- מדורים
- הרה"ג זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
כוחו המיוחד של קורבן העומר
העומר הבא מן השעורים זהו קרבן הבא מדבר נמוך, מאכל בהמה, ותפקידו לתקן מצבים נמוכים כאשר עם ישראל נמצא בשפל רוחני, כאשר אין בו צדיקים, כאשר הוא נוהג כבהמה, בא הקרבן הזה קרבן העומר ומכפר ומגן על ישראל
הספירה מפסח ועד שבועות נקראת ספירת העומר, כי היום הראשון של הספירה זהו יום הקרבת העומר, בזמן שבית המקדש היה קיים. קרבן העומר זהו קרבן מנחה הבא מן השעורים. זהו קרבן הציבור היחיד הבא מן השעורים. שאר המנחות מובאות מן החיטים. ויש לעמוד על ענינו של קרבן זה הבא מן השעורים שהשעורים הם אינם מאכל אדם אלא מאכל בהמה, ודווקא ממנו מביאים את העומר.
חכמינו ז"ל אמרו: "אמר ר' יוחנן לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר זכה אברהם לירש את הארץ. ריש לקיש אמר לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר עשה הקב"ה שלום בין איש לאשתו הוי אומר בזכות קמח שעורים". הכוונה לקרבן סוטה שבודק את האשה החשודה שסטתה מפני שנסתרה עם איש אחר. ואם מתברר שלא מעלה מעל בבעלה היא מותרת לבעלה.
"א"ר אבהו ור' סימון ור' יהושע בן לוי הוא שעמד להם בימי גדעון שנאמר ויבוא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה לחם צליל שעורים מתהפך במחנה מדין. וגו'. מהו צליל שעורים? רבנן אמרו על שצלל להם אותו הדור מן הצדיקים" - אותו הדור היה צלול מן הצדיקים, כלומר לא היו בו צדיקים כלל. - ובזכות מה ניצלו? בזכות לחם שעורים, ואיזו זו מצות העומר. כלומר קרבן העומר הבא מן השעורים זהו קרבן הבא מדבר נמוך, מאכל בהמה, ותפקידו לתקן מצבים נמוכים כאשר עם ישראל נמצא בשפל רוחני, כאשר אין בו צדיקים, כאשר הוא נוהג כבהמה, בא הקרבן הזה קרבן העומר ומכפר ומגן על ישראל.
וכן היה בימי המן. המן נתלה על העץ ביום הראשון לספירת העומר, ביום הקרבת העומר. זכות ההתעסקות בפרשת העומר באותו יום עמדה להם לישראל, כפי שהמדרש ממשיך לבאר (פרשת אמור): כשבא המן הרשע לקחת את מרדכי להרכיב אותו על הסוס ולקרוא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, הוא בא לבית המדרש לחפש את מרדכי ומצא את התלמידים לומדים. שאל אותם במה אתם עוסקים? אמרו לו במצות העומר. אמר להם ממה הוא מזהב או מכסף? אמרו לו משעורים. אמר שעורים שלכם נצחו את כל הכסף והזהב שנתתי לאחשורוש.
אכן גם כשישראל נמצאים בתחתית המדרגה גם משם הם עולים גם למצב כזה יש תיקון. ובזכות זכירת לימוד המצוה הזו ובזכות ספירת העומר מפסח לשבועות נזכה לעלות מעלה במעלות הגאולה.
חכמינו ז"ל אמרו: "אמר ר' יוחנן לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר זכה אברהם לירש את הארץ. ריש לקיש אמר לעולם אל תהי מצות העומר קלה בעיניך שע"י מצות העומר עשה הקב"ה שלום בין איש לאשתו הוי אומר בזכות קמח שעורים". הכוונה לקרבן סוטה שבודק את האשה החשודה שסטתה מפני שנסתרה עם איש אחר. ואם מתברר שלא מעלה מעל בבעלה היא מותרת לבעלה.
"א"ר אבהו ור' סימון ור' יהושע בן לוי הוא שעמד להם בימי גדעון שנאמר ויבוא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה לחם צליל שעורים מתהפך במחנה מדין. וגו'. מהו צליל שעורים? רבנן אמרו על שצלל להם אותו הדור מן הצדיקים" - אותו הדור היה צלול מן הצדיקים, כלומר לא היו בו צדיקים כלל. - ובזכות מה ניצלו? בזכות לחם שעורים, ואיזו זו מצות העומר. כלומר קרבן העומר הבא מן השעורים זהו קרבן הבא מדבר נמוך, מאכל בהמה, ותפקידו לתקן מצבים נמוכים כאשר עם ישראל נמצא בשפל רוחני, כאשר אין בו צדיקים, כאשר הוא נוהג כבהמה, בא הקרבן הזה קרבן העומר ומכפר ומגן על ישראל.
וכן היה בימי המן. המן נתלה על העץ ביום הראשון לספירת העומר, ביום הקרבת העומר. זכות ההתעסקות בפרשת העומר באותו יום עמדה להם לישראל, כפי שהמדרש ממשיך לבאר (פרשת אמור): כשבא המן הרשע לקחת את מרדכי להרכיב אותו על הסוס ולקרוא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, הוא בא לבית המדרש לחפש את מרדכי ומצא את התלמידים לומדים. שאל אותם במה אתם עוסקים? אמרו לו במצות העומר. אמר להם ממה הוא מזהב או מכסף? אמרו לו משעורים. אמר שעורים שלכם נצחו את כל הכסף והזהב שנתתי לאחשורוש.
אכן גם כשישראל נמצאים בתחתית המדרגה גם משם הם עולים גם למצב כזה יש תיקון. ובזכות זכירת לימוד המצוה הזו ובזכות ספירת העומר מפסח לשבועות נזכה לעלות מעלה במעלות הגאולה.
נחמו נחמו עמי
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אב תש"ע
ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | יב אדר ב תשס"ח
עברות שבין אדם ל...ציבור
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשרי תשע"א
מהי ציונות דתית
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | סיון תשס"ח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
נתיב העבודה - המשך פרק ז'
שיעור מס' 26
כ"ג טבת תשפ"ג
למה היתה שואה?
לנתיבות ישראל - מאמר "אמונת עתנו" - המשך
כ"ז טבת תשפ"ג
"גדול המעשה יותר מהעושה"
ב' טבת תשפ"ג
נתיב העבודה - המשך פרק ו'
שיעור מס' 18
י"א טבת תשפ"ג
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
דיני פרשת זכור
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
איך ללמוד גמרא?
תיקון ימי השובבי"ם
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
הלכות נתינה בפורים
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

תפילת הדרך - עדות המזרח
הסידור המהיר | תשרי תשע"ז
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
