בית המדרש

  • מדורים
  • בונים את הקומה הבאה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

זכות המחאה

מנהיגות יהודית העולה מן העם ופועלת איתו ולמענו, אמורה להיות קשובה לו ולחפוץ בדו-שיח עימו, דבר שמתנהל, בין היתר, באמצעות המחאה וההפגנה.

undefined

הרב מוטי קרפל

טבת תש"ע
2 דק' קריאה
לכשבאים לצייר את המדינה היהודית הראויה, ראוי להקדים עקרון חשוב. התורה שבעל-פה בכלל והגמרא בפרט כמעט ולא עוסקות בסוגיות מדינה, מכיוון שלא היו רלוונטיות ואקטואליות מאז חורבן הממלכתיות הישראלית של ימי הבית השני.
ההלכה מדריכה אותנו בעיקר בנושא חיי הקהילה, המשפחה והפרט; אם-כי יש בידינו עקרונות כלליים: אין לנו היום תשובה תורנית מפותחת מפורטת ומספקת על השאלה: כיצד מנהלים את המדינה היהודית על-פי תורת ישראל. לכן המושג "מדינת הלכה" הוא פיקציה עיתונאית. ההלכה - כפי שהיא כיום - איננה מסוגלת לנהל מדינה.
האתגר המדובר מחייב גיוס כל הכוחות התורניים, האקדמאיים והאינטלקטואליים במאמץ מאוחד וממוקד בהיקף לאומי, מאמץ שעשוי לארוך כשניים-שלושה דורות. ההתחלות של היום - וגם מדור זה בכללם - הן התחלות בכיוון הנכון, אבל אנו רק בתחילת הדרך.
אם אכן כך, דרוש שלב ביניים. כשאנו מדברים על מנהיגות אמונית, אנו מדברים עדיין על מדינת ישראל במסגרת המשטר הקיים. בשלב זה יהיה המשטר במדינת ישראל משטר דמוקרטי, אלא שהאוריינטציה שלו תהיה יהודית. ההבדלים הגדולים שבין הדמוקרטיה בתקופת בן גוריון, לבין זו של תקופתנו, תקופת אהרן ברק, מלמדים על הגמישות המהותית של המשטר הדמוקרטי והמנעד הרחב שלו, מה שיאפשר, עדיין במסגרת המשטר הנוכחי - ולמרות הסתירה המובנית בהגדרה לכאורה - "דמוקרטיה יהודית".
שלב זה הכרחי, לפחות משתי סיבות: הראשונה - השגת היעד של מדינה יהודית תורנית דורש מהפכה תודעתית-רוחנית קודמת, שממהותה, אם רוצים שתהיה כנה אותנטית ולא תלוית-כפייה, דורשת זמן. השנייה - מאמץ היצירה הלאומית המדובר, מחייב כתנאי קודם, הנהגה שמבינה את משמעותו ומסוגלת להוביל אותו - הנהגה אמונית.
עולה מן הדברים שבשלב הראשון - "דמוקרטיה יהודית" - ודאי וודאי שזכות המחאה וההפגנה אמורה להישמר. גם לכשנזכה בשלב ב' ובעקבות תהליך היצירה האמור לעצב מדינה יהודית תורנית כראוי לנו, אינני רואה מדוע לא תישמר זכות זו . אינני מכיר אמנם מקורות בעד או נגד, אך התחושה הראשונית שלי אומרת שמנהיגות יהודית, מנהיגות העולה מן העם ופועלת איתו ולמענו, אמורה להיות קשובה לו ולחפוץ בדו-שיח עימו, דבר שמתנהל, בין היתר, באמצעות המחאה וההפגנה.
אינני יודע לומר כמובן כיצד יראה המשטר התורני האמור, אך אין לי ספק שהוא יהיה משטר צדק וברוח התקופה, ואם היותו כולו מושתת על אדני תורת ישראל - ודווקא מתוך כך - הוא ידע גם לקחת כמה וכמה אלמנטים חיוביים שפיתחה הדמוקרטיה המערבית ולשלבם כראוי. זכות המחאה וההפגנה האזרחית נראית לי כאחד מהם.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il