בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • ענינו של ראש השנה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב מישאל דהאן זצ"ל

עמידה לפני ה' ביראה ובשמחה

אין אושר פנימי עמוק יותר מהתשובה והחזרה אל הנשמה הטהורה שלנו , מדוע אין מתוודים על חטאים בראש השנה?

undefined

הרב אליעזר מלמד

תשרי תשע"א
5 דק' קריאה
יראה ושמחה
ביראה ובשמחה עלינו לגשת לימי התשובה, לימים שבהם נתייצב לפני ה' אלוקינו, אשר בידו נפש כל חי, לקבל ממנו חיים לשנה החדשה.

כשאנו יודעים כי הברכה שיעניק לנו ה' לשנה החדשה תלויה במעשינו, הננו מתמלאים ביראה גדולה, שהרי מי יודע מה יעלה בסוף החשבון. שמא יתברר שלמרות כל המעשים הטובים שעשינו - לעומת מה שצריכים היינו לעשות, התרשלנו בתפקידנו. שמא יתברר כי עסקנו בדברים צדדיים, ואת העיקר שהיה מוטל עלינו הזנחנו. והרי ברכת השנה החדשה תלויה במצבנו, ומי יצדק לפניו בדין.

אך יחד עם זאת, יש גם שמחה פנימית בעמידה המחודשת, השנתית, לפניו יתברך. העמידה הזו לפניו מעוררת אותנו לתשובה, ואין אושר פנימי עמוק יותר מהחזרה וההתחברות אל הנשמה הטהורה שלנו. ברוך ה' שזיכנו להגיע אל ימי הרחמים והסליחות, שבהם נוכל לעמוד לפני ה', להתבונן על מהלך חיינו במבט כולל, ולבקש ממנו שיעזור לנו לסדרם מחדש בצורה נכונה ומאוזנת. ומתוך כך לבקש גם שיעביר פשענו וחטאותינו מנגד עיניו, כדי שנוכל לעובדו בלבב שלם. זוהי תשובה מאהבה. תשובה אל הטוב מפני שהוא טוב, ולא בגלל הפחד מהעונש.

מובטח לנו שאם נערוך חשבון נפש אמיתי, אם ניזכר בכל השאיפות הטובות שלנו ונחשוב כיצד להגשימן בשנה הבאה, נזכה לתשובה אמיתית שתתקבל לפני הקב"ה. ומתוך כך גם נזכה לחיים טובים בשנה הבאה.

יום המלכת השם והתפילות הגדולות
למרות שימי ראש השנה הם הימים שפותחים את עשרת ימי התשובה, אין מתוודים בראש השנה על חטאים, אלא עוסקים ביסודות האמונה הכללים ביותר - בבריאת העולם, בהשגחתו של ה' על כל ברואיו, ובתפילות שתתגלה מלכותו בעולם, וכל מלכויות הרשע והזדון כעשן יכלו.

ומתוך כך מתעלים אנו בתפילות גדולות, שנזכה כי בשנה הבאה עלינו לטובה יותר ויותר יהודים יעסקו בתורה, ואורה הגדול יתפשט בכל ישראל, ונזכה להמשך קיבוץ הגלויות ויישוב הארץ והקמת משפחות והרחבתן, ותרבה אהבה בין איש לחברו, ותיכון חברתנו בצדק ובמשפט כפי הדרכת התורה, ונזכה לקדש שם שמים לעיני העמים. ומתוך כך נמשיך בשאר עשרת ימי התשובה וביום הכיפורים לברר את אותם החטאים והעוונות שדורשים תשובה ותיקון פרטי.

בכי בראש השנה
אמר האר"י הקדוש, שכל מי שאינו בוכה בראש השנה אין נשמתו שלמה. ואין הכוונה לבכי של חרטה על עוונות מסוימים שעשה במשך השנה, שהרי ידוע שאין מתוודים בראש השנה. אלא מבאר האדמו"ר הזקן (ליקוטי תורה, דרושים לר"ה נה, ד) שמתוך שאדם מתבונן בראש השנה על נשמתו, ששורשה בעליונים, למעלה ממדרגת המלאכים, ואיך שהיא ירדה לעולם הזה, להתפלש בענייני החומר, לעסוק בתאוות וקטטות, ושכחה את גדולתה, הוא מתמלא געגועים לקרבת אלוקים ובוכה.

להוסיף חיים
בראש השנה הקב"ה בורא את החיים של השנה החדשה, ואנו מתפללים לפני אבינו שבשמים שיזכור אותנו לחיים, ויכתוב אותנו בספר החיים. ומתוך כך יש מקום שכל יהודי יתבונן כיצד הוא עצמו יוסיף חיים בשנה החדשה. כיצד יוסיף בלימוד התורה, שהתורה נקראת חיים. וכיצד יוסיף בצדקה וחסד, שנקראים חיים. וכיצד יוסיף ביישוב הארץ, שארץ ישראל נקראת ארץ החיים. וכיצד יוסיף במצוות פרו ורבו, שבמידה מסוימת מבטאת יותר מכל את השותפות של האדם בהוספת חיים בעולם.

שאלה מזוג מבוגר
שאלה: אשתי ואני בשנות החמישים לחיינו, יש לנו שלושה ילדים נפלאים. כיום אנו מצטערים מאוד על כי בזמן שהיה ביכולתנו, מנענו עצמנו מלהוליד עוד ילדים. היו לנו כל מיני חששות ושיקולים. כיום במבט לאחור אנו יודעים שטעינו. אנו מרגישים שאם נעודד את ילדינו להוליד יותר ילדים נתקן זאת. האם הדבר ראוי? האם זה נאה לומר לילדינו לעשות את מה שאנו עצמנו לא עשינו?

תשובה: אדרבה, טוב שתדברו על כך עם ילדיכם. אין דבר שמועיל יותר מאשר דיבורים כנים היוצאים מהלב ומבוססים על ניסיון חיים. ובמיוחד כאשר הדברים באים מההורים. אך כמובן שהדיבורים צריכים להיות בנעימות, בפתיחות ובאהבה, ובשום פנים לא מתוך לחץ. כמו כן, אתם מצדכם תדברו על זה פעם אחת בלבד, כמין גילוי לב ולא יותר מזה, כי אינכם יודעים עם אילו בעיות ילדיכם מתמודדים ועל אילו מוקשים רגשיים אתם עלולים לעלות.

בנוסף לכך, אם יש ביכולתכם, תוכלו לעודדם בפועל על ידי שתעזרו להם לטפל בילדיהם-נכדיכם. במידה ואפשר, בהשתתפות כספית בהוצאות גידול הילדים. ישנה סבירות גבוהה שגישה כזו תסייע להם שלא לחזור על טעותכם, ונמצאתם שותפים ממש בהמשך גידול משפחתכם לתפארת התורה העם והארץ.

רחצה במקלחת בראש השנה
שאלה: האם מותר לאדם שרגיל להתרחץ בכל יום להתרחץ בראש השנה, ובמיוחד בשנה זו, שיש לנו שלושה ימים רצופים של יום טוב ושבת.

תשובה: מותר להתרחץ בראש השנה ובשבת במים פושרים, היינו במים שחומם כחום הגוף או פחות מחום הגוף. ואמנם גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף במים חמים בשבת, משום שהיו אנשים שמרוב להיטותם להתרחץ במים חמים, חטאו וחיממו את המים בשבת ועברו על איסור הבערה ובישול, וכשהוכיחו אותם, טענו שמים אלה חוממו מערב שבת. לפיכך גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף גם במים שהתחממו בערב שבת בהיתר (שבת מ, א; שו"ע שכו, א). ויש אומרים שאיסור זה קיים גם ביום טוב (רמ"א תקיא, ב).

אבל כל האיסור הוא דווקא במים חמים, אבל במים פושרים, היינו במים שחומם כחום הגוף או פחות, מותר לרחוץ בשבת, וקל וחומר ביום טוב. ומי שמצטער מאוד מכך שלא יתרחץ, וגם מצטער מאוד לרחוץ בפושרים, רשאי להתרחץ במים חמים (עיין שו"ע תקיא, ב; רע"א באו"ה שכו, א).

מהיכן המים החמים
למי שיש דוד שמש, המים היוצאים מהדוד מותרים בשימוש ביום טוב. ולגבי שבת נחלקו הפוסקים, יש מתירים ויש אוסרים, והרוצה להקל יש לו על מה לסמוך.

ומי שאין לו דוד שמש אלא רק דוד חשמל. אם יש לו אפשרות להפעיל את הדוד על שעון שבת, יוכל לכוון שבכל יום הדוד יתחמם למשך כשעה, וכך יהיו לו מים פושרים. ואם המים יהיו חמים, יוסיף להם מים קרים כדי שיהיו פושרים. ומי שאין לו שעון שבת להפעיל את דוד המים - אין דרך שבה יוכל לחמם את המים ביום טוב, ורק אם יישארו לו מים חמים מערב יום טוב, יוכל לרחוץ בהם.

ובשבת, כל זמן שהמים שבדוד הפועל על חשמל אינם רותחים, מותר להשתמש בהם. אבל אם הם רותחים, אסור לפתוח את זרם החמים, כי בעוד המים החמים זורמים, נכנסים לדוד במקומם מים קרים, והם מתבשלים, ובישול אסור בשבת.

הסבון
מותר להשתמש בשבת ויום טוב בסבון נוזלי. אבל בסבון קשה או סמיך, נהגו רבים להחמיר, ושני טעמים לדבר: האחד, שהשימוש בסבון קשה או סמיך נראה כעין 'ממחק', שהרי בעת השימוש בסבון הקשה מחליקים את פניו, ובעת השימוש בסבון סמיך מורחים אותו על היד והגוף (מ"ב שכו, ל). והטעם השני, שהשימוש בסבון נראה כהולדה של דבר חדש, שהסבון הקשה או הסמיך הופך להיות נוזלי כמים (בא"ח ש"ש יתרו טו). ואף שמעיקר הדין לדעת הרבה פוסקים אין בזה איסור, נהגו רוב ישראל להחמיר שלא להשתמש בסבון קשה וסמיך. והנוהגים להקל יש להם על מי לסמוך.

וסבון שאם מניחים אותו על משטח יתפשט לצדדים נחשב כנוזלי, ולכל הדעות מותר להשתמש בו. וגם כשיש ספק בדבר, אפשר להקל.

חפיפת השיער וניגובו
כעיקרון מותר לחפוף את שיער הראש ולהשתמש בשמפו ומרכך. אלא שההוראה היא, שאישה שיש לה שיער ארוך והיא רגילה להסתרק תמיד אחר הרחצה, צריכה להיזהר שלא לשטוף את שערה בשבת או יום טוב, כדי שלא תיכשל אח"כ באיסור סירוק.

ונבאר יותר: באופן טבעי, בכל יום נושרות מן הראש עשרות שערות. וכל אדם מעדיף שהשערות ששורשן נחלש ייתלשו בעת הסירוק, שאם לא כן הן ינשרו במשך היום על בגדיו ועל המאכלים. ולכן המסרק שערו באופן שבוודאי ייתלשו שיערות, עובר על מלאכת 'גוזז' (ריב"ש שצ"ד; שעה"צ שג, עב). וכיוון שאסור להסתרק, המסרק מוקצה ואסור לטלטלו (שו"ע שג, כז).

ולכן מי שרגילה להסתרק תמיד אחר חפיפת שיער, לא תחפוף שערה ביום טוב או שבת. ומי שמרגישה שהיא מוכרחה לכך, והיא יודעת בוודאות שלא תיכשל בסירוק אחר החפיפה, תוכל גם ביום טוב לשטוף את שערותיה.

עוד צריך להיזהר אחר חפיפת הראש שלא לסחוט את השיער בידיים. אבל מותר לנגב את השיער במגבת, שהואיל ואין מעוניינים במים שיוצאים מהשיער ונבלעים במגבת, אין בזה איסור סחיטה (שש"כ יד, כב).
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il