- מדורים
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
מהו תפקידו של הרב-הצבאי?
כולנו פוגשים בהם. בשירות המילואים או הסדיר, בשגרה ובשדה-הקרב, בדאגה לכשרות ביחידה, בשמירה על דיני הצניעות בצבא, או בשיעורי התודעה-היהודית. על רקע קורס הרבנים-הצבאיים שמתקיים בימים אלו, תעסוק הבמה השבוע בראייה התורנית של תפקיד הרב-הצבאי ביחידתו.
כולנו פוגשים בהם. בשירות המילואים או הסדיר, בשגרה ובשדה-הקרב, בדאגה לכשרות ביחידה, בשמירה על דיני הצניעות בצבא, או בשיעורי התודעה-היהודית. על רקע קורס הרבנים-הצבאיים שמתקיים בימים אלו, תעסוק הבמה השבוע בראייה התורנית של תפקיד הרב-הצבאי ביחידתו.
הכהן המשיח
הרב אביחי רונצקי שליט"א, הרב הראשי לצה"ל
עיקר תפקידו של הרב הצבאי הוא חיזוק רוח הלחימה של החיילים, כדי שיוכלו לנצח במלחמה. אמנם, מפקד היחידה אחראי על ניהול הלחימה, אך לשם כך הוא מסתייע באנשי מקצוע. וכמו שיש למפקד אנשי מקצוע שמלמדים את החיילים להפעיל כלי נשק כאלה או אחרים, איש המקצוע שמסייע למפקד בנושא חיזוק רוח הלחימה של החיילים - הוא רב היחידה.
על הרב לחזק את רוח הלחימה, על-ידי הנחלת רוח היהדות וערכיה ביחידה, תוך הדגשת המישור הלאומי של הקשר עם ארץ ישראל ועם עם ישראל לדורותיו. הרב צריך לגרום לכך שהחייל יראה את עצמו כטבעת בשרשרת הדורות של האומה. עם ישראל קיים דורות על גבי דורות, מעין מרוץ שליחים, שכחלק ממנו גם החייל נושא את הלפיד.
חייל שיש לו הבנה עמוקה כזו של מקומו בעם ישראל, ושל הקשר בין העם והארץ, הוא חייל הרבה יותר טוב, עם יותר תעצומות נפש להתמודד עם כל הקשיים שעוברים על החיילים בזמן המלחמה.
בהקניית ערכים אלו יש לרב יתרון גדול. הרב הוא מעין "איש ביניים" - הוא לא חייל ולא מפקד, נקודה זו נותנת לו המון חופש פעולה, וזהו כוחו.
אני רואה את הרב בעיני רוחי, לא כ"מרצה אורח" שמגיע מדי פעם ליחידה, אלא כחלק בלתי-נפרד ממנה. הרב הצבאי צריך להיות עם החיילים ביום ובלילה, בימי חול ובשבתות, באימונים ובמסעות, רק כך יוכל ליצור קשר עמוק עם כל חיילי היחידה, לרומם אותם, לשוחח עמם על הקשיים שמלווים אותם, וגם לעסוק בהנחלת ערכים אלו.
בימים אלו אנו מיישמים רעיונות אלו בקורס הרבנים-הצבאיים השלישי שמתקיים בבה"ד 1. כחלק מהקורס, הרבנים-הצבאיים העתידיים, מתאמנים יחד עם צוערים של יחידות קרביות בבה"ד, ועוברים הסמכות שונות שיסייעו להם בתפקידם בגדוד.
עם זאת, אין לשכוח כי ההקפדה על כל התחומים ההלכתיים כשמירת השבת, הקפדה על כשרות ועוד, הם בסיס תפקידו של הרב הצבאי.
מחנך כל הגדוד
הרב מרדכי פירון שליט"א, הרב הראשי לצה"ל לשעבר
הרב הצבאי הוא מורה-דרך רוחני, לפי השקפת עולמה של היהדות. במסגרת תפקידו הוא חייב בראש ובראשונה, לשאוף לחנך את היחידה כולה לאורה של תורה, להחדיר עקרונות וערכים של תורת ישראל לכל הצבא כולו ולא רק לחיילים הדתיים שביחידה. ימי עיון אותם יארגן הרב, בהם ישתתפו כל חיילי היחידה, מהקצונה הבכירה ועד לחייל הפשוט, יכולים לסייע להקניית ערכים אלו.
אמנם, חינוך כזה לא יכול לבוא בדרך של כפייה או אילוצים, אלא בדרכי-נועם, כך שערכי הרוח והמוסר של היהדות, ילוו את החייל גם לחיים האזרחיים.
השקפת עולם איננה מתבטאת רק בעולם הרוח, אלא נוגעת גם למעשה, על-ידי קיום תורה ומצוות, איסורים והיתרים. ולכן חייב הרב הצבאי לדאוג לכך שהחיים הכלליים, ברשות-הרבים של יחידתו יהיו לפי הוראות התורה, בהתאם לפקודות מטכ"ל. אמנם, בתחום האישי, אין לכפות או ללחוץ.
התפיסה שצריכה ללוות את הרב-הצבאי בכל דרכיו צריכה להיות, כי הוא נציג השקפת עולמה של תורת ישראל. לכן, כאמור, בראש ובראשונה עליו לייצור תפיסת עולם רוחנית, תוך הקניית ערכים ויסודות של תורת ה' לחיילים, אך גם להקפיד על קיומם המעשי של ערכים אלו בתחומי אחריותו.
הסולם של הגדוד
הרב זכריה בן-שלמה שליט"א, ראש הגרעין התורני "אורות יצחק" במודיעין
חוץ ממה שהרב צריך להכשיר את עצמו לתשובות צריך הוא לעורר ולהכשיר את קהל עדתו לשאלות, בבחינה זו של: 'מי שאינו יודע לשאול - את פתח לו', ועל הרב בעצמו מוטל התפקיד לברוא וליצור את הצורך והנחיצות ברב
הנחת היסוד היא כי הרב הצבאי אינו יכול לעסוק גם בחינוך הגדוד, גם להקפיד שתשמר ההלכה בצורה המקסימאלית במסגרת הצבאית וגם להיות לוחם. כנראה משום שבדורנו אין אדם כזה. ככל שירצה להיות "שלם" ביותר תחומים, כך כל תחום בפני עצמו יהיה שטחי ורדוד (עיין "מפניני הרב" עמ' רל"א).
לכן, ראשית, עלינו להתבונן איך מתארים לנו חז"ל את דמות הרב. כותבת הגמרא (מועד קטן י"ז): "מאי דכתיב: 'כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיו כי מלאך ה' צבאות הוא' - אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו. ואם לאו - אל יבקשו תורה מפיו". מכך לומד הרמב"ם (הלכות תלמוד-תורה ד') כי "הרב שאינו הולך בדרך טובה אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכין לו, אין מתלמדין ממנו עד שובו למוטב".
לאמור, צריך הרב להיות שלם גם במידותיו והתנהגותו, ולא רק בידיעותיו. כל יהודי צריך שיראתו תהיה קודמת לחכמתו - להיות בעל יראת שמים ומידות, קל וחומר רב המהווה דוגמה לאחרים. אחת היא, בין רב צבאי ובין רב אזרחי.
לאחר הדגשת נקודה זו, נשאל - מה תפקידו של הרב?
כותב הראי"ה קוק זצ"ל (אגרות הראי"ה ב' תשכ"ו): "מוצא אני את עבודת הרבנים לא בתוכן המעשי של בנין האומה החומרית, כי אם בהשפעתם לחַבב את הדעות המביאות לאימוץ וסידור אורגני לאומי, לחַזק את ההכרה הלאומית, ולאַמץ ידים רפות של פועלים מוכשרים לעבודה זו, לעַדן את המחשבות ולחדדן, ולהַרבות בהן אמונה אמיצה ועמוקה משפעת הגיוני קודש העצורים בנשמתם ולהעלות בזה את התחיה הלאומית כולה למרומי הקודש שמשם לוקחה".
נשים לב, כי הבניינים השימושים של הפעלים שמשתמש בהם הרב, הם פיעל והפעיל, ומכאן נאמר כי תפקיד הרבנים הוא הפעלת וחיזוק האומה.
נראה כי דברים אלה מבוארים, בדברי הגאון ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל : "בדורות שלפנינו - עיקר תפקיד הרב להכשיר רק את עצמו להיות עמל תמיד בתורה כדי שיוכל להיות משיב כהלכה על כל מה שישאלו ממנו, כי אז התורה היתה חביבה על כולם. אולם בזמננו, צריך הרב להתעניין ולקחת חלק בכל עניני הציבור בכדי להכניס שם את הקודש, ולהשגיח שכל דבר ודבר יסודר על פי רוח התורה".
ולכן חוץ ממה שהרב צריך להכשיר את עצמו לתשובות צריך הוא לעורר ולהכשיר את קהל עדתו לשאלות, בבחינה זו של: 'מי שאינו יודע לשאול - את פתח לו', ועל הרב בעצמו מוטל התפקיד לברוא וליצור את הצורך והנחיצות ברב, על ידי זה שיעמוד תמיד על המשמר ולדבר אל העם השכם והערב ללמד ולהוכיח ולהורות להם את הדרך הישרה אשר ילכון בה.
הווי אומר, בדורנו, הדרישה מהרב לרומם את קהל עדתו, מורה כי התפקיד לא הצטמצם אלא אף גדל והתעצם, הן בזמן הנדרש מהרב, הן בידיעותיו והן בכלים ודרכים להעבירם אל העם, ובמסגרת הצבאית על אחת כמה וכמה (ועיין עוד מה שכתבתי ב"הלכות צבא" עמ' 724 - "נכסי צאן ברזל" לרב הצבאי).
הרב הינו מחבר הספר 'הלכות צבא'
לקריאת תגובתו של סרן (מיל.) הרב ניר אביב שליט"א מפסגות.

היחס לסיפורי צדיקים
רבנים שונים | אדר א' תשע"א

קרירה ומשפחה
מתוך קוממיות גליון 224
רבנים שונים | אדר תשע"א

"בד"ץ" או "מהדרין"?
רבנים שונים | ז טבת תש"ע

האם מותר לתרום איברים, ולחתום על כרטיס "אדי"?
רבנים שונים | שבט תשס"ז

רבנים שונים

מסכת ביצה פרק א משנה ח,ט
ו אב תשפ"ג

שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק א'
י' טבת תשע"ז
י' טבת תשע"ז

שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ה'
י"ד טבת תשע"ז
י"ד טבת תשע"ז

טלטול אוסף אבנים בשבת
סיון תשפ"ב
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
הקשבה בזמן של פילוג
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד אמונה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?

שהחינו על בנית סוכה
בית מדרש ג. אסף | תשרי תשע"ו

הלכות סוכה
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב

הבדלה במוצאי שבת , מוצאי יום טוב ומוצאי יום הכיפורים
הרב מיכאל יומטוביאן | תשרי תשע"ח

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
חזרה לספר שמואל - מעמד המלכת שאול
שמואל א, פרק י', יז-יט
הרב שמעון קליין | ה תשרי תשפ"ד
שובה ישראל עד ה' אלוקיך כי כשלת בעוונך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ו' תשרי תשפ"ד
