בית המדרש

  • מדורים
  • בימה תורנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

עזרא בן מעתוק הכהן

האם היהודייה בדורנו

לקראת יום הזיכרון של רחל אמנו, נשאל: מה תפקיד האם בדורנו – מימוש עצמי, סיוע בפרנסת הבית או חינוך הילדים וטיפוח הבית?

undefined

רבנים שונים

ו' חשוון תשע"א
3 דק' קריאה
לקראת יום הזיכרון של רחל אמנו, נשאל: מה תפקיד האם בדורנו – מימוש עצמי, סיוע בפרנסת הבית או חינוך הילדים וטיפוח הבית?

עקרת בית שמחה
הרב יואל קטן שליט"א – ר"מ בישיבת שעלבים וראש מכון 'שלמה אומן'

התשובה לשאלה הכבדה שעליה נתבקשנו לתת את הדעת היא: גם וגם. הרי אין שום הגיון שאשה תכריח את עצמה להישאר בבית כל היום, כשעבודות הבית דורשות הרבה פחות השקעת זמן מאי-פעם, בזכות הטכנולוגיה המתפתחת, כאשר בנוסף לכך יש לרוב הנשים היום רצון לביטוי יכולות וכישרונות, וגם צורך לסייע משמעותית בפרנסת המשפחה בעיקר כשהבעל לומד או מלמד תורה.
מאידך קשה מאוד לרוב הנשים להיות 'סופרוומן' ולעבוד בכמה משרות מלאות – אשה, אמא ומפרנסת, ולפעמים גם חמות וסבתא, חברת מספר ועדות ומתנדבת בארגונים ובפרויקטים שונים... לכל אשה האופי שלה, הכוחות שלה (הפיסיים והנפשיים), האפשרויות שלה, הצרכים שלה ומערכות התמיכה שלה (הבעל, ההורים, הילדים הגדולים, חברות וכו'), ועל פי כל זה היא אמורה להגיע ל'סידור העבודה' האופטימלי בשבילה. אך בכל מקרה האמהוּת האיכותית היא עיקר העיקרים, ובחשבון הכללי אמור להיות לנקודה זו משקל מכריע.
לכן למעשה אין תשובה אחת שנכונה לכולן, וגם אין תשובה אחת שנכונה לכל אורך החיים – הרי אין להשוות את שנות גידול הילדים לשנים הרבות שבהן כבר אין ילדים קטנים בבית (למרות שגם הגדולים יושבים תמיד על הלב...). בדרך כלל המצב האידיאלי הוא שהאשה תעבוד במשרה חלקית, בה תוכל להשקיע בבית ובילדים וגם ליהנות ולהתפתח ולהתקדם בעבודה נוספת.
בסופו של דבר עקרת הבית היא עיקר הבית, והיא המובילה את האווירה ואת ההרגשה בבית. אנו מחנכים את ילדינו לִבנות משפחות גדולות וטובות, ומבחן התוצאה הוא בית מאורגן ושמח שטוב לחיות בו, אותו בונה אמא שטוב לה. ואידך פירושא הוא, זיל גמור, עם הרבה תפילה לסיעתא דשמיא.


עיקרו של בית
הרב מיכאל קאפח שליט"א, ראש אולפנת 'בני עקיבא' מירון

כאשר אנו באים לדון בשאלה המורכבת מהו מקומה של האישה היהודייה כאם וכרעיה, עלינו להבין את מהותה ואת תפקידה מאז ימות עולם, ונתייחס בעיקר לאמהות. ראשית ננסה להבין מהו ה'לכתחילה" על-פי פשט התורה. ונתייחס לכך ב"קצרת האומר".
כאשר המלאכים שואלים את אברהם אבינו (בראשית י"ח) "איה שרה אשתך"? אברהם משיב: "ויאמר הנה באוהל...", מביא רש"י את דברי חז"ל (בבא מציעא פ"ז): "יודעים היו מלכי השרת שרה אימנו היכן הייתה, אלא להודיע שצנועה הייתה כדי לחבבה על בעלה". הרשב"ם מרחיב ומשווה שאלה זאת לשאלה ששואל הקב"ה את האדם הראשון: "איכה"? אף שהוא ידע היכן הוא נמצא, וכן את בלעם, הקב"ה שואל: "מי האנשים האלה עמך", וכי הקב"ה איננו יודע? במילים אחרות: מדובר בשאלה רטורית ומכוונת, שהתשובה מובנת מאליה. אך התשובה אינה טכנית בלבד על מקום המצאה, אלא השאלה מכוונת את הקורא למסר הנובע ממנה: אישה צנועה מקומה באוהל-בבית. כיוצא בכך, כאשר אברהם ושרה מגיעים למצרים, אומר אברהם לשרה: "הנה נא ידעתי כי אישה יפת מראה את" (בראשית י"ב). רש"י מביא מדרש אגדה: "עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם".
אף שיש דעות אחרות, אין ספק שדרש זה הוא בעצם הסבר הפשט! וזהו בדיוק המסר. פנימיותה של האישה היא מהותה. ההצטנעות והחיבור אל הפנימיות מהווה בעצם את הבסיס של אישיותה.
אליעזר עבד אברהם מחפש אישה ליצחק, כאשר מכל תכונות האישה הוא מתמקד במידת החסד. מדוע? הרי לאישה תכונות רבות, ומדוע הוא מתמקד דווקא בתכונה זו? לכאורה זו לא תכונה המייחדת דווקא את האישה? אלא שדווקא כאשר האישה עסוקה כל-כולה בהווייתו של הבית, בהקמת יסודותיו, בגידול הילדים ובחינוכם, בדרבונם ללימוד תורה, בסיוע לבעל בבניית קומתו התורנית והרוחנית, ובטיפול בצרכי הבית היומיומיים, הרי שבמעשיה אלה היא בונה במו ידיה את תכונות הייסוד שלה, שבבסיסם ניצבת תכונת החסד המונחית על-ידי רצונו של ריבונו של עולם, יוצר האדם, שבחכמתו ייחד לאיש את תכונותיו וייעודיו, ולאישה את התפקידים ההולמים את תכונותיה וכך הגבר והאישה משלימים האחד את רעהו.
על הפסוק: "וירא ה' כי שנואה לאה ורחל עקרה", נאמר במדרש (בראשית רבה ע"א): "אמר ר' יצחק: רחל הייתה עיקרו של הבית. תניא רבי שמעון בר יוחאי, לפי שכל הדברים תלויין ברחל, לפיכך נקראו ישראל על שמה "רחל מבכה על בניה". ופירוש 'מתנות כהונה' על המדרש מבאר כי התוספת "ורחל עקרה" לכאורה מיותרת, ומכאן שהתורה רצתה להדגיש את תפקידיה של רחל הן במובן של עיקרו של הבית-עקרת הבית, והן לגבי מקומה בקרב האמהות וכלפי עם ישראל.
היוצא מכל הנ"ל שאין ספק כי לכתחילה, ועל פי רוח התורה, הפקיד יוצר האדם את האישה על הבית ע"פ מה שאמרו חז"ל: " ביתו זו אשתו". עם זאת, אין ספק כי אישה יכולה לשלב בזמנה הפנוי (אם יש כזה...) סיוע בפרנסת הבית לצד תפקידה החשוב והמרכזי בבית, ובמפורש - לא במקומו. אומנם בימינו, שאלת יציאת האישה מהבית אינה מדד של צניעות אלא מדד של יכולת, אך בכל זאת, כאשר הבעל והאישה מגשימים את ייעודם המקורי הרי שהבית הופך להיות מעין "מקדש מעט". וזוהי הדרך האמיתית של אמותינו הקדושות והטהורות.


את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il