תגובה למאמרו של הרב שמואל אליהו בגיליון הקודם .


בגליון פר' בלק לימדתי זכות על ישיבה מעורבת בחתונות, והסתמכתי על תשובה מפורשת של הגר"מ פיינשטיין בנדון. הזכרתי גם את דברי הלבוש שהביאם הגר"ע יוסף ב'יביע אומר'. כתבתי כי בנושא זה "מסיבות חברתיות שתועלתן מרובה נוהגים אנו לכתחילה מנהגי דיעבד" (ההדגשה במקור), ונימוקיי עמי והם פורטו עלי עלון, עי"ש.
בגליון פר' פנחס ידידי הרב שמואל אליהו קינא קנאת ה' צב-אות ו'התנפל' עלי בדברי קיטרוג הממוקדים במשפט המודגש לעיל, בו סינגרתי 'על עשיית הדיעבד לכתחילה', בנושא הנדון. לא נתקררה דעתו עד ש'צלבני' על עֵמְדתי במקום אחר שלא כדאי לעת הזו לכפות על צה"ל בפקודה את הלכת 'קול באשה', וצריך להסתדר במסגרת היחידה או להשתמש בקוּלות ידועות. רוחו נתיישבה כנראה רק לאחר שהטיל ספק-דופי בכל מפעלותיו של מכון 'צומת' "אם זאת הגישה" וגו'.
אני מודה למערכת 'קוממיות' שאיפשרה לי לשטוח תגובתי. אוחַז את השור בקרניו, ללא התפתלויות. אכן, יש בינינו מחלוקת האם יש להורות, ואף לפרסם, היתרי דיעבד ושעת הדחק. אני מבין לרוחו של הקנאי המחמיר, ואף על פי כן על משמרתי אעמודה כי בדורנו דור יתום יש מקום לתור אחר קולות. די לנו להיתלות באילנות כגר"מ פיינשטיין זצ"ל בנושא החתונות המעורבות, וכיוצא בו בסוגיות אחרות, גם אם ה'קולא' איננה תמיד דרך המלך.
וממקום שבאת; הר"ש אליהו משלב ברשימתו 'סיפור אמיתי' על מעשן כרוני שהרב אבוחצירא הורה לו להפחית בשבת את כמות הסיגריות שהוא מעשן, וטען כנגדו שהרי בהיתר זה טמונה לגיטימציה לעישון בשבת!! ואני הקטן זוקף קומה ומצהיר כי גם אני הייתי ממליץ כעצת הרב אבוחצירא! וחוששני שכך גם היה נוהג... רבה של צפת. אך כמובן, אין הנדון דומה לראיה; המדמה התרת איסורי דאורייתא למנהגים שגדולים התירום, לכתחילה או בדיעבד, הריהו חוטא בגדול בדימוי מילתא למילתא.
טיעון מרכזי בדברי הר"ש אליהו היא הטענה הנפוצה בימינו, בעיקר בקרב מטיפי המוסר ומחפשי החומרות: 'המדרון החלקלק'. גם אם משהו מותר, לפחות בשעת הדחק, "לאן נגיע?", ו"מתוך הדברים ילמדו להפריז על המידה", ו"יתפסו את הקולא ויוותרו על תנאי ההיתר" וכיו"ב.
אכן, כאן טמונה נקודת המחלוקת האמיתית בינינו, וכולה לשם שמים. אני סבור כי כיום לא צריך להשתמש בנשק ההרתעה הקרוי 'מדרון חלקלק'. איני יודע איזו דרך הפילה חללים רבים יותר; דרך ה'קולות' שממנה מסתעף 'מדרון חלקלק', או דרך ה'חומרות' שממנה מסתעפת 'זריקת הכל' והתייאשות מ'מעלה ההר'. ודוגמא חיה ונושמת לפנינו: לדידי, אילו לא היתה תנועת בני עקיבא כיום היה צריך להמציא אותה, גם אם קיימת תנועת 'אריאל', למרות שהר"ש אליהו יקטלג אותה כניצבת ב'מדרון'. האם הרב שמואל אינו מכיר כאלו שהחליטו לחלל שבת לאחר ש'ממילא הם לא דתיים' שהרי דקדקו עמהם מעבר למידה בהלכות נטילת ידים...
אכן, אני מודה, חלק מפתרונות מכון 'צומת' בבתי חולים או במיגזר הבטחוני הן בבחינת 'דיעבד', אך היתרם עמם לפי הנסיבות. אם האלטרנטיבה ל'לחצן גרמא' לפתיחת שער או מחסום בבסיס צבאי היא מחסום-חבל או מתקן מיכני מורכב - אני בעד 'קולא' הלכתית ריאלית, ולא החמרה שתוצאתה המעשית היא 'לא כלום'. גם בכך נתלה אנכי באשלי רברבי: הגרש"ז אוירבך והגר"ש ישראלי זצ"ל ותלמידיהם יבל"ח. מהם שמעתי לא אחת שיש להתיר ולהציע פתרונות 'צומת' גם כאשר הם דחוקים, ללא חשש 'מדרון' וללא הצמחת 'גזירות חדשות' בדורנו.
מ"מ, בסוגיית הישיבה המעורבת בחתונות רמת ה'דיעבד' היא נמוכה ביותר, שהרי רבו המתירין, להלכה וכמעשה רב. הגר"מ פיינשטיין זצ"ל אף הורה כך לשואליו ממשפחתו לכתחילה, ורבו העדויות על כך.

"את והב בסופה"
הרב שמואל אליהו שליט"א רב העיר צפת
תגובה לדברי הרב ישראל רוזן שליט"א

א. לא "התנפלתי" ולא "צלבתי", רק הבענו דעה אחרת. וזאת מתוך הערכה והוקרה מרובה.

ב. "צומת" - כשרה למהדרין.
הכנסתי את צומת לויכוח רק כדי להבהיר כמה מסוכנת השיטה של "להפוך בדיעבד לכתחילה". בכל מקרה הבהרתי את דעתי שאני סומך על "צומת" וחושב שהיא כשרה למהדרין.
ג. מהו "מדרון חלקלק"?
לעצם הטענה כי אסור להתחשב בטיעון "מדרון חלקלק" הריני להבהיר כי חכמינו קבעו שחברה מעורבת היא "מדרון חלקלק" (סוכה נ"א) ולדעת הגר"מ פיינשטיין זצוק"ל היא איסור דאורייתא של ממש. (אגרות משה או"ח א' עמ' צח ועוד מקומות רבים). איך אפשר להביא ממנו ראיה לדבר שהוא כל כך החמיר בו במקום שיש לחוש לקלות ראש.
______________________________
לתגובתו של