יום שמחת איחוד ירושלים והפיכתה לעיר שחוברה לה יחדיו, מחייב דיון גם בעניין איחודו של עם ישראל והשגת קונצנזוס בעניינים החשובים. נבחן סוגיא זו באמצעות עיון במה שקדם להכרזתה של ירושלים כבירת עם ישראל.
לקראת הפיכתה של ירושלים לבירת ישראל והכרזת העצמאות של דוד, תוך השתחררות מעול הפלשתים, התרחש בחברון המאורע הבא:

מה משמעותן של הכרזות אלה בפיהם של מנהיגי השבטים? ומה הלקח לדורנו אנו?

בפסוק הראשון מכריזים המנהיגים: "השגנו קונצנזוס הלכתי"! ההכרזה: "הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ" מבוססת על דברי אדם הראשון בפרשת הבריאה: "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה" (בראשית ב' כג).
אם כך, הם מכריזים כי דוד ראוי לבא בקהל והוא רשאי לשאת כל אשה יהודיה.
הכרזה זו נצרכה כיון שדוד הוא צאצא של רות הגיורת המואביה. בתורה נאמר:

משמעות ציווי זה היא, שגם עמוני או מואבי שהתגיירו או צאצאיהם אינם רשאים להתחתן עם אשה ישראלית. נחלקו חכמים מה דינה של גיורת עמונית או מואבית, האם היא רשאית להנשא לגבר ישראלי? המחלוקת לא הוכרעה עד שבא עמשא בן יתר והעיד: "כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי: עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית" (יבמות דף עז ע"א).
הכרזתם של מנהיגי השבטים משמעותה - כולנו מתיצבים מאחורי הכרעה הלכתית זו!

בפסוק השני (בחציו הראשון) הם מכריזים:

כולנו מסכימים כי אינך מורד במלכות. כבר בימי שאול הכריזו כל נשות ישראל מכל ערי ישראל:

שיר זה התפרסם גם ברחבי המזרח התיכון - אפילו עבדי אכיש יודעים לצטט אותו, כמבואר בכתוב:

פרשנותם של הפלשתים זהה לפרשנות שנתן שאול לשיר זה:

אם כך, ההכרזה השניה משמעותה: קיימת הסכמה חברתית רחבה = אחדות לאומית, המכירה במנהיגותך עוד מימי שאול.
ההכרעה החברתית מצטרפת להכרעה ההלכתית.

ההכרזה השלישית היא - גם מן השמים מינו אותך! הכרזה זו יכולה להיות מבוססת על משיחתו של דוד כמלך על ידי שמואל הנביא. אומנם משיחה זו נעשתה בשלב ראשון בסתר מפני שגם שמואל הנביא חשש מביצוע פעולה שכזו בימי שאול, לכן היא נעשתה במסווה של פעילות הקרבה בבמה הציבורית בבית לחם. יתכן ועתה לאחר מותו של שאול התפרסם העניין. אבל אפשר לומר כי הם מכריזים שהסיעתא דשמיא שיש לדוד בכל מעשיו, היא זו שמכריעה ומשכנעת אותם, שהוא האיש שהקב"ה בחר (עיינו בדברי הרמב"ן לדברים י"ז טו ודעתי על דרך הפשט).

גם בדורנו, הניצחון הגדול והנסים הגדולים שאפשרו למוטה גור להכריז "הר הבית בידנו",
התרחשו לאחר הקמת ממשלת אחדות לאומית שנהנתה מתמיכה ציבורית רחבה של העם בארץ ובתפוצות.
המשך הצלחת מאבקנו על שחרורה של ירושלים ואיחודה מכל הבחינות
עובר דרך איחודו של עם ישראל הן מבחינה רוחנית והן מבחינה חברתית לאומית.
הבה ונפעל להשגת מטרה חשובה זו.