ארבעים שנה עברו מאותו מעמד מופלא ומיוחד במינו שלא זכתה לזה כל אומה ולשון, "ויתיצבו בתחתית ההר", מעמד אשר גיבש וליכד את העם לחטיבה אחת "כאיש אחד בלב אחד", דבר שהביא אותם להתעלות עד כדי השגת "רז זה" של מלאכיו "עושה דברו לשמוע בקול דברו", בהכריזם "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע". וגם אם במשך ארבעים שנות הליכה במדבר ראינו למראית עין כאילו חלה ירידנ אחרי ירידה "וינסו אותי זה עשר פעמים" - הנה מתברר שאותו זרע שנזרע באותו "יום אשר עמדת לני ה' אלקיך בחורב", עבר בדרך כלשהי לדור החדש, שקם וצמח במדבר ועומד לפני כניסתו לארץ והם "נצבים היום כלכם".
ונעיז גם לאמר: מעמד הר סיני היה קבלת התורה בכח, ואילו הכניסה לארץ במהותה היא קבלת התורה בפעל, שאין קיומה השלם של התורה אלא בארץ. אין אף מצוה אחת שאפשרות קיומה רק בחו"ל ורבוע הן המצוות שאפשרות קיומן רק בארץ.
לפיכך היה מעמד זה של "אתם נצבים היום" באותו מעמד של "ויתיצבו בתחתית ההר" ללא ה"ויעמדו מרחוק"...
(התש"ן)