בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

האל(ו)ף והרב

undefined

הרב יוסף כרמל

אב תש"ע
2 דק' קריאה
פרשתנו פותחת בהבטחה לברכה:
"וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ וּבֵרַךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ לָתֶת לָךְ..." (דברים ז' יב-יג).


רש"י מפרש את הביטוי "אֲלָפֶיךָ" בעקבות התרגום כראשי בקר. לפי זה, השור הוא הפר הוא האלף. גם ביונית השור נקרא אלפו וצורתה של האות אלפא מזכירה את ראשו של הפר עם שתי קרניו.
האלף היא האות הראשונה ב"אלף בית העברי", לכן הכינוי אלף-שור הוא גם ביטוי שרומז להנהגה, מה עוד שהשור הוא מלך הבהמות ולכן הוא מופיע בין המנהיגים המרכיבים את ה"מרכבה" (יחד עם האריה מלך החיות והנשר מלך העופות) כמפורש בנבואת יחזקאל פרק א.
לכן, כשמשה רבנו מכתיר את יוסף כ" נְזִיר אֶחָיו" (דברים ל"ג טז) הוא מכנה אותו גם שור.
וז"ל הכתוב:
"... תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקָדְקֹד נְזִיר אֶחָיו: בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו בָּהֶם עַמִּים יְנַגַּח יַחְדָּו אַפְסֵי אָרֶץ וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה".

יוסף הוא זה שינהיג את העם ויוציא אותם למלחמה כנגד העמים.

מכאן גם הסיפא של דברי משה מקבלת משמעות עמוקה יותר - "וְהֵם רִבְבוֹת אֶפְרַיִם וְהֵם אַלְפֵי מְנַשֶּׁה": אין פירושו רק שאפרים יהיה ממונה על רבבות ומנשה רק על אלפים וממילא יגדל אפרים מעל מנשה כמו שקבע יעקב אבינו, אלא שהביטוי "אַלְפֵי מְנַשֶּׁה" רומז גם לכך שאפרים יגדל ממנו למרות שמנשה הוא הבכור-השור-האלף. משה רבנו קובע כי למרות שמבחינת הגיל מנשה הוא הבכור, אפרים הוא זה שיהיה הרב במשמעות של גדול - במשמעות של מנהיג, לא רק בגלל שרבבה הוא מספר גדול יותר מאלף.

אם אכן דברינו נכוחים כי הביטוי 'אלפים' רומז גם להנהגה מכח האלף - השור - הראשון, הרי שהשיר ששרו נשות ישראל לדוד המלך מקבל משמעות עוד יותר עמוקה.
הכתוב בספר שמואל מספר לנו:
"וַיְהִי בְּבוֹאָם בְּשׁוּב דָּוִד מֵהַכּוֹת אֶת הַפְּלִשְׁתִּי וַתֵּצֶאנָה הַנָּשִׁים מִכָּל עָרֵי יִשְׂרָאֵל לָשִׁיר וְהַמְּחֹלוֹת לִקְרַאת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ בְּתֻפִּים בְּשִׂמְחָה וּבְשָׁלִשִׁים: וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל בַּאֲלָפָיו וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו" (י"ח ו-ז).

עד כה הבנו כי הנשים נתנו לשאול את המספר הקטן 'אלפים' ואילו לדוד הן נתנו את ה'רבבות'.
עתה נסביר זאת כך, הנשים המשחקות מכריזות: אף על פי שאתה שאול קיבלת את המלוכה כמי שמתייחס על בית יוסף -השור- האלף, דווקא דוד מבית יהודה הוא זה שיקבל את ההנהגה.
המהפך השלטוני בימי שאול הוא מעין המהפך שהתרחש בביתו של יוסף. זאת כאשר הבכור מנשה הודח ממעמדו ואחיו אפרים קיבל את ההנהגה והוא זה שיכונה 'רב'. לכן הנשים משתמשות שימוש משני בלשונו של משה רבנו.

נזכיר בהזדמנות זו את הכלל שקבעו חכמי האמת: "מאן דאיהו זעיר איהו רב"
רק מי שמקטין את עצמו ונוהג בענווה הוא מי שראוי להנהיג, לתפוס ברסן השלטון ולהקרא רב.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il