בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • בראשית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

דוד בן רבקה

שיחה לפרשת בראשית

"בראשית" - מגמת בריאת העולם

undefined

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

7 דק' קריאה
מה שקדם לעולם
התחלנו היום מחדש את התורה. "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ".
חכמים אומרים במדרש 1 :
ששה דברים קדמו לבריאת העולם: יש מהם שנבראו, ויש מהם שעלו במחשבה להיבראות.
התורה וכסא הכבוד נבראו. תורה מנין? שנאמר 'ה' קנני ראשית דרכו'. כסא הכבוד מנין? דכתיב 'נכון כסאך מאז וגו''.
האבות וישראל ובית-המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה להיבראות. האבות מנין? שנאמר 'כענבים במדבר וגו''. ישראל מנין? שנאמר 'זכור עדתך קנית קדם'. בית-המקדש מנין? שנאמר 'כסא כבוד מרום מראשון וגו''. שמו של משיח מנין? שנאמר 'יהי שמו לעולם וגו''.
אמנם חכמים מביאים מקורות מן הפסוקים, אבל בעצם הרעיון העומד מאחורי הדברים הוא שקודם שנברא העולם - היתה לו מגמה. לקדוש ברוך הוא היתה מטרה בבריאת העולם. יש תוכן, כיוון, עניין, שבשבילו העולם נברא. ומהו עניינו של העולם? אלו הדברים שקדמו לעולם, אלו הדברים שהעולם נברא כדי שהם יופיעו.


התורה - מקור הבריאה ומגמתה
אם כן הדבר הראשון שמציין המדרש שקדם לעולם הוא התורה, שהיא מקור העולם והיא מגמת העולם. וכן הירושלמי 2 מתרגם "בראשית ברא אלקים" - בחוכמא, בתורה. וכפי שפירשו חז"ל 3 : "בראשית" - בשביל ראשית, ו"אין ראשית אלא תורה".
"ה' בחכמה יסד ארץ" 4 . כלומר, החכמה היא המקור שממנו נמשכת הבריאה, ובה ברא אלקים את השמים ואת הארץ. והחכמה היא כמובן התורה, החכמה האלוקית, דבר ה'. אם כן התורה היא מקור הבריאה. הקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה וברא את העולם 5 . זה כמו אדם שרוצה לבנות בית, שמכין תוכניות, ולפי התוכניות הוא בונה את הבית. אבל באמת הקדוש ברוך הוא לא צריך לכתוב תוכניות, וודאי הרעיון העומד מאחורי דברי חז"ל עמוק יותר, כפי שמבאר המהר"ל בהקדמתו ל"תפארת ישראל". בבניית בית, אפשר לזרוק אחרי הבנייה את התוכניות, אפשר אפילו לשכוח איך נבנה הבית, משום שהבית איננו תלוי בתוכניות. אך התורה אינה כן. התורה היא מקור הבריאה במובן זה שהיא הרעיון המתממש בעולם בכל רגע. בתורה טמון התוכן הפנימי של כל עניינו של העולם. העולם הוא גילוי, הופעה של עניינה של התורה, של הרעיון של התורה. ככל שהעולם מחובר יותר לתורה הוא יותר מתקיים.

כל התורה כולה היא הדרכה. אין פסוק בתורה שאין בו הדרכה אלוקית לעולם ולאדם, הדרכה האומרת כיצד להתנהג. לא רק תרי"ג [613] מצוות התורה הגלויות הן הדרכות, אלא כל פסוקי התורה. אין סתם סיפורים בתורה. כל התורה כולה כשמה כן היא, מורה מה לעשות, משום שבתורה רמוז כל עניינו של העולם, ולא רק כל עניינו של העולם בכללות אלא כל עניינו של האדם, של כל אחד ואחד בכל שעה ושעה. אם אדם יבין את התורה לכל עומקה הוא יוכל לגלות את ההדרכה הנכונה לכל פרט ופרט ממעשי חייו. יש הרבה התלבטויות שאדם לפעמים מתלבט בחייו ושואל את עצמו מה התורה אומרת - איזה מקצוע לבחור? באיזו דרך ללכת? איפה להשקיע? איך להתלבש? איפה לקנות בית? וכן שאלות של פרנסה ובריאות. לכל השאלות הללו יש מענה בתורה - לא רק הדרכה כללית, שהאדם יודע את אורה ודרכה של התורה, אלא ממש בפועל. זו כמובן מדרגה מיוחדת שלא כל אדם יכול להגיע אליה, אך הגר"א אומר שזה קיים בפסוקי התורה. כלומר, בתורה יש תוכן מעבר לפשט - יש דרש, רמז וסוד, ודרכים שונות ללימוד התורה. וכשאדם לומד את התורה בכל דרכיה הוא יכול לקבל הדרכה מפורטת לכל מעשיו, להבין את כל עניינו של העולם.

כל התורה במילה אחת...
הגר"א מוסיף שבפרשה הראשונה רמוזה כל התורה, בפסוק הראשון רמוזה כל הפרשה, ובמילה הראשונה רמוז הכל. נמצא שבמילה "בראשית" נמצאת תמצית כל התורה כולה ותמצית העולם כולו. אכן ספר תיקוני זוהר עוסק בהרחבה בביאור המילה "בראשית", שכן היא יכולה להיקרא בכמה אופנים בשינוי סדר האותיות - 'בית ראש', 'יראת שב' ("ראשית חכמה יראת ה'" 6 ), 'ברא שית' (ברא עולמו בשישה ימים, שבזה רמוזים כל הימים), 'ירא שבת' (שבזה רמוזה השבת), ועוד. למילה זו יש שבעים פנים, שמהם מתפרטים עוד ועוד פירושים ומשמעויות שונות, וכך לכל אות ואות יש משמעויות עצומות, כפי שאומרים חכמים על האות ב' של המילה "בראשית", שצורתה בַּית (יש לה גג, קיר ורצפה), והיא גם נקראת 'בית', שאף בה נרמזת כל המציאות כולה. עוד לא הגיע הזמן שכולם ילמדו את הספר הזה, אבל אפשר לדעת שיש ספר כזה שיש בו שבעים תיקונים.

הכל נמשך מההתחלה וטמון בה. כבר רמזו לנו חז"ל שבפסוק הראשון - "בראשית ברא אלקים את השמים ואת הארץ" - רמוזים האור והחושך, הטוב והרע, הצדיקים והרשעים 7 . וכן הפסוק "והארץ היתה תֹהו ובֹהו וחושך על פני תהום" מרמז על ארבע גלויות, "ורוח אלקים מרחפת על פני המים" - זו רוחו של משיח 8 . זאת אומרת שכאן טמונה כל ההיסטוריה של האומה הישראלית. לאמור התורה היא מקור העולם והיא מגמת העולם. העולם נברא כדי שישראל יקיימו את התורה.

כיסא הכבוד
הדבר השני שמציין המדרש שקדם לעולם הוא כיסא הכבוד. משמעות הדברים היא כמו שאמרו חכמים בפרקי אבות - "כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו לא ברא אלא לכבודו" 9 . כלומר, כל המגמה של בריאת העולם היא הופעת כבודו של הקדוש ברוך הוא. זהו כיסא הכבוד, שהוא הופעת כבוד ה'. אם כן, כיסא הכבוד קדם לבריאתו של העולם, וכל עניינה של בריאת העולם הוא הופעה וגילוי של כיסא כבודו. "השמים כסאי והארץ הדום רגלי" 10 . כיסא הכבוד הוא דבר עליון יותר ממה שמתגלה כאן בעולם, אבל עניינו להתגלות לפי המציאות של העולם.

התשובה
המדרש מוסיף ואומר 11 :
רבי אהבה ברבי זעירא אמר: אף התשובה [קדמה לעולם], שנאמר 'בטרם הרים יולדו', ואותה השעה 'תשב אנוש עד דכא וגו''.
כלומר, אף התשובה היתה קיימת עוד לפני בריאתו של העולם. כלומר, המגמה של העולם היא בריאה שהיא השתלשלות מהמקור האלוקי העליון על מנת לחזור אליו. החטא מוכן, אי אפשר לעולם בלעדיו, אבל ישנה תשובה שהיא תרופה. ואל יאמר אדם - איך אפשר להתמודד עם כל המשימות, עם כל התפקידים, עם כל המצוות, עם כל החובות שהקדוש ברוך הוא מטיל עלינו, הרי "אין צדיק בארץ אשר יעשה-טוב ולא יחטא" 12 , התשובה לכך היא שיש תשובה. "שבע יפול צדיק וקם" 13 . יכולות להיות נפילות, אך יש לקום מהן.

ישראל
הזכרנו קודם שהתורה היא מקור הבריאה והיא מגמת הבריאה, שכן גילוי כבודו של ריבונו של עולם בעולם הוא על-ידי כך שעושים את רצונו, לומדים את תורתו ומכירים את חכמתו. וכמובן, מי יקיים את דבר ה' בעולם ויגלה את אורה של התורה? אלו ישראל. אם כן זה מה שאומר המדרש שהאבות, ישראל, בית-המקדש ושמו של משיח עלו במחשבה תחילה. כלומר, ודאי שבפועל הם נבראו אחרי בריאת העולם אבל הם עלו במחשבה להיברא כבר קודם הבריאה. "סוף מעשה במחשבה תחילה" 14 . כל בריאת העולם היא בשביל המחשבה הזאת, בשביל שיתגלה כבודו של ריבונו של עולם על-ידי ישראל. וכשמדברים על ישראל זה כמובן מתחיל באבות שהם השורש, ונמשך אל המגמה העתידית של ישראל על-ידי שמו של משיח. ושיא ההופעה של הכבוד האלוקי יהיה בבניין בית-המקדש. כל אלו עלו במחשבה תחילה, ובשבילם נברא העולם.

וכפי שממשיך המדרש ואומר:
אמר רבי אבא בר כהנא: התורה קדמה לכיסא הכבוד, שנאמר 'ה' קנני ראשית דרכו' קודם לאותו שכתוב בו 'נכון כסאך מאז'. ר' הונא ור' ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק אמרו: מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר.
כלומר, המחשבה לברוא את עם ישראל קדמה לכל דבר, היא היתה ראשית המגמה. בשבילם נברא העולם, התורה, בית-המקדש וכו' - הכל כדי שיופיעו ישראל.

משל למלך שהיה נשוי למטרונה (אשה חשובה) אחת, ולא היה לו ממנה בן. פעם אחת נמצא המלך עובר בשוק, אמר: 'טלו מילנין וקלמין (דיו וקלמר) זו לבני'. והיו הכל אומרין: בן אין לו והוא אומר 'טלו מילנין וקלמין זו לבני'?! חזרו ואמרו: המלך אסטרולוגוס (רואה את העתיד בכוכבים) גדול הוא, אלולי שצפה המלך שהוא עתיד להעמיד ממנה בן, לא היה אומר 'טלו מילנין וקלמין לבני'. כך אילולי שצפה הקדוש ברוך הוא שאחר כ'ו דורות [מבריאת העולם] ישראל עתידין לקבל את התורה, לא היה כותב בתורה 'צו את בני ישראל', 'דבר אל בני ישראל'.
המשל מסביר שישראל עלו במחשבה קודם בריאת העולם.וקודם גם לדברים שקדמו לעולם , מחשבתם של ישראל קדמה לכל.
גם ה"תנא דבי אליהו" 15 עוסק בסוגיא זו – מי קדם למי תורה או ישראל והמסקנה היא שישראל קדמו לתורה, שכן כל מה שנבראה התורה זה בשביל שתתגלה על-ידי עם ישראל, ואם אין ישראל אין תורה. וכמו כן, בית-המקדש נברא בשביל ישראל.
וכן פירשו חז"ל על המילה "בראשית", שהעולם נברא בשביל ישראל, שאף הם נקראו "ראשית" 16 . וכפי שאלתו של רבי יצחק 17 המובאת ברש"י הראשון על התורה - מדוע התחילה התורה מ"בראשית", הרי לכאורה לא היתה צריכה להתחיל אלא מ"החודש הזה לכם" 18 , שהיא המצווה הראשונה בתורה? התשובה לכך היא "כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים" 19 . כלומר, כל הסיפור הארוך מבראשית ועד המצווה הראשונה, מצוות קידוש החודש - הכל כדי להודיע ולפרסם שריבונו של עולם ברא את העולם ונתן את ארץ ישראל לעם ישראל. זוהי כמובן הודעה מרכזית.

מגמה אחת
אומרים חכמים במסכת אבות 20 -
בעשרה מאמרות נברא העולם. ומה תלמוד לומר, והלא במאמר אחד יכול להבראות? אלא להיפרע מן הרשעים, שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות, וליתן שכר טוב לצדיקים, שמקימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות.
ויש להבין, מה זה משנה אם העולם נברא בעשרה מאמרות או במאמר אחד? מה ההבדל? אומר המהר"ל 21 : מספר עשר הוא תמיד מספר של קדושה. כל דבר שבקדושה הוא בעשרה. שכינה לא שורה בפחות מעשרה, וכדו'. ולפי שבעולם יש קדושה הוא נברא בעשרה מאמרות.
ויותר מכך 22 , המספר עשר מבטא כלל שהוא מאוחד. אילו היה העולם נברא במאמר אחד וממנו הייתה מתפשטת כל הבריאה והיו נבראות הרבה בריות, כל אחת לעצמה - אז אמנם המקור היה אחד אבל המציאות הייתה הולכת ומתפרדת ולא הייתה מאוחדת. העובדה שהעולם נברא בעשרה מאמרות, מראה שאמנם יש המון פרטים אבל כולם מאוחדים. המספר עשר הופך את הפרטים לכלל אחד, שכן הפרטים הם עד תשע.
המהר"ל מבאר זאת באופן נוסף 23 - לכל דבר שמתפרד ישנם שלושה מימדים (אורך, רוחב ועומק), ולכל מימד שלושה חלקים: התחלה, אמצע וסוף. אם כן דבר מפורד הוא תשע, והעשר הוא המאחד את כל הפרטים ביחד ועושה אותם כלל אחד.
אם כן זהו עניינו של העולם, שהוא אחדותי. ואוי להם לרשעים שמהרסים את העולם, כיוון שהעולם אחד כל קלקול הורס את כולו. ואשרי הצדיקים שמקיימים את העולם, שכשהם מקיימים אותו הם לא מקיימים רק חלק אחד שבו אלא את כולו. כל העולם כולו הוא עניין אחד בעל משמעות אחת, תוכן אחד - גילוי כבודו של ריבונו של עולם. ריבונו של עולם אחד ועולמו אחד. זה הרעיון של מה שאמרו חז"ל "בעשרה מאמרות נברא העולם". לכל העולם כולו יש מגמה אחת, כיוון אחד.



את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il