יְצֻוֶּה: וְרָאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת פְּנֵי מֹשֶׁה כִּי קָרַן עוֹר פְּנֵי מֹשֶׁה וְהֵשִׁיב מֹשֶׁה אֶת הַמַּסְוֶה עַל פָּנָיו עַד בֹּאוֹ לְדַבֵּר אִתּו" (שם, ל"ד ל-לה).


במגילת אסתר אנו מוצאים שוב ביטוי זה:
"בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כְּטוֹב לֵב הַמֶּלֶךְ בַּיָּיִן אָמַר לִמְהוּמָן בִּזְּתָא חַרְבוֹנָא בִּגְתָא וַאֲבַגְתָא זֵתַר וְכַרְכַּס שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ" (א' ט).

ביטוי זה חוזר על עצמו כמה פסוקים מאוחר יותר:
"וְהַקָּרֹב אֵלָיו כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר אַדְמָתָא תַרְשִׁישׁ מֶרֶס מַרְסְנָא מְמוּכָן שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיֹּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת" (שם יד).


הבסיס לנס פורים הוא סיפור הצלחתו של מרדכי היהודי, למנוע את רצח אחשורוש בידי שני שומרי הסף - בגתן ותרש. יש לציין כי השניים הללו, לא היו שני "שין גימלים", בחצרו של אחשורוש אלא שני שרים רמי מעלה, כמו שמוכח בירמיה ל"ה ד ואכמ"ל.

מעשה דומה, אבל בעל סוף הפוך, קשור לספור רציחתו של סנחריב מלך אשור. הנביא מספר לנו כי סנחריב נרצח בידי שני בניו:
"וַיְהִי הוּא (סנחריב) מִשְׁתַּחֲוֶה בֵּית נִסְרֹךְ אֱלֹהָיו וְאַדְרַמֶּלֶךְ וְשַׂרְאֶצֶר בָּנָיו הִכֻּהוּ בַחֶרֶב וְהֵמָּה נִמְלְטוּ אֶרֶץ אֲרָרָט וַיִּמְלֹךְ אֵסַר חַדֹּן בְּנו תַּחְתָּיו" (מלכים ב י"ט לז).


בארכיון המלכותי של מלכי אשור נמצא מסמך שפורסם על ידי פרו' סימו פרפולה - אשורולוג פיני, המלמד באוניברסיטת שיקגו ובאוניברסיטה העברית בירושלים. במסמך זה מסופר כי לאוזניו של אחד מתושבי נינוה הגיעה תוכניתם הסודית, של אדרמלך ושראצר, לרצוח את סנחריב אביהם ולתפוס את השלטון. אותו אזרח פשוט הבין שמצוי בידיו מידע רב ערך, לכן התיצב בפתח ארמון המלוכה וביקש ראיון דחוף ובהליך מקוצר אצל המלך.. הליך זה מקביל היום להליכה לבית המשפט העליון כבג"ץ, תוך דילוג על הערכאות הנמוכות. כיון שאזרח זה לא השתייך למעמד מספיק גבוה, הוא לא היה רשאי לראות את פני המלך במהלך הראיון, לכן הוא הוכנס כשעל ראשו מסוה. באותו יום, סנחריב היה מאוד עסוק ולכן ביקש שיעבירו חלק מהאנשים שחיכו לראיון עמו אל אדרמלך בנו. חושף הקשר, שלא היה מודע לכך, התייצב לפני הבן - מתכנן הקשר והכריז "אדני המלך, בניך אדרמלך ושראצר זוממים לשלוח יד במלך". אדרמלך לא התאפק ביקש שיסירו את המסוה מעל פניו של האזרח המסכן, שהבין מיד כי עשה את טעות חייו. כמה שעות מאוחר יותר הוא הוצא להורג בפקודת אדרמלך. לאחר כשלון המרד ובריחתם של הבנים הרוצחים, פנה אל המלך החדש אסרחדון, אחד הפקידים הבכירים שכנראה היה מודע למה שקרה וביקש מן המלך לפצות לפחות את משפחתו של אותו אומלל שניסה למנוע את הרצח. כך נרשם ארוע זה בדברי הימים של מלכי אשור.
ממקור חיצוני אותנטי זה, מתבאר המנהג הקדום, שעל פיו רק מי שנמצא במעמד מספיק גבוה, רשאי לראות את פני המלך.

עכשיו הכל מתברר. חטא העגל, הוריד את העם למדרגה שלא אפשרה להענות לבקשתו של משה "אֶת פָּנֶיךָ יְקֹוָק אֲבַקֵּש"ׁ(תהלים כ"ז ח). אותה ירידה של העם היא גם זו, שגרמה למרחק שנוצר מבחינה רוחנית בין העם ובין משה, מה שגרם לצורך במסווה על פניו. לכן מודגש במגילת אסתר מעמדם של היושבים ראשונה במלכות כראי פני המלך.

הבה נתפלל כי גם בנו יתקיים ונהפך הוא ונחזור להיות שוב בבחינת רואי פני המלך.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il