- הלכה מחשבה ומוסר
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
"לא תרצח"
מצות לא תעשה שלא להרוג את הנפש, שנאמר: "לא תרצח" (שמות כ').
מצות לא תעשה שלא להרוג את הנפש, שנאמר: "לא תרצח" (שמות כ').
החום המעיק של יום קיץ שרבי, לא הקל על הגאון ר' חיים מבריסק בלימודו המאומץ. שקוע היה בסוגיה סבוכה, ומצחו נטף זיעה מהמאמץ האדיר שהשקיע בהבנת עומק דברי הגמרא המונחת לפניו. ר' חיים סבב בחדר הלוך וחזור בנסיון למצוא פתרון לקושיא עליה עמל. אולם החום המעיק בחדרו הסגור, גרם לו מבלי לשים לב, תוך שהוא שקוע עמוק בסוגיה, לצאת מביתו ולהמשיך בעיונו תוך כדי הליכה בחוץ. היות ויצא מביתו בלי תכנון וכוונה, יצא ללא לבושו המכובד האומר לכל מי שרואהו כי לפניו המרא דאתרא וכי יש לנהוג בו כבוד בהתאם. לכן כשפגש בו אותו אורח, שהזדמן לעיר בריסק אותו יום, לא העלה על דעתו כי למולו הולך לא אחר מאשר רבה הגאון של העיר. המשא הכבד שסחב האיש דרך ארוכה עד שהגיע לעיר, בנוסף לחום הנוראי ששרר, סימאו את עיניו מלראות את גילו המבוגר של הרב, ולכן העיז פניו וביקש מהאיש הזקן כי יאות לסייע בידו לסחוב את שקו הכבד. רבי חיים שמח מאוד על המצוה שנזדמנה לפניו בלי לשים לב, והחליט כמובן לסייע ליהודי, ככל שכוחו יאפשר לו. רבי חיים לא שיער כי המשא כבד עד כדי כך, אולם לאחר שהצליח לאחר מאמץ רב להרימו על כתפיו, החל פוסע באיטיות. דקות מועטות בלבד הצליח רבי חיים לשאת את המשא, ואז ביקש מהאיש שיעזור לו להוריד את השק הכבד. אולם האיש שההליכה ללא המשא הכבד מצאה חן בעיניו, סירב, ואמר לרבי חיים שהיות והוא סחב את השק כבר כמה ימים לא יקרה כלום אם כעת יקבל קצת עזרה הדדית מיהודי רחמן שיסייע לו, ולכן אין זה שייך שיוריד כעת את השק. רבי חיים ניסה להתווכח מעט, אולם כשראה כי עייפותו של האיש בלבלה את דעתו מעט, החליט להתאמץ ביותר ולהמשיך לשאת בנטל עד למלון אליו היו מועדות פני האיש.
תוך שהוא נושך את שפתיו, כשגבו כואב לו מאוד, נאלץ רבי חיים גם להבליג על מילות הבוז הרבות שהאיש המטיר עליו למכביר - על כך שחשב שאינו מסוגל לסחוב את השק בעוד כעת רואים כי הוא כן מסוגל, וכי אין לו לב רחום בכך שחשב להשאירו ברחוב לבדו עם המשא הכבד, ועוד כהנה וכהנה חרפות וגידופים, שעברו אפילו לדחיפות קלות כשראה שרבי חיים מאט את קצב הילוכו.
משהגיעו לרחוב בו שכן המלון, עצר רבי חיים, הוריד באנחה את המשא הכבד ואמר בקול ברור כי בזאת סיים את תפקידו וכי הוא אינו מוכן בשום אופן להמשיך בנשיאת חפציו של האיש. האיש שלא היה נראה לו כי הסבל יעזוב כך באמצע הרים את קולו בצעקה ודרש ממנו להרים מיד את המשא והמשיך עד לבית המלון עצמו. אולם רבי חיים לא וויתר בשום אופן, סב על עקביו והתרחק במהירות מהמקום. בלית ברירה לקח האיש את חפציו ופסע למלונו.
כעבור מספר ימים של שהות בעיר, הציע בעל המלון לאורח להילוות אליו לביקור אצל רב העיר, ובכך יזכה להכיר את אחד מגדלי הדור. למותר לציין את ההלם שאחז באיש כשראה שרב העיר, הגאון המפורסם, הוא לא אחר מאותו זקן אותו הכריח לקחת עבורו את חפציו, באותו יום בו הגיע לעיר. במילים מגומגמות ובעיניים מושפלות החל האיש להתנצל על התנהגותו והביזיון שהנחיל לרב. הרב הביט משועשע באיש, חיבקו, ואמר לו כי אל לו לדאוג, שכן בזכותו זכה לקיים מצות "הקם תקים", גמילות חסד ועוד, דבר שבדרך כלל לא מזדמן לרב לקיים. משנתפייס האיש, העיז בזהירות ושאל - מדוע לקראת המלון הרב התעקש שלא להמשיך בנשיאת המשא, אלא נעצר כמעט בפתח המלון? הרב חייך וענה שהיות והאורח לא ידע מיהו זה שנושא את משאו, חשש שאם בעל המלון יבחין בדבר, הרי יתחיל לצעוק ולבזות את האורח המסכן ולהלבין את פניו, והיות הלבנת פניו של יהודי חמורה היא משפיכות דמים, החליט כי לא יתקרב עם המשא עד למלון עצמו אלא יעצור במרחק ניכר ממנו, על מנת לשמור על כבודו של האיש.

מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
107 - "לא תעמוד על דם רעך"
108 - "לא תרצח"
109 - "לא תאכלו כל נבלה"
טען עוד

לדחוף רכבת בעליה
הרב שמואל הולשטיין | תשרי תש"ע

"ואת אלה תשקצו מן העוף, לא יֵאכלו"
הרב שמואל הולשטיין | ו סיון תשס"ט

מצות עשה לעשות מעקה לגגו
הרב שמואל הולשטיין | כה תמוז תשס"ז

"כל אלמנה ויתום לא תענון"
הרב שמואל הולשטיין | כא אדר ב תשס"ח

הרב שמואל הולשטיין
ראש הגרעין התורני בהוד השרון וראש ישיבת בני צבי

ראשית הגז
יד תמוז תשס"ז

"ולא תהדר פני גדול"
שבט תשס"ט

מצווה לפרוק מבהמת חברו הרובצת תחת משאה
מתוך ספר המצוות הקצר
אייר תשס"ז

לא תחמוד
אדר ב תשס"ח
מסירות או התמסרות?
למה ללמוד גמרא?
קילוף פירות וירקות בשבת
מהו החידוש הכי גדול שיש בתורה?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
מה מברכים על ברקים ורעמים?
מי צריך את הערבה?
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר
הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו
חובת הנקמה באויבים
הרב שמואל אליהו | כ"ט תשרי תשע"ו
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
הבדלה ומוצאי שבת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א
גדולתו של הבבא סאלי
הרב חיים בן שושן | ג' שבט תשפ"ג
מה עושה פרשת פדיון חמורים בתפילין
הרב מאיר גולדויכט | ד שבט תשפ"ג
הדרך לדבקות בה' והשפעתה
אורות ישראל - פרק ג' פסקה א'
הרב ש. יוסף וייצן | א שבט תשפ"ג
