מידת החסידות היא מידה עליונה. כעת הגענו לפרק העוסק בשיאה של המידה הזו.
החסיד לא רק שהנהגתו מעולה וטובה, אלא עיקר מעלתו שכל כוונתו אינה לשם עצמו, כדי שהוא יהיה שלם וטוב, אלא הוא עושה את מעשיו לשם שמים, לעשות נחת רוח ליוצרו יתברך. ועוד כוונה עיקרית יש בעבודתו של החסיד: שהוא מתכוון לטובת הדור, לטובת הכלל כולו, לזכות אותם ולהגן עליהם. ולטובת הכלל כולו ממש, גם טובת החלקים הנמוכים והרחוקים, שזהו רצונו של מקום, שיהיו חסידי ישראל מזכים ומכפרים על שאר המדרגות בישראל. וכך אומר הכתוב: "אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו" (ישעיהו ג, י) - שכל הדור אוכל מפירותיו. וכן אמרו ז"ל: "הכיש בה עץ אם אין" - אם יש מי שיגן על דורו כעץ. כי החסידים יחידי הסגולה מגינים לא רק על עצמם אלא על הדור כולו. והוא מה שאמרו חז"ל בלולב ומיניו: ארבעה מינים בלולב כנגד ארבע מדרגות בישראל, יבואו אלו שיש בהם תורה ומצוות ויכפרו על אלה שאין בהם תורה ומצוות, שאין הקב"ה חפץ באובדן הרשעים, אלא מצווה מוטלת על החסידים להשתדל לזכותם ולכפר עליהם. והחסיד צריך לעשות זאת בכוונת עבודתו וגם בתפילתו בפועל, דהיינו שיתפלל על דורו לכפר על מי שצריך כפרה ולהשיב בתשובה מי שצריך לה וללמד סנגוריה על הדור כולו כולו. גדעון שלימד סנגוריה על ישראל, נאמר לו: "לך בכחך זה והושעת את ישראל", לך בכח הסנגוריה שלימדת.

כך אומר הרמח"ל: "כי אין הקב"ה אוהב אלא למי שאוהב את ישראל, וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקב"ה מגדיל אהבתו עליו, ואלה הם הרועים האמיתיים של ישראל שהקב"ה חפץ בהם הרבה שהם מוסרים עצמם על צאנו ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם ולבטל גזירות קשות ולפתוח להם שערי ברכה. הא למה זה דומה? לאב שאינו אוהב שום אדם יותר ממי שאוהב את בניו אהבה נאמנת". עד כאן לשונו של הרמח"ל. אמרה תורה: רוצח נפש בשגגה גולה לעיר מקלט עד מות הכהן הגדול, וזה גורם שהגולים מצפים ומתפללים שימות הכהן הגדול. ומה הכהן אשם? אלא אומרת הגמרא שהיה לו להתפלל ולבקש רחמים על דורו ולא ביקש. כלומר: בכהן הגדול תולים את האשמה של הרוצח נפש בשגגה. והגמרא ממשיכה ומספרת שאיש אחד אכלו אריה, וזה היה במרחק שלוש פרסאות ממקומו של רבי יהושע בן לוי, ובגלל זה לא נתגלה אליהו לרבי יהושע בן לוי שלושה ימים, ומה אשם רבי יהושע בן לוי? אלא שהיה עליו להתפלל על דורו, על כל אלו שסביבתו. זו מדרגת החסיד שהוא מתפלל ומבקש ומשתדל לטובת כל הדור ומלמד סנגוריה על הדור כולו. ומי שנוהג כך, הקב"ה נוהג בו מידה כנגד מידה ודנו לכף זכות.