- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל
מתוך מגד ירחים תשרי
שנתיים לעלייתו לגנזי מרומים
הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא זצ"ל
שנתיים לעליתו לגנזי מרומים
מתוך ראיון עם הרב יהושע מגנס
מהליכותיו בקודש והנהגותיו המיוחדות
כשהייתי אצלו בליל הסדר בפעם הראשונה שאל אותי מישהו מה היה מיוחד בליל הסדר אצל הרב. עניתי כשהרב ברך "שהחיינו". אותו אדם שאל: "והרי כולם מברכים?". אמרתי לו: "נכון, אבל ברכת "שהחיינו" של ר' אברום בליל הסדר - זה משהו מיוחד! לא שמעתי אף פעם מישהו מברך כך", הוא היה אדם גדול ומיוחד, ואדם גדול כל מה שהוא עושה זה גדול. ההדרכה שלו היתה לשאוף תמיד לגדלות: על האדם להאמין בעצמו שהוא יכול לגדול.
ולכן הרצון ללמוד היה תנאי לקבל תלמיד לישיבה. העיקר הוא הרצון להיות תלמיד חכם גדול. תפקיד הישיבה הוא לגדל תלמידי חכמים. ישיבה אינה מקום לגידול רבנים דווקא, כל אדם יכול לעסוק במה שמתאים לאישיותו ובכל המקצועות מראשי ממשלה, שרים, עורכי דין, פועלים וכו'. אולם תמיד הדגיש שכולם צריכים להיות תלמידי חכמים, זהו הבסיס והיסוד של כל יהודי.
הכנת השיעור הכללי
הכנת השיעור הכללי של הרב היה מדהים ממש מפחיד, הוא היה שרוי כולו במתח. פעם אמר בבדיחות שעכשיו, כשהוא כבר מעביר שיעורים במשך חמישים שנה, אין לו ממה להיות במתח, כי אפשר לקחת אותו שיעור ורק לשנות קצת את הסוף. ואף על פי כן כל יום שלישי היה נכנס למתח לקראת השיעור. כשעסק בלימוד מתוך ספר לא היה שם לב כלל למה שהיה קורה מסביבו, הייתי נהנה להיכנס לביתו ולעמוד על ידו כמה דקות מבלי שהרב ישים לב אלי, עד שאחרי זמן מה היה מרים אתת עיניו, ושואל: "מתי הגעת? לא שמתי לב אליך כלל!". אף פעם לא גמר ללמוד. תמיד היה יכול לומר עוד סברא, עוד חידוש, על אותו דבר היה אומר חמש שש סברות! ממש מיצוי השכל האנושי בענין זה. לכן גם לא הרבה לכתוב, כי עד שאמר סברא אחת - כבר התחיל סברא נוספת.
שנתיים לעליתו לגנזי מרומים
מתוך ראיון עם הרב יהושע מגנס
מהליכותיו בקודש והנהגותיו המיוחדות
כשהייתי אצלו בליל הסדר בפעם הראשונה שאל אותי מישהו מה היה מיוחד בליל הסדר אצל הרב. עניתי כשהרב ברך "שהחיינו". אותו אדם שאל: "והרי כולם מברכים?". אמרתי לו: "נכון, אבל ברכת "שהחיינו" של ר' אברום בליל הסדר - זה משהו מיוחד! לא שמעתי אף פעם מישהו מברך כך", הוא היה אדם גדול ומיוחד, ואדם גדול כל מה שהוא עושה זה גדול. ההדרכה שלו היתה לשאוף תמיד לגדלות: על האדם להאמין בעצמו שהוא יכול לגדול.
ולכן הרצון ללמוד היה תנאי לקבל תלמיד לישיבה. העיקר הוא הרצון להיות תלמיד חכם גדול. תפקיד הישיבה הוא לגדל תלמידי חכמים. ישיבה אינה מקום לגידול רבנים דווקא, כל אדם יכול לעסוק במה שמתאים לאישיותו ובכל המקצועות מראשי ממשלה, שרים, עורכי דין, פועלים וכו'. אולם תמיד הדגיש שכולם צריכים להיות תלמידי חכמים, זהו הבסיס והיסוד של כל יהודי.
הכנת השיעור הכללי
הכנת השיעור הכללי של הרב היה מדהים ממש מפחיד, הוא היה שרוי כולו במתח. פעם אמר בבדיחות שעכשיו, כשהוא כבר מעביר שיעורים במשך חמישים שנה, אין לו ממה להיות במתח, כי אפשר לקחת אותו שיעור ורק לשנות קצת את הסוף. ואף על פי כן כל יום שלישי היה נכנס למתח לקראת השיעור. כשעסק בלימוד מתוך ספר לא היה שם לב כלל למה שהיה קורה מסביבו, הייתי נהנה להיכנס לביתו ולעמוד על ידו כמה דקות מבלי שהרב ישים לב אלי, עד שאחרי זמן מה היה מרים אתת עיניו, ושואל: "מתי הגעת? לא שמתי לב אליך כלל!". אף פעם לא גמר ללמוד. תמיד היה יכול לומר עוד סברא, עוד חידוש, על אותו דבר היה אומר חמש שש סברות! ממש מיצוי השכל האנושי בענין זה. לכן גם לא הרבה לכתוב, כי עד שאמר סברא אחת - כבר התחיל סברא נוספת.
מגד ירחים כסלו תשע"ט
גליון מס 233
רבנים שונים | כט חשוון תשע"ט
מגד ירחים חשוון תשע"ט
גליון 232
רבנים שונים | חשוון תשע"ט
השיבה לתורת ארץ ישראל
גליון מס' 130
הרב יהושע וייצמן | אב תש"ע
לימוד תורה בלילה - חיוב או מהות?
גליון מס' 135 בהוצאת "בית הרב"
הרב יוחנן פריד | טבת תשע"א
שתי דקות על בדיקת חמץ
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
איך מגדירים כללי מלחמה?
האם מותר לפנות למקובלים?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הפלונטר בצד ימין של הלוחות
למה אדר ב' הוא החודש המיוחד ביותר?
איך ללמוד אמונה?
תהיו חמים!
מדוע פורים גדול מכיפורים?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?