בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • עניינו של יום
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

כל החילים שנפלו

הוספת עליה בתורה ביום העצמאות וביום ירושלים

הוספת עליה ביום העצמאות וביום ירושלים, בפרשה שהיא מענינו של יום, בימים שיש חיוב של קריאת התורה.

undefined

הרב אורי בצלאל פישר

איר תשס"ט
5 דק' קריאה
מבוא
במאמר הקודם נדונה קריאת התורה ביום העצמאות וביום ירושלים, בימים שאין בהם חיוב של קריאת התורה. מסקנת הדיון שאפשר לקרוא בתורה, אך אין לברך על קריאת התורה. להלן נדון בקריאת התורה בימים שיש בהם חיוב של קריאת התורה. כלומר האם מותר להוסיף עליה שבה נקרא בפרשה שהיא מענינו של יום. גם כאן נשאלת השאלה שאם נגיע למסקנה שאפשר להוסיף עליה, האם אפשר לברך על הקריאה.

מחילת הציבור להוסיף עוד עולים
מובא במס' מגילה 1 , שבשני, חמישי ובמנחה בשבת קוראים ג' אנשים, לא פוחתין ולא מוסיפים. בשבת בשחרית קוראים ז' אנשים, אך אפשר להוסיף עליהם.
הראשונים 2 מסבירים שהטעם שאין מוסיפים בעולים, כדי שלא יקשה לציבור, מפני שימי שני וחמישי, הן ימי מלאכה, ובשבת במנחה הוי סמוך לחשיכה, שהרי כל היום רגילים לדרוש.
הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א 3 , מביא ראשונים ואחרונים שסוברים שמותר לציבור למחול על כבודם, ולמחול על הטירחא דציבורא.

הוספת עולים במקום שיש ב' חתנים
יש ראשונים שסוברים שאם יש ב' חתנים שהם ישראל, לא כהנים ולוים, והם באים לבית הכנסת ביום שני או חמישי, מותר לעלות ד' עולים. כלומר לעלות את ב' החתנים, שלא תהיה מריבה 4 .
הדין הזה נפסק להלכה ע"י הרמ"א 5 .
הרבה מן האחרונים חלקו על דין זה 6 .
אך יש אחרונים שהסכימו אתו, וביארו שטעם הדין הזה הוא משום שהציבור מוחל על כבודו, שיכולים למחול על כבודם 7 .
לכן כיון שרואים שלדעת הרמ"א אפשר להוסיף עולים לכבוד חתן, ויש אחרונים שמסכימים עם דבריו, נראה שויש ללמוד מכך גם לענין יום העצמאות ויום ירושלים, שאפשר להוסיף, ואין בזה איסור ברכה לבטלה.

הוספת עולה לקרוא בתורה ולברך על הקריאה הוי ספק דאורייתא
אין לומר שיש כאן ספק דאורייתא, כיון שהוי ספק ברכה לבטלה, שנראה לי שברכה לבטלה הוי איסור דרבנן, ולא איסור דאורייתא 8 .
יתירה מכך, נראה לי שאין כאן ספק ברכות, כיון שגם אלו שסוברים שאין להוסיף עולים כשיש ב' חתנים, אין הם סוברים שאם הוסיפו, אז הוי ברכה לבטלה. שאין כאן ברכה לבטלה, כיון שמברך לכבוד התורה- לכבוד הציבור 9 . אלו שסוברים שאין להוסיף עולים, דנים מצד לכתחילה, שאין לעשות כן, כיון שיש טירחא דציבורא.
אין כאן מחלוקת בנוגע לברכה, המחלוקת בין הראשונים ואחרונים אם מותר להוסיף עולים או אסור, ולכן זה דומה לדברי הרדב"ז 10 , שסובר שאם מחלוקת הפוסקים היא במצוה, ולא בברכה, אין אומרים בכך ספק ברכות להקל, ואסור לברך. אלא אם מכריעים שיש לעשות את המצוה, אז אפשר לברך.
לכן כאן, לאחר שמכריעים שאפשר להוסיף עולים, אפשר לברך, ואין דין ספק ברכות להקל. אע"פ שהבאתי [ראה בנספחים ברכה לבטלה/ ברכה שאינה צריכה] שיש אחרונים שחולקים על דברי הרדב"ז, אך נראה לי שאפשר לסמוך על דבריו.

דעת הפרי מגדים
יש עוד לצרף את דברי הפרי מגדים 11 , שנראה מדבריו שברכת התורה שמברכים קודם קריאת התורה, אינה שייכת לדין של ספק ברכות להקל, כיון שאין מברכים "אשר קדשנו במצותיו וצונו", אלא זו ברכה שנתקנה לכבוד הציבור: "קשה לי על מה שכתב מהר"ם מלובלין ז"ל דמספיקא לא מברכין, בשלמא אם מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו שפיר מה שאין כן דנתקנה מפני כבוד התורה בציבור".
כמובן שיש לצרף את דעת הנשמת אדם 12 , שסובר שבכל ספק בברכות אפשר לברך, ואין איסור לברך.

צד להקל ביום העצמאות שהוי יום שבתון, מצד המדינה
ביום העצמאות יש עוד צד להקל, מצד שזה יום שבתון מצד המדינה. אין אנשים עובדים ביום זה, וא"כ לא הוי ביטול מלאכה. יש מקום לדון בזה, כיון שאין היום הזה יום שאסור במלאכה מצד דין תורה, אך נראה שכיון שבסופו של דבר אין כאן ביטול מלאכה, אז אין איסור של הוספת עולים. אפי' אם נאמר שיש כאן ספק, בכ"ז יש כאן ספק ספיקא. ספק אם אפשר לציבור למחול על כבודם, ואם תמצי לומר שאינם יכולים, ספק שיום העצמאות נחשב כיום שאין בו ביטול מלאכה. במקרה כזה גם לפי הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א 13 , שחולק על הרדב"ז, וסובר שגם במקרה שהספק במצוה, אפי' הכי שייך הכלל ספק ברכות להקל, ואין לברך, בכ"ז במקרה של ספק ספיקא, הוא מסכים עם הרדב"ז שאפשר לברך.

ספק ספיקא בברכות, במקום שיש ספק אם יש חיוב דאורייתא לברך
אפי' אם נאמר שאינו מועיל ספק ספיקא בברכות, בכ"ז מבואר בשְדֵי חמד 14 , שגם אלה שסוברים שספק ספיקא בברכות אינו מועיל, ואינו יכול לברך, בכ"ז אם יש גם ספק אם יש חיוב דאורייתא לברך, אז מועיל הספק ספיקא ומברך. לכן יש לצרף לכאן את הספק אם ברכות קריאה התורה בציבור, הן חיוב דאורייתא.
כלומר דעת ספר באר שבע 15 , שסוברת שכל פעם שקורא בתורה בציבור, יש חיוב דאורייתא לברך על קריאת התורה. לכן יוצא שאפי' שאין חיוב לקרוא בתורה, בכ"ז אם הוא קורא בתורה בציבור, יש לו חיוב לברך על הקריאה. לכן כאן שמוסיפים עולים, יש ספק דאורייתא, אם צריך לברך 16 .

צד להקל כשחל יום העצמאות בשבת
כשחל יום העצמאות להיות בשבת, יש עוד מקום להקל להוסיף לקרוא בפרשה שמדברת בענינו של יום העצמאות, כיון שמובא במשנה במס' מגילה 17 , שבשבת מותר להוסיף עולים. מובא בספר העיתים 18 , שבשבת חתן, יש מנהג שנוהגים לקרוא בפרשת חתן, שהיא "ואברהם זקן", והקריאה היא בספר תורה, שמוציאים ב' ספרי תורות. באחד קוראים את פרשת השבוע, ובשני קוראים את פרשת החתן. המפטיר קורא בפרשת החתן. נראה מן המנהג הזה, שאפשר ללמוד לדין יום העצמאות ויום ירושלים.

מסקנת הדברים
אם חל יום העצמאות או יום ירושלים ביום שיש בו חיוב קריאת התורה, כלומר בשני, בחמישי ובשבת, אפשר להוסיף בעולים ולקרוא בתורה בפרשה שמדברת בענינם של יום העצמאות ויום ירושלים. העולים הנוספים, יכולים לברך על קריאתם.


^ 1 דף כ"א, עמ' א'
^ 2 רש"י שם, מאירי שם, ר"ן בחידושיו על הרי"ף- דף י"א, עמ' ב'
^ 3 שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג
^ 4 עיין מרדכי, מס' מגילה, סי' תת"ח. הגהות מיימוניות, הל' תפילה, פרק י"ב, אות נ'
^ 5 אורח חיים, סי' קל"ה, סע' א'
^ 6 עיין בדק הבית, שם, סע' א', הוצאת שירת דבורה. ט"ז, שם, ס"ק ב'. מגן אברהם, שם, ס"ק ב'. משנה ברורה, שם, ס"ק ג'. שו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג.
^ 7 ספר מור וקציעה, אורח חיים, סי' קל"ה, על דברי בדק הבית. ספר כנסת הגדולה [אורח חיים, סי' רפ"א, הגהות הטור] בשם ספר תיקון יששכר. עיין בשו"ת יביע אומר, חלק ו', אורח חיים, סי' כ"ג. יש לציין שהראשון לציון, הרב עובדיה יוסף שליט"א, מביא שם מדברי כמה פוסקים שסוברים שבבית החתן, מותר להוסיף עולים, כיון ששם אין טירחא דציבורא. עיין בשו"ת חתם סופר [חלק א', סי' ק"ע], שיש ללמוד מדבריו, שדעת היש מפרשים בר"ן והתשב"ץ שסוברים שאין להוסיף עולים ביום טוב, ורק מותר להוסיף עולים בשבת, סוברים שכל הסיבה שאין להוסיף עולים, אין זה מן הטעם שכתב רש"י, משום טירחא דציבורא, שמשום טירחא דציבורא, יכולים הציבור להוסיף אם ברצונם להוסיף, אלא הטעם כדי שלא להשוות יום אחד למשנהו, כלומר שלא להשוות יום חול לראש חודש, וכן אין להשוות יום טוב לשבת.
^ 8 הארכתי בדין ברכה לבטלה, במאמר על ברכה לבטלה/ ברכה שאינה צריכה, בנספחים לספר.
^ 9 עיין תוס', מס' ראש השנה, דף ל"ב, עמ' ב'. סמ"ג עשין י"ט. טור, אורח חיים, סי' קל"ט, סע' ח'. מגן אברהם, שם, ס"ק ה'. פרי חדש, שם, ס"ק ח.
^ 10 בשו"ת שלו, חלק א', סי' רכ"ט
^ 11 אשל אברהם, סי' קל"ז, ס"ק ו'
^ 12 כלל ה', סי' א'
^ 13 שו"ת יביע אומר, חלק י', אורח חיים, סי' כ'
^ 14 חלק ו', מערכת הברכות, אות י"ח, אות קטן י'. חלק י', שו"ת אור לי, סי' ח'
^ 15 מס' סוטה, דף ל"ג, עמ' א', ד"ה כל התורה וכו'
^ 16 אע"פ שאין נוקטים כדברי ספר באר שבע [עיין פרי חדש, אורח חיים, סי' קל"ט, ס"ק ח'. מגן אברהם, שם, ס"ק ה'. ברכי יוסף, סי' מ"ז, ד"ה ותו ק"ק וכו'], בכ"ז אפשר לצרף את סברתו לספק.
^ 17 דף כ"א, עמ' א'
^ 18 סי' קפ"ח. עיין עוד בכנסת הגדולה, אורח חיים, סי' רפ"א, הגהות הטור
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il