בית המדרש

  • מדורים
  • רביבים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מרדכי צמח בן מזל

פיקוח נפש בלידה

מותר ליולדת לנסוע לבית חולים בשבת, משום ספק פיקוח נפש.לנסוע לבי"ח קרוב כדי למעט בחילול שבת.מתי מותר להאריך הנסיעה בשבת מסיבות רפואיות.אין להאריך הנסיעה לצורך נוחות או חיסכון.

undefined

הרב אליעזר מלמד

סיוון תש"ע
5 דק' קריאה
היתר נסיעה לבית חולים עבור יולדת
שאלה: מדוע מתירים לנסוע לבית חולים בשבת לצורך לידה? הרי אפשר ללדת בבית, וקרוב לוודאי שלא יארע דבר סכנה ליולדת ולתינוק, ומדוע מחללים שבת על כך?

תשובה: הלכה היא שפיקוח נפש דוחה שבת, שנאמר (ויקרא יח, ה): "וחי בהם", ודרשו חכמים (יומא פה, ב): "וחי בהם - ולא שימות בהם", שמצוות התורה ניתנו כדי שיחיו בהן, ולא שימותו על ידי קיומן. וגם במקרה של ספק פיקוח נפש מחללים שבת, כגון שבניין התמוטט וספק אם יש שם אדם, וגם אם יש שם אדם, ספק אם עודו בחיים, מחללים שבת ומפקחים את הגל (שו"ע שכט, ב-ה). פיקוח משמעותו הסרת הגל שהתמוטט על אדם וקבר אותו תחתיו. ומשמה של פעולה זו נגזר הביטוי "פיקוח נפש דוחה שבת".

וגם מחלה שרק מיעוט זעיר מתים ממנה נחשבת כמסוכנת, ומחללים את השבת כדי להציל את החולים בה. ולכן מסיעים יולדת לבית חולים, למרות שברוב מוחלט של המקרים תוכל ללדת בבית בשלום. ומכל מקום הואיל וסכנת היולדת מועטה, נפסקה הלכה שבכל מה שאפשר משתדלים לעשות את המלאכות בשינוי, כדי למעט באיסור (מגיד משנה שבת ב, יא; שו"ע של, א).

נוסעים לבית החולים הקרוב
שאלה: כאשר ישנם שני בתי חולים, קרוב ורחוק, והחולה או היולדת מבקשים לנסוע בשבת אל הרחוק, האם מותר להיענות לבקשתם?

תשובה: צריך לנסוע לבית החולים הקרוב, כי רק לצורך הצלת חיים מותר לחלל את השבת, וכל נסיעה מעבר לכך הרי היא חילול שבת. ואף שיש הבדלי רמות בין בתי החולים - לגבי טיפולים שגרתיים כפציעות, מחלות רגילות ולידות אין הפרש משמעותי ביניהם, ועל כן צריך לנסוע אל הקרוב.

במקרים מסובכים אפשר לנסוע לרחוק
אמנם כאשר מדובר במקרה מסובך שעל פי השיקול הרפואי יש עדיפות לבית החולים הרחוק, כגון שנודע שהוא מתמחה יותר בטיפול במחלה זו, מותר להאריך את הנסיעה כדי להגיע אליו.

וכן יולדת שנמצאת בסיכון מיוחד, וכבר נקבעה המדיניות לטיפול בה בבית החולים המרוחק, מותר להאריך את הנסיעה כדי להגיע אליו. והכול לפי ההדרכה הרפואית המקובלת גם בחול, שככל שמדובר במקרה מורכב וקשה יותר, כך מותר להאריך יותר את הדרך, אבל כאשר מדובר ביתרון רפואי קל, אפשר להאריך את הדרך רק במעט. וכשם שביום חול אין מדריכים את החולים והיולדות שמתגוררים בצפון הארץ או בדרומה לנסוע בכל מצב של סיבוך קל לבית החולים הטוב ביותר שנמצא במרכז הארץ, כך גם בשבת אין היתר להאריך את הנסיעה אליהם, כי זו הארכה שמעבר לשיקול הרפואי המקובל.

אסור להאריך את הנסיעה מטעמי נוחות או כסף
אם היולדת מעדיפה את בית החולים הרחוק מפני שהוא זול יותר, או מפני שחדריו נאים יותר, או כדי שיהיה נוח יותר לקרובי המשפחה לבקר אותה לאחר הלידה, כיוון שאין בזה שיקול רפואי - אסור להאריך את הנסיעה לשם כך. וכן יולדת שמתגוררת במרכז הארץ, אם שהתה בשבת בצפון או בדרום, תיסע ללדת בבית החולים הסמוך כמו שאר היולדות שבאותו אזור.

מה עושים כשהיולדת טוענת שבבית החולים הרחוק יטפלו בה יותר טוב?
תשובה: כיוון שהיא באה בטענה רפואית, למרות שלפי דעת שאר האנשים אין בסיס לטענתה, מכל מקום כתבו כמה פוסקים שצריך לשמוע לה ולנסוע לבית החולים המרוחק. כי אין אדם זוכה להתרפא מכל רופא, ומי יודע אולי באמת תגיע למצב מסוכן ודווקא באותו בית חולים רחוק יצילו את חייה ( ציץ אליעזר יג, נה-נו; שש"כ לב, לח). וסיבה נוספת לכך, שלמדנו שנוהגים עם חולה כפי שנוהגים עמו בימות החול (שו"ע שכח, ד), וכיוון שגם בימות החול השיקול הרפואי המקובל הוא שראוי להאריך את הדרך במעט כדי לספק את רצונו של החולה, כך אפשר לנהוג גם בשבת.

אבל אם תרצה להאריך את הנסיעה בהרבה, כגון לנסוע מאזור חיפה לגוש דן, אין שומעים לה. שכן גם כאשר מותר להאריך את הדרך מסיבה רפואית, הדבר חייב להיות במסגרת ההיגיון.

שאלה מנהג אמבולנס
שאלה: מה על הנהג לעשות כאשר היולדת טוענת שהיא מעדיפה לנסוע לבית החולים הרחוק מסיבות רפואיות, ונראה שהסיבה האמיתית היא, שיש לה שם קרובים והיא רוצה שהם יבואו לבקרה אחר הלידה?

תשובה: במצב כזה הנהג צריך לנסוע למקום הרחוק. והאחריות כולה מוטלת על היולדת, שאם רצונה לנסוע לרחוק אינו מסיבה רפואית, הרי שהיא אשמה בחילול השבת המיותר. והנהג פטור, מפני שהוא נמצא במצב של ספק פיקוח נפש, שאולי היא באמת רוצה לנסוע לרחוק מסיבה רפואית.

בית חולים דתי
ככלל יש להעדיף בית חולים שמתנהל על פי ההלכה. ואף בשבת מותר להאריך את הנסיעה בקצת כדי להגיע אליו, שעל ידי כך ימעטו בעשיית איסורים בבית החולים וגם הרגשתו של החולה תשתפר. אבל אין להאריך את הנסיעה בהרבה לשם כך (עיין בתורת היולדת ז, ג-ד).

בית חולים שהמדיניות הרפואית שלו מקובלת על היולדת
שאלה: האם מותר להאריך את הדרך כדי לנסוע לבית חולים שנוטה להעדיף יותר לידות טבעיות ולמעט בניתוחים קיסרים?

תשובה: סיבה זו נחשבת לרפואית, ולכן מותר להאריך מעט את הדרך כדי לנסוע אליו. אבל כיוון שברוב המקרים היתרון של בית החולים אינו בא לידי ביטוי, אין להאריך את הנסיעה בהרבה כדי להגיע אליו. ובמקרה של יולדת שכבר ילדה בניתוח, מותר להאריך את הדרך בהרבה כדי להגיע לבית חולים שסוכם מראש שישתדל לעשות כל מה שאפשר כדי שתוכל ללדת בדרך טבעית.

על רשעותו של מחבר 'דת הציונות'
לפני כשנה התייחסתי בקצרה לאיש רע וחצוף שפרסם ספר בשם 'דת הציונות', שבו יצא לטעון שהעוסקים במצוות יישוב הארץ המציאו מצווה חדשה, והוציא דיבה רעה על מרן הרב קוק זצ"ל ותלמידיו ועל רבים מגדולי ישראל מכל החוגים. שמו כפי הנראה אברהם חזן, ואולי יואל אלחנן.

וכתבתי כי על פי היחס לספר זה אפשר להבחין בין צדיקים לרשעים, שכל המסכים לספר הזה - סימן שבחר ברשע, ואין לכבדו וקל וחומר שאין ללמוד ממנו.

ועתה סיפרו לי שישנה התייחסות רחבה לאיש ולספרו באתר 'הלכה יומית', שבו כותב הרב יעקב ששון שליט"א, נכדו של הראשל"צ הרב הגאון עובדיה יוסף שליט"א, הלכות והשקפות על פי דרכו של סבו הגדול. והנני מעתיק את דבריו בשלמות:

על מעמדו של מי שמבזה את מרן הרב קוק זצ"ל
האם הרב הגאון שמע על הספר 'דת הציונות', ואם כן מה הוא חושב עליו?

תשובה: ספר 'דת הציונות' נתחבר על ידי אדם אשר אין בו דעת. כי כל הטענות שכתב נגד הראי"ה קוק אינן נכונות כלל, והוא משער השערות לפי קוצר דעתו ודעת רבותיו בכדי לבזות את הרב קוק. וטוב היה לו לאותו מחבר אילו נתהפכה שלייתו על פניו, ונוח לו שלא היה חוזר בתשובה כלל, והיה נשאר בקלקולו שלא ייערך עדי עד לעומת הקלקול שהביא עתה לעולם על ידי ספרו. וכל המבזה את החכמים אין רפואה למכתו. וכבר הודיעונו רבותינו (סנהדרין צ.) כי אין לו חלק לעולם הבא. ואין ספק בדבר שהקדוש ברוך הוא, שחס על כבודו של צורבא מרבנן, לא יחריש על כבודו של הרב קוק, שהיה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, וכל גדולי התורה העריכוהו עד מאוד. ואף הגרי"ש אלישיב מכבדו עד מאוד. והגרש"ז אוירבך היה תלמידו. וגם מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א מגדלו ומעריכו עד אין קץ, כי כל אלה הכירוהו וידעו גדולתו, גם אם באיזה ענייני הנהגה לא הכול הסכימו עמו. וידוע לשון הגאון 'חזון איש' במכתבו אליו, אשר כתב לו "הוד כבוד מרן שליט"א".

ומחבר 'דת הציונות' היטה דבריו לדרך זרה, חורש רעה בכל עת מדנים ישלח. והאמת כי זה המחבר קשה עלינו כספחת, אפרוח אשר לא נפקחו עיניו, אשר למד תורה והשקפה מפי מבזה תלמידי חכמים המתלוצץ מן החכמים בדרשותיו, וממנו למד וכן עשה, עד שנתגדל יותר ונעשה תלמיד המחכים את רבותיו בדברי ליצנות כנגד רבן של ישראל הראי"ה קוק, אשר הוא מרבה דברים כנגדו בדברי שקר שאין להם שחר. עדי יאנף ה' במשנאיו ושב יעקב ושקט ושאנן ישראל.

ועוד הרבה יש להאריך בדברים אלה, אך תקצר היריעה והזמן גם הוא. קנצי למילין (סוף הדברים), שאסור לקרות בספר הנזכר כי דינו כשאר ספרי מינות".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il