א. חייב אדם לקרא המגילה בלילה ולחזור ולקוראה ביום . שנאמר "אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה וכו" .
ב. עיקר קריאת המגילה הוא ביום, והקריאה ביום מדברי קבלה ובלילה מדרבנן . ולכן מי שיש לו אפשרות לשמוע רק פעם אחת מגילה בלילה או ביום יבחר לשמוע ביום . ואם לא קרא המגילה בלילה אין לו תשלומים ביום .
ג. זמן קריאת המגילה בלילה הוא מזמן צה"כ וזמן צאת הכוכבים י"א 25 דק' לאחר השקיעה (בחורף) . וי"א 13.5 דק' לאחר השקיעה וכן מנהג הספרדים . וי"א 18-20 דק' לאחר השקיעה וכן מנהג חלק מהאשכנזים . ואפי' שהקהל התפלל ערבית מבעו"י ימתינו עד אחר צה"כ לקרא המגילה . ולכתחילה יש לקוראה תיכף אחר צה"כ דזריזין מקדימין למצוות .
ד. הטעם שלא מברכים שהחיינו על כתיבת המגילה כיון שאינה נעשית מחדש בכל שנה . שמברכים שהחיינו על מגילה חדשה וכיון שהרבה פוסקים נסתפקו בזה לכן טוב שיברך על בגד חדש ויפטור את המגילה. או בברכת שהחיינו שעל הקריאה יכוון גם על קנייתה .
ה. קריאת המגילה של לילה זמנה כל הלילה . והטעם שלא אמרו לקראתה עד חצות כמו ק"ש א' שלא חששו לגזירת שמא יפשע כיון שחביבה עליו קריאת המגילה . ב' משום שעיקר קריאת המגילה ביום .
ו. סוף זמן קריאת המגילה של לילה יש אומרים עד הזריחה . וי"א עד עלות השחר (72 דק' קודם הזריחה) וכן הלכה . ולכתחילה אין לאחר קריאת המגילה של לילה יותר מחצות הלילה .

כי בא מועד - הלכות פורים (13)

הרב בנימין חותה

add_alert

2 - הלכות תענית אסתר

3 - חיוב קריאת המגילה

4 - זמן קריאת המגילה בכל מקום

טען עוד

ז. גר שנתגייר בליל פורים קודם הזריחה פטור מקריאת המגילה דעיקר מצותה ביום .
ח. זמן קריאת המגילה של היום מהזריחה ואם קראה מעלות השחר יצא י"ח ואם הוא אנוס קצת, יכול לקרא המגילה לכתחילה מעלות השחר .
ט. סוף זמן קריאת המגילה של היום בשקיעה . ובבין השמשות (תוך יג' דק' וחצי מהשקיעה) יקרא את המגילה ללא ברכות .
י. מבטלים ת"ת אף של רבים כדי לשמוע מקרא מגילה . בציבור .
יא. מצוה רבה לשמוע מקרא מגילה בלילה וביום ברוב עם (בציבור גדול). ואם יש לו מניין קטן אם רגיל להתפלל בו בכל השנה יקרא עמהם, ואם לאו יקרא עם הציבור הגדול .
יב. מניין קטן המתקיים בבית אף שהוא קבוע ילכו לשמוע בביהכנ"ס הגדול משום ברוב עם . וכ"ז במניין של אדם פרטי שאם הוא לא נמצא לא מתקיים המניין, אבל אם הוא בקביעות גם אם בעה"ב לא נמצא, רשאים לקרא שם המגילה, וכן אם המניין שייך לאיזה ת"ח שאינו יכול לילך לביהכנ"ס הגדול אף שמניינו שלא בקביעות, יקראו המגילה במניינו משום כבוד התורה .
יג. ביהכנ"ס המקיים את מניינו רק בשבתות וימים טובים ויש מנין גדול באזור המתקיים בכל ימות השבוע, לכתחילה לא יקראו המגילה בביהכנ"ס שפתוח רק בשבתות אלא יקיימו הקריאה בביהכנ"ס הגדול משום ברוב עם הדרת מלך .
יד. מת מצוה שאין לו קוברים כדי צרכו דוחה את מקרא מגילה וכל זה שיש שהות ביום גם לקבורה וגם למקרא מגילה אבל אם אין שהות לשניהם, מקרא מגילה קודם ואם התחילו להוציא את המת ואין שהות לשניהם לא יפסיקו את הוצאתו וכדי צרכו האמור במת, שיהיו י' אנשים לקדיש וברכת אבלים .
טו. אם יש לפניו ברית מילה וקריאת המגילה אם אפשר לעשות שניהם, מגילה קודמת ואם א"א וכגון שאין שהות ביום י"א מגילה קודמת כיון שיכול למול למחר . וי"א ברית מילה קודם וכן הלכה . וברית מילה הנערכת בבוקר מתי יעשוה עיין לקמן סי' תרצג' סעי' כא'.
טז. השומר את המת חייב במקרא מגילה אם יכול לסוגרו במקום שאין עכבר וחולדה יכולים ליכנס או שיניח שמירתו לאחר שיצא כבר י"ח .
יז. המשמש חולה שיש בו סכנה ואין אחר שיחליפנו, פטור משמיעת המגילה ומכל מצוות היום .
יח. אם איחר בבוקר ומצא הציבור לפני המגילה, ע"פ הפשט אם יכול לקרא רק ק"ש לפני שיתחילו המגילה יברך ברכות התורה ויקרא ק"ש קודם, וישמע המגילה ואח"כ יחזור על ק"ש בברכותיה. ואם לא יספיק, ק"ש תמיד קודמת למקרא מגילה, אבל תפילה, שיתפלל ואח"כ יקרא המגילה ביחיד . וי"א שישמע המגילה ואפי' בלא ברכות התורה (אם לא יספיק לברכם) ואח"כ יברך ויתפלל וכן הלכה . וע"פ הקבלה תמיד הסדר הוא קריאת המגילה אחרי ק"ש ותפילה ולא קודם התפילה . והנוהגים תמיד על פי הפשט ינהגו כפי הפשט והנוהגים ע"פ הקבלה ינהגו ע"פ הקבלה.
יט. אם יש לפניו מקרא מגילה ותפילת מנחה, מקרא מגילה קודם אף שיפסיד תפילת מנחה לגמרי על ידי כך שהרי מבטלין קרבן התמיד של בין הערביים כדי לשמוע מגילה .
כ. לכתחילה אין לצאת החוצה באמצע קריאת המגילה אף שאינו יוצא י"ח בקריאה זו .