בית המדרש

  • ארץ ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן

דעת תורה בנושאים פוליטיים

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

כ"ג במרחשון ה'תשנ"ג
3 דק' קריאה
חלק א
יש טוענים שרבנים לא צריכים להתערב בפוליטיקה, שרבנים צריכים להיות מחוץ לפוליטיקה! והשאלה היא אפוא, מדוע פורום רבני יש"ע משמיע דעות פוליטיות בענין שיחות השלום, האוטונומיה וכדומה?
כאשר נשאל מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל מה דעתו על התערבות רבנים בפוליטיקה, השיב: הרבנים מחוייבים על-פי התורה להתערב בפוליטיקה, אחרת הם בוגדים. כתוב בתורה (דברים א ; יז): "לא תגורו!" ופעם אחת כאשר בעקבות דברי הרב צבי יהודה נתעורר פולמוס בציבור, ורבים טענו כי רבנים אינם צריכים לעסוק בפוליטיקה, השיב הרב: 'איני מבקש את רשותו של אף אחד. מה שהוא צדק ואמת אני מחויב להודיע ולפרסם על-פי התורה. הפוליטיקה של כלל ישראל היא תורה. היא קדושה'.
והדברים כפשוטם, כי התורה מתפשטת ומאירה את כל המציאות ומדריכה אותנו בכל תחומי החיים. אין דבר במציאות שהוא מחוץ להדרכת התורה. התורה מדריכה את האדם בלבושו: ציצית, שעטנז; בבנין ביתו: במזוזה ובמעקה; באכילתו ובהליכתו, "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך", - לכל המצבים ולכל הזמנים ישנה הדרכה בתורה כיצד לנהוג, כיצד לחיות. ואם בדברים האישיים הפרטיים יש הדרכה מלאה, קל-וחומר שיש הדרכה של תורה בענינים הנוגעים לכלל ישראל, לכללות האומה. משום מה יש כאלה שחושבים בטעות שהתורה עוסקת רק בהדרכת האדם הפרטי, ובענייני הציבור בכללותו, אין התורה עוסקת, אך זו כמובן טעות.
שמא נובעת הטעות הזו כתוצאה מהגלות הארוכה, שבה עם ישראל חי במדינות הגויים, והגויים הם שעסקו בניהול המדינות ובענייני הכלל, ואילו ישראל חיו חיים פרטיים, ועל-כן לא היה ביטוי לדעתה של תורה בעניינים כלליים, ואפשר היה להתרשם כאילו ענייני הכלל אינם שייכים להדרכת התורה. ואולי מקור הטעות הוא מהשוואת התורה לדתות זרות חס-ושלום.
בין כך ובין כך, תהיה סיבת הטעות אשר תהיה, צריך לדעת שיש בתורה הדרכה בכל התחומים, הכלליים והפרטיים. ועל-כן חובת כל תלמיד-חכם וכל רב בישראל, להשמיע את דעת התורה ולהדריך את הציבור על-פי התורה, ואסור לו להירתע מלהשמיע את דבריו, גם אם הם יעוררו התנגדות. ועל זה אמרה התורה: "לא תגורו מפני איש!". ענייני ההתיישבות בארץ-ישראל, והשלטון של עם ישראל בארץ-ישראל כולה, הם ענייני תורה מובהקים, וכל רב צריך לפעול בכל דרך להשפיע לקיום מצות התורה של "וירשתם אֹתה וישבתם בה" (דברים יא ; לא), ולהזהיר מפני הלאו של תורה של "לא תחֹנם" - לא תתן להם חניה בארץ-ישראל (רשי דברים ז ; ב), ודברים אלו נוגעים גם להלכות פיקוח-נפש.
נכון עושים רבני יש"ע שדורשים את חיזוק השליטה של צה"ל ביש"ע ובלימת גל הטרור, חיזוק ההתיישבות ביש"ע ובכל ארץ-ישראל כולה. הם עושים כדת וכהלכה כאשר הם מתערבים בנושאים הלכתיים אלו, שיש אחרים שקוראים להם "נושאים פוליטיים".

חלק ב
י"ד בכסלו ה'תשנ"ו
בענין זה כתב מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בספרו שו"ת "משפט-כהן" סימן קכד (עמ' שטז): "ומתוך הקדושה שיש בכללות כנסת-ישראל צריכה להיות גם הנהגת המלכות שלה על-פי התורה . ועל-כן צריך המלך שני ספרי תורה - ספר תורה אחד בתור איש ישראל, ושֵני בשביל ללמוד הנהגת המלוכה". כלומר כל אדם מישראל מצוּוה לכתוב לעצמו ספר תורה אחד, והמלך מצווה לכתוב שני ספרים: ספר תורה אחד כמו כל אדם מישראל, והשני ספר תורה מיוחד שממנו ילמד המלך הנהגת המלוכה. ללמדך שהנהגת המלוכה צריכה להיות על-פי התורה. והרב מוסיף שם, שהצדוקים הם שלא רצו שהתורה היא שתנהיג את הציבור. הם כפרו בקדושת כלל ישראל וכפרו בקדושת תורה שבעל-פה; הם רצו להיות ככל הגויים בתור קיבוץ לאומי בלבד, בלי קדושת כלל ישראל ובלי קדושת תורה שבעל-פה.
יש להסיק אפוא מדברי מרן הרב, שאמנם הלכות ציבור שונות מהלכות יחיד, ולזה צריך ספר-תורה בפני עצמו, אבל סוף-סוף גם הנהגת הציבור צריכה להיות על-פי התורה. והמשנה בסנהדרין (א; ה) אומרת, שבענייני ציבור, כגון לצאת למלחמה, יש להיוועץ בסנהדרין, לשמוע את חוות דעת התורה. אכן בנושאים ציבוריים הנוגעים לכלל ישראל, בהם יש להיוועץ בסמכות התורנית הגדולה ביותר, בזה לא רשאי תלמיד-חכם יחיד להחליט ולפסוק, אלא סנהדרין גדולה של שבעים ואחד. ומכאן גם להיום חובה על תלמידי-חכמים גדולי הדור לחוות דעתם, דעת תורה, בכל השאלות הציבוריות הנוגעות לכלל ישראל ולשלמות הארץ, ובשאלות הגדולות המרכזיות יחוו דעתם גדולי התורה, מתוך שיקול דעת וברוב יועץ, וכח רוב תלמידי-חכמים בדור הוא כעין הכח של הסנהדרין. ועל זה נאמר (דברים יז ; ט): "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השֹפט אשר יהיה בימים ההם", - "אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו" (ראש-השנה כה:). ועוד נאמר שם: "ושמרת לעשות ככל אשר יורוך. לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". אין אף כח שבעולם שיוכל לסתום את פיהם של תלמידי-חכמים ולמנוע מהם להביע את דעתם בשאלות הציבור. כל נסיון לסתום פיות תלמידי-חכמים יתנפץ אל חומת הפלדה של נושאי התורה, ודבר ד' אלקינו יקום לעולם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il