כנגד עבריין שנתפס, מדינת-ישראל כיום פועלת בשלוש דרכים: מענישה אותו על-ידי שלילת חירותו, מגינה על החברה על-ידי נתינת העונש, ולקראת תום ריצוי העונש המדינה משתדלת לשקם אותו.
אין ספק שהענישה כיום איננה בדרכה של תורה . לדוגמה, אדם שפשע וגנב מחברו, צריך להחזיר את הגזל בכל מקרה, עד שמגיעים למצב שהוא נמכר בגניבתו, אך לפי החוק במדינה כיום, אם האדם ריצה עונש מאסר הוא אינו חייב להשיב את הגזלה.
אולם לדעתי, אין לנו כיום את היכולת להקים מערכת משפטית המענישה בדרכה של תורה, מכיוון שמערכת כזו חייבת להיות מושתתת על הסנהדרין - חכמי העדה, שהקמתה כיום בלתי אפשרית, ולכן במקרים שיש אנשים הפוגעים באחרים צריך לבודד אותם מהחברה כבתי הכלא של ימינו.
אולם גם במערכת הקיימת ניתן לעשות דברים רבים, לפיהם ההתנהלות השוטפת בבתי הכלא תהיה בדרכה של תורה.
כבר היום צוותים מקצועיים דתיים, מכניסים לטיפול את האלמנטים התורניים של שליטה בכעסים ומניעת גאווה, מתוך תפיסה שארבעת שלבי התשובה: וידוי, חרטה, עזיבת החטא, קבלה לעתיד, הם ארבעת שלבי השיקום, אותם חייב האדם לעשות לפני אלוקיו.
לכן אנו ממליצים לאסיר שגזל ויודע ממי גזל להיפגש עם הנגזל, לבקש ממנו מחילה ולהשיב הגזלה, ובמקום שאינו יודע ממי גזל, אנו מדריכים אותו להשתתף בהוצאות סעודת החתונה של בני זוג עניים, כי בסעודה רבת-משתתפים יש סיכוי שאולי אחד מהסועדים נגזל ממנו, ואם הנגזל נהנה מהסעודה נחשב לו כזכות על מעשהו. במקרה של אסיר שהואשם בסחר בסמים, אנו מנסים לבדוק איתו למי מכר, וכתיקון לכך הוא מקבל על עצמו להפיץ את האמונה על-ידי דוגמה אישית, לזכות את הרבים על-ידי חלוקת ספרי תהילים ומשניות, ולעשות חסד עם רבים. כל זה בנוסף לטיפול הקונבנציונאלי-מקצועי, שנעשה על ידי פסיכולוגים ומומחים אחרים.
הקו המנחה של שיקום תורני היא שהתורה נועדה לתיקון אישי של האדם. לכל דף בגמרא, לכל סעיף בשולחן ערוך יש תכלית ממנו נובע תיקון האדם, כך אנו מלמדים את התורה באופן טיפולי. לדוגמה אדם שהסתבך בפלילים כי הוא מהמר סדרתי, ומספר לנו כי מתחנת האוטובוס עד לביתו יש שלושה תחנות של מפעל הפיס ובכולם הוא מהמר, אנו לומדים איתו את הסוגיה של "איכא דרכא אחרינא" - שאם יכול ללכת בדרך שלא יכשל בה בעבירות - שילך בה, אדם הנגוע בעבירת אלימות במשפחה נלמד איתו על מעשה קין והבל, ועם הנגוע בעבירות מין נלמד את מעשה פילגש בגבעה. ואנו רואים שדברי התורה מדברים ללבם של אסירים רבים, יותר מאשר הוכחותיו של זיגמונד פרויד.

לתגובות: הרב אבינועם avincohen@neto.net.il