לחץ כאן לדף המרכז שיעורים נוספים על תענית אסתר.

א. ימים שלפני פורים ואחרי פורים מותרים בתענית . והספד . וביא' יב' וי'ג באדר אומרים צידוק הדין בשעת קבורת המת.
ב. ז' באדר הוא יום פטירת משה רבינו ע"ה. ויש שנוהגים להתענות ביום זה. ובשנה מעוברת יתענו בז' באדר ב' . ואת הלימוד שעושים, טוב שיעשוהו גם בז' באדר א' וגם בז' באדר ב' .
ג. עשרה שהתענו יחד בז' באדר י"א שרשאים להוציא ס"ת ולקרא פרשת ויחל וי"א שלא יוציאו ס"ת לקרא בו פרשת ויחל, ולא ישאו כפיהם בתפילת מנחה אבל בשומע תפילה הש"צ יכול להוסיף עננו בחזרה ולא יוסיף ברכה בפני עצמה לפני ברכת רפאנו וכן הלכה.

כי בא מועד - הלכות פורים (13)

הרב בנימין חותה

add_alert

1 - ד' פרשיות

2 - הלכות תענית אסתר

3 - חיוב קריאת המגילה

טען עוד

ד. י"א שילד שנולד בז' באדר אין לקרותו משה כיון שמשה היה רבן של כל הנביאים לכן נמנעו שלא לעמוד במקום גדול כל הגדולים .
ה. ביג' באדר מתענים תענית אסתר והטעם, א' זכר לתענית מרדכי ואסתר . ב' להכניע כח השטן שלא יקטרג על סעודת פורים . ואין צריך לנהוג בתענית אסתר את מנהגי האבלות של ט' הימים שבחודש אב ולכן מותר להתרחץ ולשמוע שירים וכדו' .
ו. יג' באדר שחל בשבת מקדימים להתענות ביום ה' והטעם, א' שמרבים ביום ה' בסליחות ואין זמן לכך בערב שבת . ב' שלא יכנס לשבת כשהוא מעונה ואין לצום בכניסת השבת דמקצת ערב שבת דינו כשבת .
ז. יש שנוהגים להתענות ביג' באדר לילה ויום . ואין מנהגינו כן. ויש שמתענים תענית אסתר ג' ימים זכר לתענית של אסתר המלכה ומתענים בימים בה"ב שאחרי פורים .
ח. מעוברת, מג' חודשים ומעלה שהוא זמן שהוכר עוברה פטורה מלהתענות. ואם מרגישה חולשה או מקיאה אף בפחות מג' חודשים פטורה מלהתענות . ומעוברת שפטורה אף שאינה מרגישה חולשה מכך פטורה מלהתענות .
ט. מינקת כל כד' חודש מלידתה פטורה מלהתענות ואפי' שפסקה מלהניק אם מרגישה חולשה פטורה מהתענית ואם פסקה להניק ומרגישה שיכולה להתענות בקלות נכון שתחמיר להתענות .
י. מפלת, פטורה מלהתענות תוך ל' יום להפלתה . וכן יולדת, כל ל' יום ללידתה פטורה מלהתענות שבחזקת חולה שאין בו סכנה היא נחשבת . ואינה רשאית להחמיר על עצמה להתענות .
יא. חולה שאין בו סכנה פטור מלהתענות ואינו רשאי להחמיר על עצמו ולהתענות וכן מעוברת ומניקת אינן רשאיות להחמיר על עצמן ולהתענות .
יב. רופא המטפל בחולה ואם יצום לא יוכל לטפל בחולה כראוי, פטור מלהתענות .
יג. לספרדים חתן כל ז' ימי המשתה וכן בעלי הברית שהם אבי הבן, הסנדק, והמוהל, אינם רשאים להתענות תענית אסתר . ולאשכנזים חתן תוך ז' ימי המשתה מתענה תענית אסתר. וכן בעלי הברית מתענים ורק אם התענית דחויה אינם מתענים ופדיון הבן דינו כברית והכהן דינו ג"כ כבעלי הברית .
יד. מעוברת, מניקת, ויולדת וחולה שאין בו סכנה שפטורים מהתענית, י"א שצריכים לפרוע התענית . וי"א שאינם צריכים לפרוע את התענית וכן הלכה .
טו. הסובל מכאבי עיניים אם אינו מתענה רק לצורך נוחות בלבד צריך לפרוע תעניתו (שיתענה אחרי פורים) ואם ע"פ רופא אינו מתענה אינו צריך לפרוע תעניתו.
טז. ההולך בדרך וקשה לו הדרך אינו נפטר מהתענית . אבל זקן שהוא תשוש כח פטור מהתענית ואינו רשאי להתענות.
יז. גם המותרים באכילה בתענית אסתר אין להם לאכול תפנוקים ויש להם למעט באכילה ושתיה .
יח. אומרים תחנון בשחרית בתענית אסתר ויש חסידים שנוהגים שלא לומר תחנון בתענית אסתר . ויג' באדר שחל בשבת אין אומרים צדקתך בתפילת מנחה.
יט. חל תענית אסתר ביום ה' ולא ידע שהיום תענית ולא התענה, דינו שיתענה ביום ו' .
כ. בתענית אסתר אין מוציאין ס"ת אלא רק אם יש לפחות י' אנשים שמתוכם לפחות ששה מתענים וכן ברכת עננו בחזרת הש"צ אין רשאים לאומרה ברכה בפני עצמה אלא א"כ יש לפחות במנין, ו' מתענים ואין אין ו' יאמרה רק בשומע תפילה ואין להעלות לתורה אלא רק מי שמתענה וכהן או לוי שאינו מתענה אפי' שלא יצא מבית הכנסת בקריאת התורה לא יעלה לתורה .
כא. ברית מילה שחל בתענית אסתר יעשו הסעודה במוצאי התענית ולא ביום התענית .
כב. הרוצה לקום קודם עלות השחר (72 דק' לפני הזריחה) לאכול ולשתות יש לו להתנות לפני שהולך לישן שיאכל וישתה כשיקום, ואם לא התנה מותר רק לשתות .
כג. משנכנס אדר מרבין בשמחה ומי שיש לו דין עם גוי ידון עמו באדר .
כד. מי שנולד בשנה מעוברת באדר א' ושנת היג' שלו בשנה מעוברת, באדר א' יהיה בר מצוה. ואם נולד באדר ב' יהיה בר מצוה באדר ב' . ומי שנולד באדר בשנה רגילה ושנת היג' שלו מעוברת, יהיה בר מצוה באדר ב' . וי"א שיהיה באדר א' בר מצוה ולכן המחמיר להתחיל להניח תפילין באדר א' תבא עליו ברכה .
כה. מת באדר בשנה לא מעוברת, כשתהיה שנה מעוברת עיקר האזכרה שלו, לספרדים באדר ב'. ולאשכנזים באדר א' .
כו. אף שבכל תענית אין נושאין נשים בליל התענית, בליל תענית אסתר מותר לערוך נישואין ושבע ברכות .