אחד הנושאים המרכזיים בפרשתנו הוא חיוב ברכת המזון לאחר אכילת לחם לשֹבעה שהוא המרכיב הבסיסי במזון האדם. שאר המאכלים שאדם אוכל, אפילו אם הם משבעת המינים, לדעת הרבה ראשונים, החיוב לברך הוא רק מדרבנן.
יש לנו רק שתי ברכות שחיובן מהתורה והן ברכת התורה לפני הלימוד (לדעת הרמב"ן) וברכת המזון לאחר האכילה. שאר כל הברכות הן מדברי סופרים, ונתקנו כדי לחנך את האדם שיודה לה' יתברך על הטובה שהשפיע עליו.
נושא הכרת הטוב וההודאה עליו תופש מקום מרכזי בחיי אדם מישראל. כל יהודי בקומו בבוקר, טרם עשותו כל פעולה, אמירה או דיבור, אומר ' מודה אני לפניך מלך חי וקיים', כדי להחדיר למודעות שלנו את הערך של הכרת הטוב וההודאה עליו. זאת למדו חז"ל מהציווי של ברכת המזון. ברכת המזון מקפלת בתוכה גם הודאה על טוב ארצנו, עד שאמרו חז"ל (ברכות מ"ח) שאם לא הזכיר 'ארץ חמדה טובה ורחבה' לא יצא ידי חובתו.

השבת היא גם אחת משבע שבתות הנחמה שתקנו חז"ל אחרי שלושת השבועות של ימי המיצרים. אלו דברי ניחומים מפי נביאי ישראל שעל אף הגלות והחורבן והצרות הקשות שפקדו את עמנו, אנו מאמינים בגאולה העתידה שהובטחה לנו מפי נביאינו. אותה הגאולה שאנו מאמינים שהיום אנו כבר במהלכה. אנו צריכים שתתעורר בתוכנו רוח ההודאה והכרת הטוב לבורא עולם שהביאנו לארצנו הקדושה, ונתן לנו חלק גדול ממנה להתיישב ולגור בו, למרות כל העיכובים מבחוץ והחולשות מבפנים. אנו רואים שארצנו הקדושה יכולה לספק פירות וירקות בכל ימות השנה לכל האוכלוסיה הגדולה, מה שאין בנמצא בארצות אירופה בימות החורף הקרים והמושלגים. בזה רואים את טוּבה של ארצנו, ששמרה אמונים לבניה ולא נתנה יבולה לאף עם שהיה כאן.
כמו כן קיימים בארצנו הרבה איזורי אקלים. זכורני שלאחר מלחמת ששת הימים תחזית מזג האויר היתה מתפרסת על חמישה עשר איזורי אקלים, מה שאין באף מקום אחר בעולם בשטח כה קטן.
זאת היא נחמתנו הגדולה שאנו שבים לארצנו, ושומה עלינו להודות לבורא עולם על הטוב והשפע שמשפיע עלינו, ולקוות שכל העיכובים מסביב הם זמניים, ואור גאולת ישראל שהחל להתנוצץ על שמינו, יגדל ויתעצם עד שנזכה לראות בגאולת עמנו כולו, במהרה בימינו.