בית המדרש

  • תשובה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

רחל בת יקוט

קידוש ד' וחילול ד'

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ז' בתשרי ה'תשנ"ה
2 דק' קריאה
היום, בין כסה לעשור, נדבר על קידוש ד' וחילול ד'. חילול ד' הוא העוון החמור ביותר מכל העבירות שבתורה. ארבע חילוקי כפרה (יומא פו.): עבר על עשה ושב, אינו זז משם עד שמוחלין לו. עבר על לא-תעשה ועשה תשובה, תשובה תולה ויום-הכיפורים מכפר. עבר על כריתות ומיתות בית-דין ועשה תשובה, תשובה ויום-הכיפורים תולים וייסורים ממרקים, אבל מי שיש בידו חילול ד', אין כח - לא בתשובה לתלות, ולא ביום-הכיפורים לכפר, ולא בייסורים למרק, אלא כולן תולים ומיתה ממרקת, שנאמר (ישעיה כב ; יד): "ונגלה באזני ד' צבאות אם יכֻפר העוֹן הזה לכם עד תמֻתון אמר ד' אלקים צבאות". חילול ד' אינו רק כאשר אדם עושה ממש עבירה ועובר על מצוה שבתורה, אלא גם הנהגה לא טובה של אדם בן תורה, שאחרים לומדים ממנו, גם זה חילול ד'.
כאשר בן תורה מאחר לשלם חובו לחנות ובעל החנות אומר: אם הוא גוזל ממני, בודאי שגם לי מותר לעשות כך לאחרים, זה חילול ד'; אם תלמיד-חכם יושב בטל מהתורה, אף-על-פי שהוא עושה זאת מחמת חולשה, אחרים רואים זאת ולומדים ממנו להתבטל, כי אינם יודעים שהוא חלש, זה חילול ד'; אם אומרים על תלמיד-חכם שהוא לא סימפטי, או שהוא לא נקי, שלא נעים לעמוד על ידו, זה חילול ד'. כמו שאמרו חכמים (יומא שם): "'ואהבת את ד' אלֹקיך' - שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי-חכמים, ויהא משאו-ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אשרי אביו שלִמדו תורה, אשרי רבו שלִמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה - ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר: 'ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר'. אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי-חכמים ואין משאו-ומתנו באמונה, ואין דִבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלִמדו תורה, אוי לו לרבו שלִמדו תורה, פלוני שלמד תורה - ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו! ועליו הכתוב אומר: 'באמֹר להם עם ד' אלה ומארצו יצאו'".
אם תלמיד-חכם, או כל איש שומר מצוות, חונה במקום שאסור לחנות ומפריע לזרימת התנועה, או נדחף בתור ולא מחכה לתורו בחנות או באוטובוס, ובכך מכעיס עליו את הבריות, זהו חילול ד'; אם תלמיד-חכם משליך אשפה ברחוב ולא בפח המיועד לכך, זהו חילול ד'. כל דבר מכוער, שמעבירים עליו הבריות ביקורת, אסור לעשותו מפני חילול ד'. אבל מי שאף פעם לא נדחף, ולא עוד, אלא שהוא מתחשב ונדיב, לוקח חיילים טרמפיסטים, נוהג ברכבו תוך התחשבות בהולכי הרגל ומאפשר להם לעבור את הכביש והם רואים את התנהגותו האדיבה, נוהג בריכבו תוך התחשבות ברכבים אחרים, זהו קידוש ד', והבריות אומרות עליו: אשרי פלוני שלמד תורה, ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו. אלה הימים לבחינה מחודשת של המעשים, ולהרבות מכאן ואילך קידוש ד'. גמר חתימה טובה!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il