- פרשת שבוע ותנ"ך
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
לעובדה ולשומרה
חכמי התלמוד אמרו שכל ההתחלות קשות. טוב, אי אפשר לומר שמשהו קשה בשביל הקב"ה. עם זאת, אנחנו בוודאי יכולים להסכים שהיקום שהקב"ה ברא מופלא ומורכב ביותר, וקשה לנו, בני אדם פשוטים, לתפוס אותו בשלמותו. לכן גם ההתחלה הזאת קשה, לפחות בשבילנו, כשאנחנו מהרהרים בה ומתמודדים איתה.
המדע הציע תיאוריות רבות ורק דברים מעט ודאיים מעטים בדבר מוצא המין שלנו - האנושות - ומקור כוכב הלכת שלנו, כדור הארץ, ועל אחת כמה וכמה ביחס לגלקסיה וליקום העצום שבו אין אנו אלא גרג זעיר.
מה אנחנו אמורים להבין מכל זה? התורה הסתירה מאתנו, בכוונה תחילה, את סודות הבריאה בסיפור ששת ימי מעשה הבריאה והשבת שהיא מציגה בפנינו. נדמה שהתורה אומרת לנו שה"איך" איננו חשוב ליקום הזה, שהשאלה החשובה היא "מה" אנחנו אמורים לעשות עם חיינו, עם כוכב הלכת שלנו, עם הגלקסיה שלנו, עם היקום שבו אנחנו שוכנים באופן זמני.
הסקרנות האנושית והקידמה המדעית והטכנולוגית יוסיפו לחפש את ה"איך" החמקמק. זה טבע האדם, לנסות לדעת את הבלתי נודע ולהבין את האינסופי. אך תהיה לזה רק השפעה מוגבלת, אם בכלל, על התנהגות האדם. התחום הזה עודנו, במקרה הטוב, בתהליך של עבודה, והוא תובע מאתנו עוד מאמץ כל הזמן.
בני אדם הונחו על הארץ הזאת, לפי התורה, "לעובדה ולשומרה". זאת ההוראה הברורה שקיבל מבורא העולם אדם הראשון בגן עדן. אם בני האדם מסוגלים לשלב באופן הרמוני בין שתי המשימות - לעבד את האדמה ולנצל את אוצרותיה ובמקביל גם לשמור ולהגן על העולם - אזי הכוכב הזה יישאר גן עדן. אך אם בני האדם יאבדו את חוש המידה והאיזון ביחס לשתי המטרות האלה ויסטו לכיוון העבודה והניצול, או לכיוון ההגנה הקנאית עליו, אף אחת משתי המטרות האלה לא תושג, מפני שיש צורך במערכת יחסים הרמונית ומאוזנת בין השתיים.
נראה שהחברה האנושית עברה מבזיזת בית גידולה להגנה מופרזת עליו ובמחיר עצום לנוחות ולהתפתחות הכלכלית של האנושות. הסיסמה היום היא "ירוק": אנרגיה ירוקה, דיור ירוק, כלכלה ירוקה. זאת מטרה ראויה, אך לא ייתכן שתהיה המטרה הראויה היחידה על סדר היום האנושי. אחרי יחס טורפני למשאבי כדור הארץ במאות השנים האחרונות, התפתחה תגובת נגד "ירוקה" אדירה. בסופו של דבר, יצטרכו בני האדם למצוא איזון בין העבודה לשמירה שעליהן האלקים ציווה אותנו בראשית סיפורה של האנושות. שכל ישר, תבונה פוליטית והשקפה מאוזנת על החיים והקשיים שיש בהם, יוכלו לסייע לנו להגשים את ברכת האלקים לאדם וחווה וצאצאיהם, לרשת את הארץ ולחיות בהרמוניה איתה.
המדע הציע תיאוריות רבות ורק דברים מעט ודאיים מעטים בדבר מוצא המין שלנו - האנושות - ומקור כוכב הלכת שלנו, כדור הארץ, ועל אחת כמה וכמה ביחס לגלקסיה וליקום העצום שבו אין אנו אלא גרג זעיר.
מה אנחנו אמורים להבין מכל זה? התורה הסתירה מאתנו, בכוונה תחילה, את סודות הבריאה בסיפור ששת ימי מעשה הבריאה והשבת שהיא מציגה בפנינו. נדמה שהתורה אומרת לנו שה"איך" איננו חשוב ליקום הזה, שהשאלה החשובה היא "מה" אנחנו אמורים לעשות עם חיינו, עם כוכב הלכת שלנו, עם הגלקסיה שלנו, עם היקום שבו אנחנו שוכנים באופן זמני.
הסקרנות האנושית והקידמה המדעית והטכנולוגית יוסיפו לחפש את ה"איך" החמקמק. זה טבע האדם, לנסות לדעת את הבלתי נודע ולהבין את האינסופי. אך תהיה לזה רק השפעה מוגבלת, אם בכלל, על התנהגות האדם. התחום הזה עודנו, במקרה הטוב, בתהליך של עבודה, והוא תובע מאתנו עוד מאמץ כל הזמן.
בני אדם הונחו על הארץ הזאת, לפי התורה, "לעובדה ולשומרה". זאת ההוראה הברורה שקיבל מבורא העולם אדם הראשון בגן עדן. אם בני האדם מסוגלים לשלב באופן הרמוני בין שתי המשימות - לעבד את האדמה ולנצל את אוצרותיה ובמקביל גם לשמור ולהגן על העולם - אזי הכוכב הזה יישאר גן עדן. אך אם בני האדם יאבדו את חוש המידה והאיזון ביחס לשתי המטרות האלה ויסטו לכיוון העבודה והניצול, או לכיוון ההגנה הקנאית עליו, אף אחת משתי המטרות האלה לא תושג, מפני שיש צורך במערכת יחסים הרמונית ומאוזנת בין השתיים.
נראה שהחברה האנושית עברה מבזיזת בית גידולה להגנה מופרזת עליו ובמחיר עצום לנוחות ולהתפתחות הכלכלית של האנושות. הסיסמה היום היא "ירוק": אנרגיה ירוקה, דיור ירוק, כלכלה ירוקה. זאת מטרה ראויה, אך לא ייתכן שתהיה המטרה הראויה היחידה על סדר היום האנושי. אחרי יחס טורפני למשאבי כדור הארץ במאות השנים האחרונות, התפתחה תגובת נגד "ירוקה" אדירה. בסופו של דבר, יצטרכו בני האדם למצוא איזון בין העבודה לשמירה שעליהן האלקים ציווה אותנו בראשית סיפורה של האנושות. שכל ישר, תבונה פוליטית והשקפה מאוזנת על החיים והקשיים שיש בהם, יוכלו לסייע לנו להגשים את ברכת האלקים לאדם וחווה וצאצאיהם, לרשת את הארץ ולחיות בהרמוניה איתה.
"לא טוב היום האדם לבדו" - למה לא?
הרב יצחק בן יוסף | כ"ה תשרי תשפ"ג

לא טוב היות האדם לבדו וסוד זיווגו של אדם
הרב דוד דב לבנון | חשוןן תשפ"ג
חוסר אחריות אישית וחברתית
הרצח הראשון בהיסטוריה
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"א
שירת יובל
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשע"ט
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
פרשת נשא תשע"ד
תשע"ד
פרשת אמור תשע"ד
תשע"ד
משחק ללא הגבלת זמן
תשע"ד
פרשת קדושים תשע"ד
תשע"ד
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
הלכות יום טוב שחל במוצאי שבת
חכמת התורה ומדעים
דיני פרשת זכור
הלכות שטיפת כלים בשבת
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
איך להתכונן לחגים?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר
הדלקת נרות שבת
הרב אליעזר מלמד | שבט תשע"א

רעיונות לפרשת בהעלותך
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ו - תש"ס

סדר הדלקת נרות לשבת
הסידור המהיר
למה יש חומרות?
עין איה שבת א' פרק א' פסקה ל"ט
הרב משה גנץ | י"א סיון תשפ"ג
מה ההבדל בין חירות המחשבה לחורבן המחשבה?
קבץ א' - תשצ"ח
הרב משה חביב | י"א סיון תשפ"ג
