- מדורים
- נושאים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יעל בת רבקה
גודל רצוי של משפחה
אבות ובנים אינו רק מושג של משפחה גדולה או קטנה או מצוות פרו ורבו. משפחה גדולה זה הקשר להמשכיות הדורות. זו הזכות להיות עוד חוליה בשרשרת הממשיכה את עם ישראל ואת דבר ה' בעולם
שאלה:
תשובה:
הקשר בין אבות לבנים הוא נדבך יסודי בהתפתחות הפרט והכלל. אברהם, יצחק ויעקב הם "אבות". יצחק הוא בנו של אברהם ויעקב הוא בנו של יצחק, אך כל אחד מהם קבל מעמד של "אב". לעומתם, בני יעקב הם "בנים" והם שבטי ישראל הבונים את האומה. מתוך הבנים הללו, מיוחד הוא יוסף הזוכה להדגשה, כבן ממשיך הדרך. "אלה תולדות יעקב, יוסף". "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין". על יוסף נאמר "משם רועה אבן ישראל", ובתרגום אונקלוס "אבהן ובנין דישראל". אם כן, אבות ובנים אינו רק מושג של משפחה גדולה או קטנה או מצוות פרו ורבו. משפחה גדולה זה הקשר להמשכיות הדורות. זו הזכות להיות עוד חוליה בשרשרת הממשיכה את עם ישראל ואת דבר ה' בעולם.
דרכה של תורה, ליטול את הראיה הכוללת והרחבה, ולפרטה לפרטים כדי לסלול לנו דרך כיצד לממש את האידיאל הגדול.
אם כן- המצוות הפרטיות אשר מנו חכמים, הראשונה בהן, מצוות "פרו ורבו", אותה מקיימים לפי דעת בית הלל (יבמות ס"א) כאשר יש למשפחה בן ובת. אך בנוסף, מנו חכמים גם מצוה מדברי סופרים (ישעיה מ"ה) "לא תוהו בראה, לשבת יצרה", ועוד מצוה (קהלת י"א): "בבוקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך". אם כן, יש מצוה להושיב-ליישב את העולם בנפשות חיות, וכן מצוה על כל משפחה, גם בגיל מתקדם, להמשיך ולגדול.
ולשאלותיכם, בענין בריאות האם ותשומת לב לילדים, ודאי שיש להעריך נכונה את כוחותיה של האשה. יש נשים שהריון ולידה עוברים אצלן בקלות יחסית (ברור שיש הרבה יסורים, אך הן מתאוששות בקלות וחוזרות לתפקד כרגיל), ויש נשים המושבתות לחלוטין בעת ההריון, וסובלות מחולשה רבה לאחר הלידה. חשבון כזה חיוני לעשותו, כאשר הננו עוסקים בהרחבת המשפחה. כדאי לעשות "שאלת חכם", לשבת מול תלמיד חכם, לפרט את המצב המשפחתי, שהוא מרכיב משתנה אצל כל משפחה ומשפחה, ולפי הדרכה של תורה לקבל את ההחלטות הנכונות.
ומה עם תשומת הלב לילדים? ודאי שכל ילד צריך תשומת לב של ההורים, הוא דורש זאת מפני שהוא זקוק לכך. לפעמים הוא דורש זאת בדרך נעימה "אמא, תני לי נשיקה", ולפעמים בצורה שלילית. לפעמים על ידי הפעלת כח נגד ההורים, ולפעמים על ידי הפגנת חולשה או מסכנות, כדי לעורר רחמי ההורים עליו. מכל מקום, במשפחה המתנהלת בשמחה, יש לזכור שחלק מתשומת הלב מקבלים הילדים הקטנים מאת אחיהם הגדולים, בשליחות ההורים. תשדיר של אמון שההורים משדרים לילדיהם, אין תשומת לב גדולה מזו. בעיניי ראיתי הורים למשפחה ברוכת ילדים שהיו צריכים שניהם להשתתף באירוע בשעות הערב, והשאירו את ילדיהם, הגדול בן 11 והצעיר כבן שנה. הילדים דאגו לארוחת ערב, לשטיפת הכלים, למקלחות, כשה"גדולים" מקלחים את הקטנים, ואח"כ מסתדרים לבדם לשינה. ראיתי את הברק הנוצץ בעיני הילדים, מתוך שמחה ואושר על כך שההורים סומכים עליהם ומטילים עליהם מטלות של גדולים.
אין לכם תשומת לב ומתנה גדולה מזו, שהורים מעניקים לילדיהם. לאור כל זאת קבלו את ההחלטה הנכונה.
אני ואשתי כבני 35, יש לנו 5 ילדים בריאים ב"ה. לא ברור לנו מה הצורך או החובה למשפחה גדולה. האם 5 ילדים זו "משפחה גדולה", האם האידיאל הוא להמשיך ולגדול. ומה עם תשומת הלב שכל ילד צריך, ומה עם הבריאות של אמו?
תשובה:
הקשר בין אבות לבנים הוא נדבך יסודי בהתפתחות הפרט והכלל. אברהם, יצחק ויעקב הם "אבות". יצחק הוא בנו של אברהם ויעקב הוא בנו של יצחק, אך כל אחד מהם קבל מעמד של "אב". לעומתם, בני יעקב הם "בנים" והם שבטי ישראל הבונים את האומה. מתוך הבנים הללו, מיוחד הוא יוסף הזוכה להדגשה, כבן ממשיך הדרך. "אלה תולדות יעקב, יוסף". "בן פורת יוסף, בן פורת עלי עין". על יוסף נאמר "משם רועה אבן ישראל", ובתרגום אונקלוס "אבהן ובנין דישראל". אם כן, אבות ובנים אינו רק מושג של משפחה גדולה או קטנה או מצוות פרו ורבו. משפחה גדולה זה הקשר להמשכיות הדורות. זו הזכות להיות עוד חוליה בשרשרת הממשיכה את עם ישראל ואת דבר ה' בעולם.
דרכה של תורה, ליטול את הראיה הכוללת והרחבה, ולפרטה לפרטים כדי לסלול לנו דרך כיצד לממש את האידיאל הגדול.
אם כן- המצוות הפרטיות אשר מנו חכמים, הראשונה בהן, מצוות "פרו ורבו", אותה מקיימים לפי דעת בית הלל (יבמות ס"א) כאשר יש למשפחה בן ובת. אך בנוסף, מנו חכמים גם מצוה מדברי סופרים (ישעיה מ"ה) "לא תוהו בראה, לשבת יצרה", ועוד מצוה (קהלת י"א): "בבוקר זרע את זרעך, ולערב אל תנח ידך". אם כן, יש מצוה להושיב-ליישב את העולם בנפשות חיות, וכן מצוה על כל משפחה, גם בגיל מתקדם, להמשיך ולגדול.
ולשאלותיכם, בענין בריאות האם ותשומת לב לילדים, ודאי שיש להעריך נכונה את כוחותיה של האשה. יש נשים שהריון ולידה עוברים אצלן בקלות יחסית (ברור שיש הרבה יסורים, אך הן מתאוששות בקלות וחוזרות לתפקד כרגיל), ויש נשים המושבתות לחלוטין בעת ההריון, וסובלות מחולשה רבה לאחר הלידה. חשבון כזה חיוני לעשותו, כאשר הננו עוסקים בהרחבת המשפחה. כדאי לעשות "שאלת חכם", לשבת מול תלמיד חכם, לפרט את המצב המשפחתי, שהוא מרכיב משתנה אצל כל משפחה ומשפחה, ולפי הדרכה של תורה לקבל את ההחלטות הנכונות.
ומה עם תשומת הלב לילדים? ודאי שכל ילד צריך תשומת לב של ההורים, הוא דורש זאת מפני שהוא זקוק לכך. לפעמים הוא דורש זאת בדרך נעימה "אמא, תני לי נשיקה", ולפעמים בצורה שלילית. לפעמים על ידי הפעלת כח נגד ההורים, ולפעמים על ידי הפגנת חולשה או מסכנות, כדי לעורר רחמי ההורים עליו. מכל מקום, במשפחה המתנהלת בשמחה, יש לזכור שחלק מתשומת הלב מקבלים הילדים הקטנים מאת אחיהם הגדולים, בשליחות ההורים. תשדיר של אמון שההורים משדרים לילדיהם, אין תשומת לב גדולה מזו. בעיניי ראיתי הורים למשפחה ברוכת ילדים שהיו צריכים שניהם להשתתף באירוע בשעות הערב, והשאירו את ילדיהם, הגדול בן 11 והצעיר כבן שנה. הילדים דאגו לארוחת ערב, לשטיפת הכלים, למקלחות, כשה"גדולים" מקלחים את הקטנים, ואח"כ מסתדרים לבדם לשינה. ראיתי את הברק הנוצץ בעיני הילדים, מתוך שמחה ואושר על כך שההורים סומכים עליהם ומטילים עליהם מטלות של גדולים.
אין לכם תשומת לב ומתנה גדולה מזו, שהורים מעניקים לילדיהם. לאור כל זאת קבלו את ההחלטה הנכונה.

התמודדות עם אובדן
הרב אליקים לבנון | תמוז תשס"ט

אנחנו ההורים!? אז שיכבד אותנו!
הרב אליקים לבנון | תמוז התשס"ו

לחנך את ההורים
גליון מס' 222
הרב אליקים לבנון | אדר א' תשע"א

משפחה בסוכה
הרב אליקים לבנון | תשרי תש"ע

הרב אליקים לבנון
רב המועצה האזורית שומרון, וראש ישיבת ברכת יוסף באלון מורה

איזה כיף לריב מריבה זוגית
אדר תש"ע

חינוך הילדים לשימוש בכסף
יט טבת תשס"ח

הילד הסורר
יא בניסן תשס"ז

לצאת מן האדישו"ת
תשס"ו
מנהגי שלושת השבועות
הרב אליעזר מלמד | שבט תשפ
זמני תפילת ערבית
הרב אליעזר מלמד | תשס"ה
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

כיצד נחגוג את אדר במוסדות החינוך?
רבנים שונים | אדר ב תשס"ח

ראש השנה יום הדין על מה?
לקראת שנת השמיטה
הרב משה פנחס ליפשיץ | תשרי תשפ"ב
הציפיה לישועה
פרק כ"ט
הרב משה חביב | י"ז סיון תשפ"ב

השפעת יצירת תנאים מלאכותיים על חובת הביעור
הרב בצלאל דניאל | סיון תשפ"ב
