- גאולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
לא להחמיץ את השעה
ישנן שעות היסטוריות, שבהן דופק הקב"ה על פתחי הלב של האומה וקורא לה לשוב אליו. "קול דודי דופק פתחי לי אחֹתי רעיתי יונתי תמתי" (שיר-השירים ה ; ב). ואם הרעיה מתעצלת ומשתהה, היא עלולה לאחר, עד שכאשר היא תפתח את הדלת לא תמצא את הדוד שכבר פנה והלך לו. ומי יודע מתי ישוב הדוד לדפוק שוב לבקש את הרעיה שתפתח לו את הדלת.
אחת משעות אלו היתה מלחמת ששת-הימים. אילו ידענו לנצל את אותם ימים גדולים, והיינו קובעים עובדות משמעותיות בעיר חברון מיד כשהגענו אליה, ומיישבים בחברון מאות רבות של משפחות במקום שהיתה השכונה היהודית שהוחרבה במאורעות תרפ"ט, מי היה מונע זאת מאיתנו? אך אנו היינו מופתעים ובלתי מוכנים לקראת השעה הגדולה הזו ולא ידענו לנצל אותה כראוי, וכעת זה הרבה יותר קשה.
ואולם גם בימים אלו הננו נמצאים באחת השעות הגדולות שלנו. הבחירות האחרונות הראו על התעוררות גדולה מאד בציבור לכיוון של אמונה, לחזרה לשורשים ולהתעוררות למען ארץ-ישראל. לפני הבחירות עמדה על הפרק שאלת חברון, ובעצם ההכרעה בבחירות היתה שהרוב בעם ישראל לא רוצה לוותר על חברון; הרוב הצביע בעבור נתניהו שהבטיח שלא תהיה נסיגה מחברון.
את השעה הזאת של ההתעוררות הגדולה לתורה ולארץ-ישראל צריך למצות עד תומה. בידינו לשנות את התקשורת ולהפוך אותה לכלי שבונה את האומה ולא פוגע בה. בידינו להפוך את התקשורת לכלי שמוסיף מוטיבציה יהודית לאומית בריאה. הציבור הדתי יכול וחייב לתבוע את חלקו בקביעת מגמתה של התקשורת והתכנים שיועברו דרכה; הציבור הדתי יכול וחייב לתבוע שבית-המשפט הגבוה לצדק יהיה מורכב מאנשים המייצגים את מגוון הדעות בציבור, כפי שזה בא לידי ביטוי בבחירות, מאחר שבית-המשפט קובע עמדות בשאלות ציבוריות שההכרעה בהן נובעת לא משיקול משפטי טהור, אלא משיקול שנובע מהשקפת עולם, - בבית-המשפט חייב להיות נציג לכל גווני הציבור.
אוי לנו אם בשעה זו שהדוד דופק ומעורר אותנו לפתוח לו את הדלת, נגלה חולשה, חוסר בטחון ואוזלת יד. חובה עלינו למצות את כל הכוחות שהקב"ה נתן בידינו, על-מנת להפוך את התקופה הזו לתקופה מהפכנית רוחנית של חזרה לשורשים שלנו, לתורה, לאמונה, לאהבת ארץ מולדתנו, ולא להרתע מכל קושי. העם ביטא את רצונו להחזיק בחברון עיר האבות, לשוב למסורת האבות, לירושה הרוחנית שהורישו לנו. ובמיוחד עלינו לעשות זאת בימים אלו, ימי אלול, ימי התשובה. הסכמי אוסלו האומללים, גם הראשון וגם השני, היו בימי אלול, בקרבת הימים הנוראים, וכעת בימים אלו, עלינו לשוב בתשובה שלמה, ולהודיע, כי לנו הארץ אשר ניתנה לנו על-ידי ד' אלקינו אלקי הארץ.
אחת משעות אלו היתה מלחמת ששת-הימים. אילו ידענו לנצל את אותם ימים גדולים, והיינו קובעים עובדות משמעותיות בעיר חברון מיד כשהגענו אליה, ומיישבים בחברון מאות רבות של משפחות במקום שהיתה השכונה היהודית שהוחרבה במאורעות תרפ"ט, מי היה מונע זאת מאיתנו? אך אנו היינו מופתעים ובלתי מוכנים לקראת השעה הגדולה הזו ולא ידענו לנצל אותה כראוי, וכעת זה הרבה יותר קשה.
ואולם גם בימים אלו הננו נמצאים באחת השעות הגדולות שלנו. הבחירות האחרונות הראו על התעוררות גדולה מאד בציבור לכיוון של אמונה, לחזרה לשורשים ולהתעוררות למען ארץ-ישראל. לפני הבחירות עמדה על הפרק שאלת חברון, ובעצם ההכרעה בבחירות היתה שהרוב בעם ישראל לא רוצה לוותר על חברון; הרוב הצביע בעבור נתניהו שהבטיח שלא תהיה נסיגה מחברון.
את השעה הזאת של ההתעוררות הגדולה לתורה ולארץ-ישראל צריך למצות עד תומה. בידינו לשנות את התקשורת ולהפוך אותה לכלי שבונה את האומה ולא פוגע בה. בידינו להפוך את התקשורת לכלי שמוסיף מוטיבציה יהודית לאומית בריאה. הציבור הדתי יכול וחייב לתבוע את חלקו בקביעת מגמתה של התקשורת והתכנים שיועברו דרכה; הציבור הדתי יכול וחייב לתבוע שבית-המשפט הגבוה לצדק יהיה מורכב מאנשים המייצגים את מגוון הדעות בציבור, כפי שזה בא לידי ביטוי בבחירות, מאחר שבית-המשפט קובע עמדות בשאלות ציבוריות שההכרעה בהן נובעת לא משיקול משפטי טהור, אלא משיקול שנובע מהשקפת עולם, - בבית-המשפט חייב להיות נציג לכל גווני הציבור.
אוי לנו אם בשעה זו שהדוד דופק ומעורר אותנו לפתוח לו את הדלת, נגלה חולשה, חוסר בטחון ואוזלת יד. חובה עלינו למצות את כל הכוחות שהקב"ה נתן בידינו, על-מנת להפוך את התקופה הזו לתקופה מהפכנית רוחנית של חזרה לשורשים שלנו, לתורה, לאמונה, לאהבת ארץ מולדתנו, ולא להרתע מכל קושי. העם ביטא את רצונו להחזיק בחברון עיר האבות, לשוב למסורת האבות, לירושה הרוחנית שהורישו לנו. ובמיוחד עלינו לעשות זאת בימים אלו, ימי אלול, ימי התשובה. הסכמי אוסלו האומללים, גם הראשון וגם השני, היו בימי אלול, בקרבת הימים הנוראים, וכעת בימים אלו, עלינו לשוב בתשובה שלמה, ולהודיע, כי לנו הארץ אשר ניתנה לנו על-ידי ד' אלקינו אלקי הארץ.
ערב שבועות ה'תשנ"ו
ערב בחירות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשנ"ו
כח הספיגה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ח בתמוז ה'תשנ"ה
יבוא ולא אראנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט' בסיון ה'תשנ"ד
יוסף ואחיו - המתנחלים והשמאל
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט' בכסלו ה'תשנ"ד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
היחס לחוק טל
יב אייר התשע"ב
תורה שבע"פ - השתלשלותה ודרכי לימודה
סדרת דרכי לימוד גמרא (1)
כ"א שבט תשע"ב
מהלך התשובה בדור של גאולה
כנס מעמד אחדות וסליחות תשע"ב
ז' תשרי תשע"ב
"תנאי היו דברינו"
ה' אדר התשע"ב
על מה בכלל שמחים בט"ו בשבט?
הקשר אל ה' – תפילה
האם מותר לאכול לפני התקיעות?
סוכת עראי דיגיטלית
ללמוד להתייחס
מי צריך את הערבה?
מסירות או התמסרות?
איך הסדר המוכתב מהווה חירות?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב
הַמַּבִּיט לָאָרֶץ – וַתִּרְעָד
פרשת מטות מסעי תשע"ח
הרב שמואל אליהו | כ"ו תמוז תשע"ח
סדר טו בשבט
סדר טו בשבט מהדורה שלישית ומעודכנת
הרב נתנאל יוסיפון | תשע"א

הלכות ט"ו בשבט
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | תשס"ב

האם חיות מחמד הם מוקצים?
הרב בצלאל דניאל | יד שבט תשפ"ג
שירת הים וט"ו בשבט
הרב אליעזר מלמד | יד שבט תשפ"ג
