יעקב אבינו מבקש לבלות את שארית ימיו בשקט ובשלווה, ליהנות מהנכדים שלו ולעסוק בהתפתחותו הרוחנית האישית. זה בעצם מה שכולנו מאחלים לעצמנו לעת זקנה, כשאנחנו מרגישים שהקרבות הגדולים של החיים כבר מאחורינו.
עם זאת, רש"י מציין, על סמך המדרש, שהקב"ה איננו מרוצה מתוכניתו זו של יעקב. הדרמה הגדולה עם יוסף ואחיו עדיין ממתינה לו. אפשר לראות זאת כניסיון הגדול ביותר בחייו של יעקב. לבן, עשיו, שכם וכל השאר - כולם אויבים מבחוץ, ויעקב מתחשל לקראת המאבק איתם, שכן זו דרכו של עולם - בוודאי של העולם היהודי.
אך פרשת יוסף ואחיו היא ניסיון של יריבות וסכסוכים פנימיים, מצב שמאיים להרוס בסוף חייו של יעקב את כל מה שהוא השיג בחייו. יעקב חש שמגיע לו לנוח על זרי הדפנה ולהתענג על הישגיו. הוא הצליח להתגבר כך או אחרת על כל התחבולות וההתקפות של אויביו מבחוץ, וכעת הוא מצפה רק לשקט ושלווה. מסיבה זו יעקב איננו מוכן למאבק הפנימי בתוך משפחתו האהובה, שבמילותיו של רש"י ושל המדרש "קפץ עליו". השאיפה שלו לשלום ולשלווה שחמקו ממנו כל חייו היא זו שמביאה למפלתו, מפני שהוא לא בוחר לראות את היריבויות את הקנאה שנרקמת בתוך ביתו ומשפחתו.
משאלות לב ואשליות בדבר מה שאנחנו רוצים שיהיה לעתים קרובות מסנוורות אותנו מראות את המציאות נכוחה, ואז אנחנו מופתעים מאירועים שהיינו יכולים לצפות מראש לולא שקענו כל כך במשאלות ובאשליות שלנו.
אני חושב שלזה המדרש ורש"י נתכוונו כשציטטו את הקב"ה שאומר, כביכול, שצדיקים לא צריכים לצפות למנוחה בעולם הזה. התלמוד אפילו מרחיק לכת ואומר שאפילו בעולם הבא צדיקים לא יזכו למנוחה מפני שהם מצווים ללכת "מחיל אל חיל".
כולנו זקוקים לעתים למנוחה ולשלווה כדי לאגור כוחות גופניים ונפשיים כדי שנוכל להתמודד עם הקשיים והתהפוכות של החיים. היהדות לא מכירה במושג "פרישה", כפי שהוא מנוסח בעגה המודרנית. היא מתחשבת אמנם בשינויים בנסיבות, בעיסוקים ובתחומי עניין, אך "אדם לעמל יולד". אדם צריך תמיד לעסוק בדברים יצרניים: בלימוד תורה, במעשים טובים, בחינוך עצמי ועוד, עד אחרון ימיו. אדם צריך להיות תמיד ערני לבעיות שיש בחיים ולראות אותן נכוחה, בין אם הן באות מבחוץ או צומחות מבפנים, בתוך ביתו, כדי לוודא שמה שהשיג בשנותיו המוקדמות בחיים לא יאבד לו בסוף ימיו בגלל אשליות או משאלות לב. זה נכון כשמדובר ביחיד וגם כשמדובר באומה. כולנו רוצים שלום ושלווה, אך רק הכרת המציאות וערנות יימנעו שגיאות ובעיות לא הכרחיות.