בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • ירושלים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב אברהם שפירא

כל הכתוב לחיים בירושלים

א. ירושלים – שם של קדושה ב. מדוע מוסיפים בברכת בונה ירושלים 'כאשר דברת'? ג. אין עבדות בירושלים ד. ימים של עליה ושל עמל תורה ה. להודות, לשפר את מעשינו ולהתפלל.

undefined

הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל

תשס"ו
4 דק' קריאה
ירושלים - שם של קדושה
ברוך ה' שהגיענו שוב ליום זה, יום ירושלים, להודות ולהלל לה' על כל מעשיו.
הדור הצעיר אינו מודע לגודל הנס שהיה בזמנו, למשמעות העמוקה של החזרה לירושלים ולכותל המערבי, לפגישה המחודשת עם השכינה שמעולם לא זזה מאחר כתלינו 1 , להתרפקות על אבני הכותל, בבכי ותחנונים. בכל העולם היהודי, עד למרחבי רוסיה ואסירי ציון, הדהד הפסוק "ותפתח ותראהו והנה נער בוכה, ותאמר מילדי העברים זה" 2 .
ירושלים היא שם של קדושה, עד כדי כך שלדעת המהרי"ל אדם צריך לשחות כשהוא מגיע בתפילה לבונה ירושלים, ודבריו מיוסדים על דברי הגמרא "עתידה ירושלים שתיקרא על שם הקב"ה" 3 . מגמרא זו אנו למדים שירושלים היא שם של קדושה 4 .

כאשר דברת
אנו אומרים בתפילה 'ותשכון בתוכה כאשר דברת' - מדוע דוקא בתפילה על ירושלים מדגישים 'כאשר דברת', מה שלא מצאנו בשאר הבקשות? והרי כל הבקשות מבוססות על דברי הנביאים? הביאור לכך הוא, כי השכינה קיימת גם בזמן הזה, שהרי קדושת ירושלים לא בטלה, ואנו מוסיפים בתפילה לבקש על הופעת השכינה בשלימותה, וכפי שכתוב בספר זכריה שירושלים תקרא עיר האמת, הר הקודש 5 , והכוונה בכך היא על בנין המקדש. על כן צריך להוסיף בתפילה "כאשר דברת", כי יש תוספת לקדושת ירושלים, לשכינה במילואה, על ידי הקמת בית המקדש.
את הפסוק "ונתתי משכני בתוככם" 6 פירש האבן עזרא: שלא יהיה פחד. כשיש הידבקות בשכינה אין מקום לפחד, לא מבחוץ ולא מבפנים, ואולי על כך מבקשים "כאשר דברת" - שהשכינה תשפיע עלינו את מידת הגבורה.

אין עבדות בירושלים
"ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, ששם עלו שבטים" 7 – לא מדובר כאן על עליה פיזית, אלא על עליה רוחנית. המאירי מפרש שבירושלים נתעלו השבטים, סגולת ירושלים היא סגולה רוחנית שמרוממת את האדם. התוספות 8 כתבו שאין שאנו רוצים שיהיו הרבה עבדים בירושלים אלא מיוחסים, ירושלים היא עיר של מלכות. מלכות היא סמל של חירות, הגדר של מלך הוא מי שאין על גביו אלא ה' אלוקיו. משום כך כותב התרגום יונתן 9 שביציאת מצרים, ביציאה לחירות עולם, הקב"ה נשאם באותו לילה לירושלים. השלמת החירות היא רק עם ירושלים, אין עבדות בירושלים.

ימים של עליה ועמל תורה
ברוך ה', אנו נמצאים בימים של עליה, ימים של הכנה למתן תורה וממילא גם מפגש עם השכינה, שהרי כל התורה הם שמותיו של הקב"ה. את הפסוק "אם בחוקותי תלכו" 10 פירש רש"י: שתהיו עמלים בתורה. היכן רמוז בפסוק זה עמל תורה? הליכה היא התקרבות, ומבאר המהר"ל 11 שרק בהליכה אל מקום שכינה יש שכר פסיעות. למשל, כאשר אדם הולך לבית הכנסת, למקום שהשכינה שרויה בו, יש לו שכר פסיעות, וכך יש לומר כשאדם הולך לבקר חולים, שהרי שכינה למעלה מראשותיו של חולה, וכל כיוצא בזה. ועל כן פסוק זה, המדגיש את ההליכה עצמה, עוסק בעמלה של תורה, בהתעסקות עם תורה, שכל הלומד תורה - שכינה כנגדו.
כדי לזכות בתורה, לזכות לקרבת השכינה - צריך עמל. בלי עמלה של תורה - אין אמת, באים לכלל טעות. צר לנו על תופעות של אנשים שאין להם עמלה של תורה, ומתוך כך הם מטעים את הציבור לא רק בעניני השקפה, אלא גם בהלכה, וכתוצאה מכך אין להתפלא על כך שמחפשים היתרים מפוקפקים לגיורת וכהן, ומבקשים לעשות 'אפקעינהו' על כל מיני סוגיות ובעיות.

פיתקא של ירושלים
על הפסוק "וירבעם יצא מירושלים" דרשו חז"ל שיצא מפיתקא של ירושלים 12 . הנביא ישעיהו אומר "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ כָּל הַכָּתוּב לַחַיִּים בִּירוּשָׁלִָם" 13 , למדנו מכאן שיש ספר חיים מיוחד לירושלים, וירבעם הוציא עצמו מהנקודה הזו של ירושלים. אמנם ירבעם זכה למלכות, אבל הוא הפריד את עצמו מירושלים, מהעיר המאחדת את כולם, ובסופו של דבר הגיע לכך שהחטיא את הרבים. שורש הקלקול נבע מיציאתו מירושלים. ירושלים היא שלמות אחת, סוריא היתה כיבוש יחיד מפני שלא הושלם עדיין כיבוש היבוסי, גורן ארוונה. גורן ארוונה היה חלקה קטנה בירושלים, וכשהיא חסרה היא מעכבת את כל הארץ. ירושלים היא השלמה של השייכות לכל ארץ ישראל, ומשום כך ברכת בונה ירושלים ומושיע ישראל הם יחידה אחת, כעיר שחוברה לה יחדיו. כשיצא ירבעם מירושלים הוא יצא למעשה מהארץ כולה.

בכל דור עלינו להתבונן בישועת ה'. "נתת ליראיך נס להתנוסס" 14 , להתרומם, ולקבל כוחות בצדקת דרכינו. לצערנו, יש היוצאים מפיתקא של ירושלים, מעדיפים את הפירודים ומחלישים בדעותיהם ציבור שלם, תוך אסמכתאות משונות, שאין להם כל אחיזה לא בתורה ולא במגידיה, ובודאי שלא בתורת בית המדרש הגדול הזה. יש כאלה שכנראה מתוך יאוש מנסים להכשיר מה שלא ניתן להכשיר, אולם ככל שנתגדל יותר ויותר בתורה ובאמונה נדע להקרין את תוקפה של נצח ישראל, אשר לא ישקר ולא ינחם.

להודות, לשפר את המעשים ולהתפלל
כשעושים לאדם ישועה, או כשעושים לציבור ישועה, רוצה הקב"ה שאותו אדם ואותו ציבור ישפר את מעשיו, ויעבור למסלול חיים חדש, גבוה יותר, קדוש יותר. וכשאין לנו לא מקדש ולא סנהדרין, לא נביא ולא אורים ותומים, אין לנו לשאול אלא בעצתם של החכמים, מהו המסלול החדש אותו נבור לנו. להבנת הענינים הפנימיים מסוגלים הם רק תלמידי חכמים אמיתיים. "אני ישנה ולבי ער" 15 לבי ער - אלו תלמידי החכמים, שהם לב האומה פנימיותה. אנשי הפנים מסוגלים להבנת עניני הפנים.
בתוספתא 16 מובא שברכות ההלל, השבח והתפילה מעכבות זו את זו. על כן להודאתנו יש להוסיף תפילה, שנזכה להרמת קרן ישראל ולצמיחת קרן משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.


^ 1 שמות רבה פרשה ב' ד"ה ומשה היה.
^ 2 שמות פרק ב, פסוק ו.
^ 3 בבא בתרא ע"ה ע"ב.
^ 4 אמנם להלכה לא נפסק כדעת המהרי"ל, עיין דרכי משה אורח חיים, סימן קיג, ומגן אברהם שם סק"ג.
^ 5 זכריה ח, ג: "כֹּה אָמַר ה' שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ".
^ 6 ויקרא כו, יא.
^ 7 תהלים קכב, ג-ד.
^ 8 כתובות קי ע"ב ד"ה 'ואין הכל מוציאין'.
^ 9 על הפסוק בשמות ט, יד "ואשא אתכם על כנפי נשרים".
^ 10 ויקרא כו, ג.
^ 11 נתיבות עולם חלק א, נתיב העבודה, פרק ה.
^ 12 סנהדרין קב ע"א.
^ 13 ישעיה ד, ג.
^ 14 תהלים ס, ו.
^ 15 שיר השירים ה, ב.
^ 16 מנחות פרק ו, הלכה יב.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il