נושאים שונים

קרוב לה ואפילו מאה אמה

הרמב"ם פסק את דברי רבי יוחנן שאם הגט או שטר הקדושין נפלו רחוק מאוד מהאשה אך היא מסוגלת לשמור עליהם - הדבר משפיע על מעמדה האישי. אך הרי"ף השמיט אותם בגלל שיטת שמואל. הרמב"ם סבור ששמואל אינו חלוק לגמרי על רבי יוחנן.

1432

הרב מרדכי הוכמן

תמוז תש"ע

3 דק' קריאה

זו לשון הסוגיה בגיטין דף ע"ח ע"א:

" מתני' . היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה, קרוב לה - מגורשת, קרוב לו - אינה מגורשת, מחצה על מחצה - מגורשת ואינה מגורשת. וכן לענין קדושין... גמ' . היכי דמי קרוב לה, והיכי דמי קרוב לו? ... רבי יוחנן אומר: קרוב לה - שנינו אפילו מאה אמה, וקרוב לו - שנינו אפילו מאה אמה. היכי דמי מחצה על מחצה? אמר רב שמן בר אבא, לדידי מיפרשא לה מיניה דרבי יוחנן: הוא יכול לשומרו והיא אינה יכולה לשומרו - זהו קרוב לו, היא יכולה לשומרו והוא אינו יכול לשומרו - זהו קרוב לה, שניהם יכולין לשומרו, שניהם אין יכולין - זהו מחצה על מחצה. ... אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא, כדי שתשוח ותטלנו, ואת לא תעביד עובדא עד דמטי גיטא לידה."

הרמב"ם פסק את דברי רבי יוחנן ושמואל, וזו לשונו בהל' גרושין פרק ה' הלכה י"ג-י"ד:

"זרקו לה ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם, קרוב לו אינה מגורשת, היה הגט מחצה למחצה וממחצה למחצה עד שיהיה קרוב לה הרי זו ספק מגורשת , היה קרוב לה כדי שתשוח ותטלנו הרי זה פסול עד שיגיע הגט לידה ואחר כך תנשא בו לכתחלה.
כיצד הוא קרוב לו, היה הוא יכול לשמרו והיא אינה יכולה לשמרו זה הוא קרוב לו, שניהם יכולין לשמרו או שניהם אין יכולין לשמרו זה הוא מחצה למחצה."

אולם הרי"ף השמיט את דברי רבי יוחנן. ויש לברר מדוע, שהרי יש נפק"מ מכך?

שיטת הרי"ף
לשיטת הרי"ף, רבי יוחנן סבור כשיטת רבא בגיטין דף ע"ט בגט שנפל על גג של השכן. רבא סבור שם ש"ידה" שבגט אין פרושו חצרה ששייכת לה, אלא מקום שנמצא בשליטתה. לפיכך, מכיוון שהגט נמצא בשליטתה - היא מתגרשת למרות שהגט בגג של השכן. לשיטת הרי"ף, דברי רבא באים בהמשך לשיטת רבי יוחנן שאם האשה שולטת בגט - אפילו ממרחק של מאה אמה היא מגורשת.

לפי הבנת הרי"ף שמואל חלוק על רבי יוחנן, והוא סבור - ש"ידה" שבגט פרושו חצרה. ואם הגט נפל סמוך לה ברשות הרבים - המקום נחשב ל"חצירה" לגבי גט; למרות שארבע-אמות של אדם קונות לו רכוש רק בסימטא.

ייתכנו כמה אופנים להסביר מדוע קיים הבדל בין קניית גט לבין קניית רכוש:
א. ההלכה שהאשה מתגרשת (ומתקדשת) ברשות הרבים היא תקנת חכמים מיוחדת; וכן מבואר בחידושי הרמב"ן בגיטין שם. 1
ב. אין זו תקנה מיוחדת; אך צריך שלכל הפחות יהיה מקצת קנין. ברשות הרבים השטח קנוי לכל אחד כדי לפוש ולסדר את משאו, ואי אפשר למחות במי שנח זמן קצר. ודי בזמן הקצר הזה כדי לקנות את הגט ולהתגרש בו. אולם בגג של השכן - אין די בכך שאין ידוע לנו שהוא מקפיד; ומכיוון שאם יקפיד חובה לשמוע לו - המקום הזה אינו משויך לה בדעת האנשים.

שיטת הרמב"ם
נראה שהרמב"ם סבור, ששמואל חלק רק במקצת על הסברו של רב שמן בר אבא, והצריך "כדי שתשוח ותטלנו" רק בגיטין. לשיטת שמואל, הגט הוא לחובתה, וחסר את רצונה לשמור אותו. וגם אם תאמר שהיא חפצה בו, שמא חזרה בה או שמא היא משטה בו. ולכן, צריך שיגיע הגט למצב שמירה מירבי; שיהיו האנשים בדלים ממנו גם לולי רצונה לשומרו; דהיינו - "כדי שתשוח ותטלנו".

אך בקידושין, כשהאשה גילתה שהיא חפצה להתקדש, היא מקודשת במרחק מאה אמה; אם היא מסוגלת לשמור ולא הוא. בקידושין, רצונה לשמור - גורם לגט להשתמר. וכן מבואר בהלכות אישות פרק ד' הלכה כ"ב:

"היו עומדים ברשות הרבים או ברשות שאינה של שניהם וזרק לה קידושיה קרוב לו אינה מקודשת קרוב לה הרי זו מקודשת, מחצה למחצה או שהיו ספק קרוב לו ספק קרוב לה ואבדו קודם שיגיעו לידה הרי זו מקודשת בספק. כיצד הוא קרוב לו וקרוב לה, כל שהוא יכול לשמור אותן והיא אינה יכולה זה הוא קרוב לו, היא יכולה לשמור אותן והוא אינו יכול זה הוא קרוב לה, שניהן יכולין לשמור אותן או שניהן אינם יכולים לשמור אותן זה הוא מחצה למחצה."

אולם הרי"ף השמיט את דברי רבי יוחנן בהלכות קידושין, מפני שהוא סבור ששמואל חלוק עליו לגמרי. ולשיטת שמואל, בגיטין קיימת דרשה מיוחדת "ידה" שמרבה צורך ב"חצר" לאישה, ושטר קידושין נלמד מגט. ולכן צריך מצב שיהיה דומה לגיטין כלומר - כדי שתשוח ותטלנו.

^ 1.לדעת הרמב"ן התקנה היתה בשעת השמד. ולכאורה יש להקשות מדוע לא הביא הרי"ף הסבר מעין זה במפורש; ואולי אין זה משיטת הרי"ף להביא הסברים מעין אלו. ואולי יש מקום לומר בדעתו - שאין זו תקנה שתוקנה בשעת השמד; אלא טובת כל אשה שאם בעלה זרק לה גט וברח, שלא תהיה עגונה.

גיטין

נושאים שונים