- כי בא מועד - הלכות פורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
סימן תרפט
החייבים בקריאת המגילה
א. הכל חייבים בקריאת המגילה אנשים, נשים, גרים, ועבדים משוחררים ומחנכים את הקטנים שהגיעו לגיל חינוך לשמוע את המגילה ... והטעם שנשים חייבות אפי' שזו מצוה שהזמן גרמא (מצוות שתלויות בזמן) ובכל מצוות אלו הנשים פטורות, א' כיון שגם הן היו באותו הנס ... ב' שהנס היה ע"י אשה (אסתר המלכה) ...
ב. הטעם שכולם חייבים בקריאת המגילה ואפי' שאחשורוש מלך רק על קכז' מדינות והעולם כולו רנב' מדינות א' כידוע יב' שבטים כנגד יב' צירופי הוי"ה ואין העולם מתקיים ללא היב' שבטים וגזירת המן היתה על ב' שבטים וא"כ הצלת הב', הצלת כולם ... ב' אחשורוש מלך על כל העולם אבל רק קכז' מדינות יכל לאבד ... ג' קכז' מדינות הם רוב העולם ורובו ככולו שם. ד' עם ישראל היו מפוזרים בקכז' מדינות וא"כ הנס היה לכל עם ישראל ... והטעם שגרים חייבים במקרא מגילה משום שנאמר "קיימו וקיבלו וכו' ועל כל הנלוים עליהם" ...
ג. חרש המדבר ואינו שומע י"א שמוציא אחרים י"ח בדיעבד ... וי"א אינו מוציא אחרים ידי חובה ... ולכן לכתחילה לא יקרא לאחרים ואם קרא לאחרים, יקראו שוב ללא ברכות ... ומי שכבדו אוזניו ושומע רק כשצועקים לאוזניו מוציא אחרים י"ח ... וכן השומע ע"י חצוצרות ... או ע"י מכשיר שמיעה מוציא אחרים י"ח בקריאתו ... והשומע רק ע"י מכשיר שמיעה לא יוצא י"ח בשמיעתו את המגילה ולכן יקרא בעצמו את המגילה ...
ד. אילם וסומא (עיוור) חייבים לשמוע מקרא מגילה ... וסומא אינו מברך עליה ...
ה. השומע קריאת המגילה דרך הרדיו בשידור חי עונה אמן על הברכות אבל אינו יוצא י"ח בכך. אבל השומע שלא בשידור חי גם אינו עונה אמן על הברכות ... כמו כן השומע מקרא מגילה דרך הטלפון מפי אחר שקורא, עונה אמן על הברכות אבל אינו יוצא י"ח בכך ... שקול דרך הטלפון והרדיו הוא קול אחר המשודר ע"י זרם חשמלי ...
ו. השומע קריאת המגילה ע"י ש"צ שקורא ברמקול י"א שאינו יוצא י"ח בכך כיון שאינו קול אדם אלא קול מכונה ... וי"א אם יכול לשומעו ללא הרמקול והרמקול רק כדי להגביה קולו יוצא י"ח בכך, אבל אם ללא הרמקול הוא לא שומע את הקורא אינו יוצא י"ח בכך (אבל אמן יענה על הברכות) וכן הלכה ...

ז. קטן שלא הגיע לחינוך (פחות מגיל 6) אינו מוציא אחרים י"ח כלל ... ואם קרא לאחרים חייבים לקרא שוב עם ברכות ... וקטן שהגיע לחינוך (מגיל 6 ומעלה) אינו מוציא אחרים י"ח ואם קרא לאחרים, צריכים לחזור ולקרא אבל ללא ברכות דסב"ל ...
ח. במקום שאין גדול שיקרא לציבור י"א יברך הקטן שהגיע לחינוך לעצמו (אם עוד לא יצא י"ח) ואחרים יכוונו לצאת י"ח ממנו ... וי"א שיגמרו הציבור ההלל בלא ברכה ואח"כ יקרא להם הקטן ... וי"א שיכול להוציא אחרים י"ח וכן הלכה ...
ט. כמו כן קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא את הנשים י"ח ... וי"א במקום שאין אחר להוציא נשים יכול להוציאן י"ח וכן הלכה ... וקטן שהגיע לחינוך מוציא י"ח קטן כמותו ועדיף שישמעו הקטנים מפי גדול (לצורך חינוך) ...
י. לאשכנזים נשים אינן מוציאות את האנשים ידי חובת מקרא מגילה ... ולספרדים מעיקר הדין נשים מוציאות את האנשים י"ח ... וכיון דאמרינן סב"ל נגד מרן לכן י"א אם שמע מאשה יחזור ויקרא ללא ברכות ... וי"א בשעת הדחק נשים מוציאות את האנשים י"ח וכן הלכה ...
יא. אשה מוציאה י"ח נשים אחרות ... אבל נשים רבות י"א שלא תוציא כיון שזה זלזול שאשה מוציאה י"ח ... וי"א שרשאית ותברך וכן הלכה ... אבל אשה חרשת אינה מוציאה נשים אחרות ...
יב. י"א שנשים אינן מוציאות קטן שהגיע לחינוך ... וי"א שהן מוציאות וכן הלכה ...
יג. אשה אשכנזיה שקוראת את המגילה לעצמה תברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו לשמוע מגילה ... ואשה ספרדיה י"א שלא תברך לעצמה כלל ... וי"א שתברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מקרא מגילה וכן הלכה ...
יד. המוציא את הנשים ידי חובת מקרא מגילה י"א לא יברך להן כלל (אם הוא כבר יצא י"ח) וגם הן לא יברכו לעצמן ... וי"א ברכות הראשונות יברך גם אם מוציא י"ח רק אשה אחת ... אבל ברכה אחרונה יברך רק אם יש י' נשים ... וכן הלכה.
טו. השומע את המגילה מאחד שהוא מודר הנאה ממנו (שנדר שלא להנות מאותו אחר) יוצא י"ח דמצוות לאו ליהנות ניתנו וזה לא נקרא הנאה ... וכל זה שאינו קורא במיוחד עבורו אבל אם קורא במיוחד עבורו אסור לו לשומעו כדי לצאת י"ח ...
טז. במקום שאין מנין אם רק אחד מהם יודע לקרא המגילה הוא יקרא להם ויפטור אותם, ואם כולם יודעים לקרא, כל אחד יקרא לעצמו ... ובדיעבד אם אחד קרא לכולם יצאו י"ח ...
יז. מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע קריאת המגילה ... כדי לחנכם במצות פרסום הנס ... וקטנים ביותר אין להביאם לביהכנ"ס כיון שמפריעים לרבים לשמוע את המגילה ...
יח. נוהגים הקהל לקרא בקול רם את הפסוקים איש יהודי. ומרדכי יצא. ליהודים היתה. כי מרדכי. שפסוקים אלו התחלת הנס וסופו וזה כדי לעורר את הקטנים שלא ישנו ויתנו ליבם לקריאה ... וי"א שיש לומר עוד פסוק בקול "בלילה ההוא" וכן מנהג הספרדים ... והאשכנזים אין נוהגים לומר פסוק זה בקול. ומי שאין בידו מגילה כשרה טוב שיכוין שלא לצאת אלא בשמיעה מפי החזן ... וכשהקהל קורא בקול ד' פסוקים (ולמנהגינו ה' פסוקים) יחזור הש"צ לקרא אותם ...
יט. טוב שכל אחד גם הנשים יחזיק מגילה כשרה בידו ויקראו בלחש מילה במילה עם הש"צ ולא יפריע ליושב לידו ...ורשאי מעיקר הדין המחזיק מגילה כשרה בידו לברך בעצמו ... וטוב שלא יברך בעצמו, ויצא י"ח מהש"צ משום ברוב עם הדרת מלך ...
ב. הטעם שכולם חייבים בקריאת המגילה ואפי' שאחשורוש מלך רק על קכז' מדינות והעולם כולו רנב' מדינות א' כידוע יב' שבטים כנגד יב' צירופי הוי"ה ואין העולם מתקיים ללא היב' שבטים וגזירת המן היתה על ב' שבטים וא"כ הצלת הב', הצלת כולם ... ב' אחשורוש מלך על כל העולם אבל רק קכז' מדינות יכל לאבד ... ג' קכז' מדינות הם רוב העולם ורובו ככולו שם. ד' עם ישראל היו מפוזרים בקכז' מדינות וא"כ הנס היה לכל עם ישראל ... והטעם שגרים חייבים במקרא מגילה משום שנאמר "קיימו וקיבלו וכו' ועל כל הנלוים עליהם" ...
ג. חרש המדבר ואינו שומע י"א שמוציא אחרים י"ח בדיעבד ... וי"א אינו מוציא אחרים ידי חובה ... ולכן לכתחילה לא יקרא לאחרים ואם קרא לאחרים, יקראו שוב ללא ברכות ... ומי שכבדו אוזניו ושומע רק כשצועקים לאוזניו מוציא אחרים י"ח ... וכן השומע ע"י חצוצרות ... או ע"י מכשיר שמיעה מוציא אחרים י"ח בקריאתו ... והשומע רק ע"י מכשיר שמיעה לא יוצא י"ח בשמיעתו את המגילה ולכן יקרא בעצמו את המגילה ...
ד. אילם וסומא (עיוור) חייבים לשמוע מקרא מגילה ... וסומא אינו מברך עליה ...
ה. השומע קריאת המגילה דרך הרדיו בשידור חי עונה אמן על הברכות אבל אינו יוצא י"ח בכך. אבל השומע שלא בשידור חי גם אינו עונה אמן על הברכות ... כמו כן השומע מקרא מגילה דרך הטלפון מפי אחר שקורא, עונה אמן על הברכות אבל אינו יוצא י"ח בכך ... שקול דרך הטלפון והרדיו הוא קול אחר המשודר ע"י זרם חשמלי ...
ו. השומע קריאת המגילה ע"י ש"צ שקורא ברמקול י"א שאינו יוצא י"ח בכך כיון שאינו קול אדם אלא קול מכונה ... וי"א אם יכול לשומעו ללא הרמקול והרמקול רק כדי להגביה קולו יוצא י"ח בכך, אבל אם ללא הרמקול הוא לא שומע את הקורא אינו יוצא י"ח בכך (אבל אמן יענה על הברכות) וכן הלכה ...

כי בא מועד - הלכות פורים (13)
הרב בנימין חותה
4 - זמן קריאת המגילה בכל מקום
5 - החייבים בקריאת המגילה
6 - דיני קריאת המגילה
טען עוד
ח. במקום שאין גדול שיקרא לציבור י"א יברך הקטן שהגיע לחינוך לעצמו (אם עוד לא יצא י"ח) ואחרים יכוונו לצאת י"ח ממנו ... וי"א שיגמרו הציבור ההלל בלא ברכה ואח"כ יקרא להם הקטן ... וי"א שיכול להוציא אחרים י"ח וכן הלכה ...
ט. כמו כן קטן שהגיע לחינוך אינו מוציא את הנשים י"ח ... וי"א במקום שאין אחר להוציא נשים יכול להוציאן י"ח וכן הלכה ... וקטן שהגיע לחינוך מוציא י"ח קטן כמותו ועדיף שישמעו הקטנים מפי גדול (לצורך חינוך) ...
י. לאשכנזים נשים אינן מוציאות את האנשים ידי חובת מקרא מגילה ... ולספרדים מעיקר הדין נשים מוציאות את האנשים י"ח ... וכיון דאמרינן סב"ל נגד מרן לכן י"א אם שמע מאשה יחזור ויקרא ללא ברכות ... וי"א בשעת הדחק נשים מוציאות את האנשים י"ח וכן הלכה ...
יא. אשה מוציאה י"ח נשים אחרות ... אבל נשים רבות י"א שלא תוציא כיון שזה זלזול שאשה מוציאה י"ח ... וי"א שרשאית ותברך וכן הלכה ... אבל אשה חרשת אינה מוציאה נשים אחרות ...
יב. י"א שנשים אינן מוציאות קטן שהגיע לחינוך ... וי"א שהן מוציאות וכן הלכה ...
יג. אשה אשכנזיה שקוראת את המגילה לעצמה תברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו לשמוע מגילה ... ואשה ספרדיה י"א שלא תברך לעצמה כלל ... וי"א שתברך אשר קדשנו במצוותיו וציונו על מקרא מגילה וכן הלכה ...
יד. המוציא את הנשים ידי חובת מקרא מגילה י"א לא יברך להן כלל (אם הוא כבר יצא י"ח) וגם הן לא יברכו לעצמן ... וי"א ברכות הראשונות יברך גם אם מוציא י"ח רק אשה אחת ... אבל ברכה אחרונה יברך רק אם יש י' נשים ... וכן הלכה.
טו. השומע את המגילה מאחד שהוא מודר הנאה ממנו (שנדר שלא להנות מאותו אחר) יוצא י"ח דמצוות לאו ליהנות ניתנו וזה לא נקרא הנאה ... וכל זה שאינו קורא במיוחד עבורו אבל אם קורא במיוחד עבורו אסור לו לשומעו כדי לצאת י"ח ...
טז. במקום שאין מנין אם רק אחד מהם יודע לקרא המגילה הוא יקרא להם ויפטור אותם, ואם כולם יודעים לקרא, כל אחד יקרא לעצמו ... ובדיעבד אם אחד קרא לכולם יצאו י"ח ...
יז. מנהג טוב להביא קטנים וקטנות לשמוע קריאת המגילה ... כדי לחנכם במצות פרסום הנס ... וקטנים ביותר אין להביאם לביהכנ"ס כיון שמפריעים לרבים לשמוע את המגילה ...
יח. נוהגים הקהל לקרא בקול רם את הפסוקים איש יהודי. ומרדכי יצא. ליהודים היתה. כי מרדכי. שפסוקים אלו התחלת הנס וסופו וזה כדי לעורר את הקטנים שלא ישנו ויתנו ליבם לקריאה ... וי"א שיש לומר עוד פסוק בקול "בלילה ההוא" וכן מנהג הספרדים ... והאשכנזים אין נוהגים לומר פסוק זה בקול. ומי שאין בידו מגילה כשרה טוב שיכוין שלא לצאת אלא בשמיעה מפי החזן ... וכשהקהל קורא בקול ד' פסוקים (ולמנהגינו ה' פסוקים) יחזור הש"צ לקרא אותם ...
יט. טוב שכל אחד גם הנשים יחזיק מגילה כשרה בידו ויקראו בלחש מילה במילה עם הש"צ ולא יפריע ליושב לידו ...ורשאי מעיקר הדין המחזיק מגילה כשרה בידו לברך בעצמו ... וטוב שלא יברך בעצמו, ויצא י"ח מהש"צ משום ברוב עם הדרת מלך ...

פורים קטן, ופורים משולש
סימן תרצז וסימן תרפח' סעי' ו'
הרב בנימין חותה | אדר תש"ע

הספד ותענית ועשיית מלאכה בפורים
סימן תרצו
הרב בנימין חותה | אדר תש"ע

חיוב קריאת המגילה
סימן תרפז
הרב בנימין חותה | אדר תש"ע

זמן קריאת המגילה בכל מקום
סימן תרפח
הרב בנימין חותה | אדר תש"ע

הרב בנימין חותה
מח"ס "ברית בנימין" - תמצית ענייני חו"מ, ו"לבנימין אמר" על הגדה של פסח

הלכות תענית אסתר
אדר תש"ע

סעודת פורים ומשלוח מנות
סימן תרצה
אדר תש"ע

כתיבת המגילה ותפירתה
סימן תרצא
אדר תש"ע

ד' פרשיות
סימן תרפה
אדר תש"ע
החשיבות של לימוד אמונה
חנוכה הכשרת כלי הזוגיות
להתיחס בכבוד
כיצד הופכים את צום עשרה בטבת לששון ולשמחה?
זמן הדלקת נרות חנוכה
למה צריך את ארץ ישראל?
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"
למטר השמיים
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
ממצרים לקריעת ים סוף
שיחה לפרשת בשלח תשע"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט"ז שבט התשע"ג
סיפורי ט"ו בשבט
הרב נתנאל יוסיפון | טו בשבט תשע"ב

"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם"
הרב אביחי קצין | ז שבט תשס"ח
כיצד יתכן שהעם הקדוש חוטא?
שיעור 9 - פרק ב'
הרב בן ציון אוריאל | ז' שבט תשפ"ג
בקשת המלך
שמואל א' תחילת פרק ח'
הרב שמעון קליין | ג' שבט תשפ"ג
כיצד מנהיגים את מדינת ישראל?
לנתיבות ישראל - מאמר "אמונת עתנו" - המשך
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ה' טבת תשפ"ג
