בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • שיחות לעשרה בטבת
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יעקב בן בכורה

עשרה בטבת אז והיום

תפקיד הצומות להחזירינו למוטב; ומצווה מן התורה לזעוק על כל צרה שבאה; גם בימינו עלינו לזעוק על הכוונה לחלק את הארץ; ו"מוטב לקצץ בהונות היד ולא לחתום על ויתור".

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ויגש תשס"ג
2 דק' קריאה
ביום עשרה בטבת סמך נבוכדנצר הרשע מלך בבל על ירושלים והביאה במצור ובמצוק, עד שכבש את ירושלים והחריב את בית המקדש.
ואלו דברי הרמב"ם בהלכות תענית:
"יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר את הלבבות, ולפתוח דרכי תשובה. ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם לנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר: 'והתודו את עוונם ואת עוון אבותם'".

כלומר ימי תענית אלו הם לא רק לזכרון צרות העבר, אלא הם בעיקר ימי תשובה וחשבון נפש לתקן את מעשינו. ולא עוד, אלא שאם באה צרה חדשה על ישראל יש מצוה מהתורה לזעוק ולהריע. ומדברי סופרים יש מצוה להתענות על כל צרה שתבוא עד שירחמו מן השמים. והרמב"ם מבאר, אלו הן הצרות שעליהם מתענים וזועקים: גוים שבאו לערוך מלחמה עם ישראל או ליטול מהם מס או ליקח מידם ארץ או לגזור עליהם גזרה אפילו במצוה קלה, הרי אלו מתענים ומתריעים עד שירוחמו.

והנה כעת, שבאים גוים ולוחצים עלינו שוב למסור חלקים מארץ-ישראל לידי נוכרים הרי זה מהדברים שמתענים עליהם וזועקים עליהם. ונמצא כי תענית זו של עשרה בטבת של היום היא צריכה להיות מכוונת לתקון הצרה הזאת של היום שבאים גוים ומאיימים עלינו בטרור ובמלחמה ורוצים לקחת מידינו את ארצנו.

כדי להווכח עד כמה חמור הדבר, הנה דבריו של הרב עמיאל זצ"ל בעת שהעלו את ההצעה לחלק את ארץ-ישראל בשנת ה'תרצ"ז (ע' תחומין חלק ט):
"ואם אמרו, 'וחושך' - זו מלכות יוון, שהיו אומרים 'כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל', ואנחנו יודעים שכל הצדיקים והחסידים בזמנה של מלכות יוון מסרו נפשם ולא כתבו, ונראה שעל כפירה בגלוי אנו מחוייבים ב'יהרג ואל יעבור', והחתימה על שאין לכם חלק בחלק גדול מארץ-ישראל היא גם-כן קרן השור לא פחות מקרן השור של מלכות יוון".

מסיים הרב עמיאל:
"סוף דבר, חושבני שזה יהיה ח"ו החילול השם הכי גדול, מה שלא היה בכל הדורות ובכל הזמנים, כי סוף סוף לא מצאנו לאומה בתור אומה, כפירה בגלוי, לא רק על כל התורה, אלא אפילו על חלק של התורה, וארץ-ישראל שקדושתה תופסת החלק הכי חשוב שבתורה, אם אנחנו נוותר על חלקה הכי גדול יוצא, שאומה בתור אומה כופרת בגלוי לכל הפחות בחלק של התורה ח"ו".

וידועים גם דברי הגרי"מ חרל"פ זצ"ל שאמר, מוטב לקצץ בהונות היד ולא לחתום על ויתור.
על כן ביום תענית זה נישא תפלה וזעקה לרבש"ע אלקי ישראל שיתן לנו כח לשמור על ארצנו ולעמוד מול הלחצים ולא להחליט על ויתור ח"ו על אף שעל מארץ ישראל ומסירתו לידי נכרים.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il