בית המדרש

  • מדורים
  • חינוך ילדים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

שיכרות ילדים בפורים

מי שהיין גורם לו להתנהגות לא מכובדת, ובודאי אם גורם לו להקאה, אין עליו כל חובה לשתות יין בפורים. אדם מבוגר, יודע לשלוט על עצמו ולשתות במידה מבוקרת, כדי שלא יאבד את אישיותו. אבל ילדים, מצוה למנוע מהם שתיית יין או משקאות חריפים אחרים.

undefined

הרב אליקים לבנון

אדר תש"ע
2 דק' קריאה
שאלה:
הילדים שלנו נוטים לשתות בפורים. ילדנו שהיה בן 12 בשנה שעברה, הקיא את נשמתו והיה לא נעים. בעלי נזהר הרבה יותר וזה מיקל עלי. אבל מה לעשות עם הילדים?


תשובה:
פורים הוא חג של הרבה שמחה. עיקרה של השמחה הוא, מפני שאנו רואים לאורך כל ההסטוריה כיצד הקב"ה מלווה אותנו, ולא נותן לנו ליפול. הדבר בולט אצל ילדינו הקטנים, שלפעמים מרוב צרות מהם נגאלנו, הם קצת מתבלבלים, עד שאנטיוכוס לא נתן ליהודים לצאת ממצרים, החשמונאים נלחמו נגד המן הרשע, ופרעה היה עם אחשוורוש. האמת מאחורי כל אלו היא, שבמשך אלפי שנים בהם מתנהל עם ישראל בעולם, תמיד "עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם". בזה עיקר ייחודו של פורים, המדגיש את המצב הרוחני הירוד של ישראל, בגלות שבין חורבן בית ראשון, לבניין בית שני. "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד", אמירה זו לא נאמרה על ידי המן, אלא על ידי מרדכי, אשר שם את הדברים בפי המן. וחכמים מפרשים שעם ישראל "ישן מן המצוות". ובתוך החושך, הקב"ה מצילנו, והננו זוכים לבער את עמלק מן העולם. לכן תיקנו חכמים לשתות יין בפורים, מפני שהוא משכיח את הדעת מהאדם, השכל מסתלק מעימנו ע"י השתיה, וגם במצב כזה של סילוק האור אנו זוכים לגאולה.
כל זה, כאשר היין אכן גורם לנו לטשטוש הדעת, אבל אנו עומדים על רגלינו, או, כפי שיטת הרמב"ם, הננו שותים עד שנרדמים. כך או כך אנו מגיעים למצב של "עד דלא ידע".
אבל מי שהיין גורם לו להתנהגות לא מכובדת, ובודאי אם גורם לו להקאה, אין עליו כל חובה לשתות יין בפורים. בעלך, או כל אדם מבוגר, יודע לשלוט על עצמו ולשתות במידה מבוקרת, כדי שלא יאבד את אישיותו. אבל ילדים, שאינם יכולים לקבל אחריות על עצמם, מצוה למנוע מהם שתיית יין או משקאות חריפים אחרים.
אפשר לכנס את הילדים בגילאים הנוגעים לכך, מגיל 11-12 ועד 18, ולהסביר להם את ההבדל בין ישראל לעמים. שהגויים משתכרים כדי לפרוץ גבולות וכדי שהכל יהיה מותר להם. בישראל, לעומתם, "נכנס יין יצא סוד" ענינו של היין להוציא את הגנוז בנשמתנו פנימה. מתוך כך להזהירם משתיה מרובה. אם ישתו כוסית אחת או שתיים, קטנות, יגיעו לביסום ולא לשכרות.
ומהרה יתקיים בנו: "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר".