- פרשת שבוע ותנ"ך
- קרח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
קורח של אז וקורח של היום
למילוי מטרותיו קורח היה זקוק לאנשי מדון בעלי לשון חלקה, היודעים לעורר מדנים, להפיץ שמועות ולשבות אנשים בדברי חלקות, לשם כך הביא איתו את העיתונאים הראשונים בהיסטוריה - דתן ואבירם.
פרשתנו עוסקת באחת המאורעות הקשות שפקדו את עמנו מאז היותנו לעם בראשית יציאתנו לחירות מעבדות מצרים. בהתנהלות חיי האומה בהנהגתו של משה רבנו אדון הנביאים, קמים אנשים שמערערים על מנהיגותו, ומטילים דופי ביושרו, שכאילו הוא ממנה אנשים מתוך נגיעה אישית ולא שנצטווה על כך מפי הגבורה. זוהי חתירה בוטה ומשפילה נגד המנהיג שהוציא את ישראל מארץ מצרים, שעל ידו ניתנה התורה ועוצבה דמותו הרוחנית של העם.
כדי שנדע להסיק מכאן ולהבא, ולהימנע ממחלוקת מסוכנת שכזו כמפני אש, התורה כותבת לנו בפרוט את אירוע המחלוקת. עדת קורח היתה בנויה משלושה מרכיבים:
קורח היה האידיאלוג הראשי. קורח הופיע כאדם שדורש את טובת העם, להחזיר את העבודה לבכורות כפי שהייתה עד אז, (אנו צריכים לדעת שבאותם הדורות נושא שקשור לעבודת המקדש עמד במרכז חיי הציבור, כפי שבדורנו נושא הכסף ורדיפת הכבוד הם מרכז החיים אצל מרבית העולם, אז הקירבה לעבודת ה' היוותה את הנקודה העיקרית) ובלשון חלקה פיתה אנשים שהוא כאילו דואג לעם ורוצה שוויון לכולם, ולא לתת כהונה לחלק משבט לוי בלבד. לשם כך הוא היה זקוק לאנשי מדון בעלי לשון חלקה, היודעים לעורר מדנים, להפיץ שמועות ולשבות אנשים בדברי חלקות, לשם כך הביא איתו את העיתונאים הראשונים בהיסטוריה - דתן ואבירם. המרכיב השלישי היו מאתיים וחמישים איש, שכוונתם הייתה באמת להתקרב לעבודת ה', אנשים שיקדה בליבם תשוקה עזה לקשר לאלוקות. הם אומנם ידעו שאין זו הדרך הנכונה, אבל לא יכלו להתגבר על תשוקתם, ולכן גם עונשם היה יחסית מכובד בכך שנשרפו, ולא כדתן ואבירם שנבלעו באדמה.
לדורות יש כאן מסר עמוק שראוי להתבונן בו. כשמתקיימות בחירות לדוגמא, כל מעומד מצהיר שאם הוא ייבחר הוא יביא את השלום, את השגשוג הכלכלי, את רווחת העם, ועוד כמה וכמה מטרות נעלות. אולם הציבור הרציני צריך לדעת ולבדוק האם אדם זה אכן יש לו את הנתונים והתכונות המתאימות לכך, או שמא הוא רק רוצה לרשת את קודמו, וכל המטרות היפות שמנפנף בהם, משמשות לו רק כקישוט של עלי תאנה. רק אנשים שפעלו למען עמנו מתוך מסירות ונאמנות, שכל כוונתם הייתה לטובת האומה ולא לכבודם הפרטי, ניתן לסמוך עליהם שדבריהם הם אמת וכוונתם היא רצינית, ואזי תהיה להם גם סייעתא דשמיא לבצע את היעדים שלמענם הם אמורים להיבחר ולפעול בהתאם להצהרותיהם.
אני מאחל לכל בני עמנו שהלוואי שנזכה להנהגה שדוברת אמת ועומדת מאחורי דבריה, ובזכות האמת נזכה שבקרוב נראה בישועת ה' על עמו ועל נחלתו.
כדי שנדע להסיק מכאן ולהבא, ולהימנע ממחלוקת מסוכנת שכזו כמפני אש, התורה כותבת לנו בפרוט את אירוע המחלוקת. עדת קורח היתה בנויה משלושה מרכיבים:
קורח היה האידיאלוג הראשי. קורח הופיע כאדם שדורש את טובת העם, להחזיר את העבודה לבכורות כפי שהייתה עד אז, (אנו צריכים לדעת שבאותם הדורות נושא שקשור לעבודת המקדש עמד במרכז חיי הציבור, כפי שבדורנו נושא הכסף ורדיפת הכבוד הם מרכז החיים אצל מרבית העולם, אז הקירבה לעבודת ה' היוותה את הנקודה העיקרית) ובלשון חלקה פיתה אנשים שהוא כאילו דואג לעם ורוצה שוויון לכולם, ולא לתת כהונה לחלק משבט לוי בלבד. לשם כך הוא היה זקוק לאנשי מדון בעלי לשון חלקה, היודעים לעורר מדנים, להפיץ שמועות ולשבות אנשים בדברי חלקות, לשם כך הביא איתו את העיתונאים הראשונים בהיסטוריה - דתן ואבירם. המרכיב השלישי היו מאתיים וחמישים איש, שכוונתם הייתה באמת להתקרב לעבודת ה', אנשים שיקדה בליבם תשוקה עזה לקשר לאלוקות. הם אומנם ידעו שאין זו הדרך הנכונה, אבל לא יכלו להתגבר על תשוקתם, ולכן גם עונשם היה יחסית מכובד בכך שנשרפו, ולא כדתן ואבירם שנבלעו באדמה.
לדורות יש כאן מסר עמוק שראוי להתבונן בו. כשמתקיימות בחירות לדוגמא, כל מעומד מצהיר שאם הוא ייבחר הוא יביא את השלום, את השגשוג הכלכלי, את רווחת העם, ועוד כמה וכמה מטרות נעלות. אולם הציבור הרציני צריך לדעת ולבדוק האם אדם זה אכן יש לו את הנתונים והתכונות המתאימות לכך, או שמא הוא רק רוצה לרשת את קודמו, וכל המטרות היפות שמנפנף בהם, משמשות לו רק כקישוט של עלי תאנה. רק אנשים שפעלו למען עמנו מתוך מסירות ונאמנות, שכל כוונתם הייתה לטובת האומה ולא לכבודם הפרטי, ניתן לסמוך עליהם שדבריהם הם אמת וכוונתם היא רצינית, ואזי תהיה להם גם סייעתא דשמיא לבצע את היעדים שלמענם הם אמורים להיבחר ולפעול בהתאם להצהרותיהם.
אני מאחל לכל בני עמנו שהלוואי שנזכה להנהגה שדוברת אמת ועומדת מאחורי דבריה, ובזכות האמת נזכה שבקרוב נראה בישועת ה' על עמו ועל נחלתו.

וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל – מה זה מלמד?
הרב יוסף כרמל | סיון תשפ"ב
למי שייך בית ראש הממשלה?
הרב נתנאל יוסיפון | סיון תשפ"ב
פרשת קורח תשע"ט
הרב מאיר גולדויכט | סיון תשע"ט

מחלוקת שלא לשם שמיים
מתוך העלון "חמדת ימים"
הרב יוסף כרמל | תשס"ג

הרה"ג דוב ליאור
לשעבר אב"ד ורב הישוב קרית - ארבע. נשיא ישיבת "בית אורות"

מצוות ישוב ארץ ישראל וכיבושה
איר תשס"ט
שאילת גשמים וברכת הודאה
יב' חשוון תשע"ב

בין תורת ארץ-ישראל לתורת חוץ-לארץ
תשס"ו

תורה או בחירות?
אדר תשס"ו
זמן הדלקת נרות חנוכה
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
הלכות שטיפת כלים בשבת
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מי צריך את הערבה?
מה כבד לך?
הסוד שעומד מאחורי מנהג "התשליך"
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
בין אדם לחבירו
הרב אליעזר מלמד | כח אדר א תשס"ח
זמן ק"ש ותפילת שחרית
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשס"ד

טיהור ממזרים
אבני המקום כרך ט"ו
הרב אורן צוויק | איר תשע"ג

רעיונות לפרשת יתרו
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז-תשנ"ט
אחרי השיא מגיעה הנפילה
שיעור 10 - פרק ב' (המשך)
הרב בן ציון אוריאל | י"ד שבט תשפ"ג
