בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • שיעורים נוספים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

מזג אוויר חם

undefined

הרב דב בערל וויין

אלול תש"ע
3 דק' קריאה
רצף הימים האחרונים עם החום הקיצוני שעבר על ירושלים היה נושא השיחה ברחוב ובכל המקומות שבהם נאספו בני אדם. מארק טוויין אמר פעם על מזג האוויר ש"כולם מדברים עליו אבל איש אינו יכול לעשות שום דבר בעניינו". ההערה הזאת בוודאי מדויקת כשמדובר בהשפעה של מזג האוויר על חיינו. אם כי אני מתאר לי שהבדואים שחיים במדבריות ערב ביולי ובאוגוסט לא מדברים על מזג האוויר באותה מידה ותדירות שאנחנו, הירושלמים, דיברנו השבוע.
לא רק מזג האוויר כשלעצמו מעסיק אותנו, אלא בעיקר העובדה שהוא נראה לנו בלתי רגיל, חריג וקיצוני מניעה את המחשבות והשיחות שלנו. אנחנו שואלים אנשים מבוגרים מאתנו אם הם זוכרים רצף כזה של טמפרטורות כל כך גבוהות בירושלים בימי חייהם. אנחנו מבקשים לגלות שזה באמת משהו בלתי רגיל, חריגה מסדרי הטבע, משהו שצריך לסבול זמנית ושלא סביר שיקרה שוב בעתיד הנראה לעין. ברור שאנחנו מבינים, אם אנחנו רק חושבים על זה רגע, שזאת שטות גמורה. הבלתי רגיל הוא הדבר הרגיל בחיים והדברים הבלתי צפויים ומתוכננים הם עיקר המארג של הקיום שלנו.
ידענים מדברים על התחממות העולם שבאה בעקבות מנהגים אנושיים מודרניים ועקב צריכה מופרזת של טכנולוגיה, אבל מי יודע אם מגמת ההתחממות הזאת, אם היא בכלל קיימת, איננה אלא חלק ממחזור שקיים בטבע אלפי שנים? מי יודע? מכל מקום, באמת היה חם מאוד בירושלים בשבוע שעבר.
התורה רואה בתנאי מזג אוויר קיצוניים, חריגים למקום ולעונה שבהם הם מתרחשים, ראיה לנוכחותו של אלוקים בהיסטוריה ופן אחד של ההתגלות המתמדת שלו, כביכול, בפני בני אדם. השיטפונות ההרסניים בפקיסטן, ההוריקן בהאיטי, הצונאמי במזרח אסיה - כולם ביטויים של שלטון ד' עלינו. על אף שאין דרך שתאפשר לנו להבין או להסביר מדוע האירועים האלה מתרחשים ולמה דווקא במגזרים האלה של האנושות, - דרכי ד' נסתרות מאתנו - אין שום ספק שהם דוגמה טובה לאפסותו של האדם לנוכח איתני הטבע של ד'.
בעת ששימשתי כרב במיאמי ביץ', משפחתי ואני התמודדנו עם כמה סערות הוריקן בשהותנו שם. ההוריקנים תמיד הגיעו לפני ראש השנה, בחודש אלול, ונהגתי לומר לילדיי, לתלמידיי בישיבה המקומית ולבני קהילתי שההוריקן הוא הרצאת המוסר - האתי והדתי - הכי חזקה והכי משפיעה שמישהו יכול לשאת בתקופה זו של פשפוש במעשים ומאמץ להיות אנשים ויהודים טובים יותר.
כשהנביא שמואל ביקש להראות לעם ישראל כמה מסוכן שלטון המלך, הוא חולל סערת גשמים באמצע הקיץ, בארץ-ישראל שבה לא יורד גשם בקיץ.
כשמשה ניסה לשכנע את פרעה לשחרר את בני ישראל, הוא המיט על מצרים אסונות טבע גדולים כדי להוכיח את טענתו ולהראות את כוחו של האל לאותו שליט קשה לב.
לכל אורך התנ"ך תופעות טבע חריגות ובלתי צפויות משמשות להזכיר לאנשים עקשנים את חובתם כלפי האל, מערכת הערכים שלו והתורה.
היום אין נבואה. לכן איש אינו יכול להצביע על חריגה בטבע וללמד אותנו לקח מיידי בעקבות התופעה. אך ככל שהימים הנוראים הולכים וקרבים, ברור לנו שראשית האמונה וההישגים הדתיים טמונים לא רק בפרטי ההלכה, אף שהם בוודאי חשובים וחיוניים מאוד, אלא יותר בהכרה של עליונות הרצון האלקי בענייני האדם.
ראש השנה הוא בעצם טקס הכתרה וזיכרון. אנחנו מתייחסים לקב"ה כמלך ולא רק כאל, מתוך הכרה בקיומו של כוח כל-יכול, בלתי מובן ובלתי נשלט בשום אופן על ידי בני האדם עם המשאבים והחוכמה שלנו, ככוח שמושל בחיינו.
לכן, באופן מוזר, שיחה על מזג האוויר הקיצוני מובילה אותנו לשיחה, או לפחות למחשבה, על הבורא ועל השפעתו על חיינו. מה שמכונה "נורמלי" במזג האוויר, באירועים אישיים או לאומיים או אפילו בענייני חולין, מוליד שאננות ואדישות. דווקא האירועים החריגים, "הברבורים השחורים" מעוררים עניין ודוחפים בני אדם להעריך מחדש את תפיסותיהם, אמונתם ועמדותיהם בחיים.
מסיבה זו, על אף שאני משוכנע שכולכם שמחים כמוני שמזג האוויר בחוץ התקרר, גם אם קמעה, אנחנו צריכים לנצל מבחינה רוחנית ורגשית את חוויית מזג האוויר החריג שנפל עלינו בעודנו מתכוננים לימים הנוראים.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il