בית המדרש

  • גאולה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

כח הספיגה

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

כ"ח בתמוז ה'תשנ"ה
3 דק' קריאה
כנראה שכֹח הספיגה של עם ישראל הוא בלתי מוגבל. היכולת של עם ישראל לספוג עוד ועוד מכות וצרות ולהמשיך ולהתקיים היא מדהימה. אין עם שסבל צרות וייסורים רבים כל-כך כמו שסבל עם ישראל. עמים אחרים שסבלו הרבה פחות, לא עמדו בסבל ונעלמו מעל במת ההיסטוריה, אך עם ישראל ממשיך ולא נשבר. ישראל משולים לעפר (מגילה טז.), מה עפר נדוש ומתקיים, הכל דורכים עליו והוא מתקיים, אף ישראל כך. שאר העמים נמשלו למתכות, לזהב, לכסף, לנחושת ולברזל, שלכאורה הם חשובים יותר מעפר, אבל כל המתכות מתכלות בעפר והעפר מתקיים. הצרות לא רק שלא כילו את עם ישראל, אלא אף חישלו אותם, הייסורים חיסנו אותם. ייסורים ממרקים, מטהרים ומזככים.
ישראל נמשלו לזיתים (שמות-רבה לו ; א): "זית רענן יפה פרי תֹאר קרא ד' שמך" (ירמיה יא ; טז). מה ראה ירמיהו הנביא להמשיל את ישראל לזית? אלא מה הזיתים הללו מורידים אותם מן העץ ונחבטים, ואחר-כך מעלים אותם לגת ונותנים אותם במטחן וטוחנים אותם, ואחר-כך מקיפים אותם בחבלים ונותנים אבנים עליהם ואחר-כך נותנים שמנם, - כך ישראל! באין אומות-העולם וחובטין אותם ממקום למקום וחובשין אותם וכופתין אותן ואחר-כך עושין תשובה, והקב"ה עונה להם. מניין? שנאמר (שמות ב ; כג): "ויאנחו בני ישראל מן העבֹדה" וכן (דברים ד ; ל-לא): "בצר לך ומצאוּךָ כל הדברים האלה, באחרית הימים ושבת עד ד' אלקיך ושמעת בקֹלו. כי א-ל רחום ד' אלקיך, לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבֹתיך אשר נשבע להם" וגו'.
כל צרות שעם ישראל ספג לא מיעטו את תקוותיו הגדולות, עם ישראל לא פסק אף פעם מלקוות להגיע למדרגה העליונה, שיתקיימו בו הכתובים (דברים כו ; יט, כח ; א): "לתִתך עליון על כל גויי הארץ", "ונתנך ד' אלקיך עליון על כל גויי הארץ". הוא היה בתחתית השפלות, כל העולם בז לו, והוא חולם ומצפה לגדולות. הוא היה במצב נואש, קריטי, קיומו תלוי על בלימה, נראה שעוד מעט והוא מתרסק. ובתוך כל זה הוא מאמין ומקווה ובטוח בעתידו הגדול, והוא מצפה למלכות עליונה, לא נשבר ולא מתייאש. עם ישראל הוא עם מיוחד, אין כמוהו לסבל ואין כמוהו לתקוה ולאמונה.
בתוך ים הצרות, ישראל חיים חיים רוחניים עליונים, הם נושאים את תורת ד', דבקים בד' אחד, ומדביקים באמונתם בהשם אחד, חלקים גדולים של האנושות. עִם כל השפלות, ישראל תופסים מקום רוחני מרכזי בעולם. עם ישראל מוכר כעם הרוח, עם הספר, עם התנ"ך, עם שהתורה מאירה את כל חייו.
גם בדור הזה, עם כל ההתמודדויות והמשברים הרוחניים, עם כל הצרות והייסורים, מפתחת האומה גרעין נפלא של אנשי אמונה, אנשי קודש שלמים ברוחם, אוהבי עמם וארצם, בוני עמם וארצם, והם הלוז של האומה, מקור קיומה ובסיס תקותה. הם מובילים את האומה בדרכי הגאולה המפותלים לעתיד הגדול המצפה לה, לגאולה שלמה. הם הגחלת הלוחשת שתהפך לאש וללהבה. "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עֵשׂו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי ד' דִבר" (עובדיה יח).
והנה עתה נמשך והולך תהליך הגאולה. ואם הגענו עד הלום, בודאי שכֹח הסבל, כֹח הספיגה, יעמוד לנו גם בימים טרופים אלו, של ייסורים קשים שאנו גרמנו לעצמינו, בינינו לבין עצמינו. ובעז"ה, אנחנו נתגבר, ונפלוט מתוכנו את כל השנאה ואת כל הבלבולים, ונצא מחושלים מהמשבר הנורא, באחדות כפולה ומכופלת, ונמשוך ביתר שאת וביתר עוז, להתקדם אל המגמה הגדולה הייעודה לנו, מגמת כל הדורות, שאנו קרובים אליה יותר מאי פעם. ו"ד' עוז לעמו יתן ד' יברך את עמו בשלום".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il