קריאת סיפורים על מעשים טובים של גדולים יש לה השפעה מרובה ואין כמותה לקרב את האדם למידות טובות. קריאת סיפורים על גדולי ישראל בדורות האחרונים ובדורות שקדמו, מעוררת את הרצון להידמות להם ולהיות כמותם. מי שקרא את סיפור חייו של ר' אריה לוין, איש החסד, נוכח בודאי כמה זה השפיע עליו לטובה, כמה מחשבות טובות זה עורר בו. הקורא על דבקותם של גדולי ישראל בתורה, על השקידה שלהם - מקבל חשק להתמסר ללימוד התורה. והקורא על אהבת הבריות של גדולים, נעשה הוא - אוהב יותר את הבריות. על-כן, הורים הרוצים לחנך את ילדיהם לאהבת תורה, לאהבת חסד, למידות טובות, נותנים לילדיהם ספרים על גדולי ישראל. כמובן זה לא מזיק אם ההורים עצמם, גם הם יקראו בספרים אלו.

עצה זו של קריאה בספרים על מעשי חסידים היא לא שלי. זו עצתו של הרמח"ל ב"מסילת ישרים", והוא מוסיף ואומר שאפשר לקנות את מידת החסידות בלימוד והתבוננות במזמורי דוד המלך ע"ה בספר תהלים. מזמורים מלאים אהבה ויראה. דוד שופך נפשו לפני הקב"ה בדביקות, בהערצה, מתוך מצבי רוח שונים. פעמים מתוך כאב ומצוקה דוד משתפך ומתחנן כבן הפונה לאביו לעזרה. לפעמים מתוך שמחה - דוד מזמר ומודה לקב"ה על כל הטובה. דוד מקבל את כל המאורעות בתמימות, בענווה. והקורא את מזמורי דוד בתהילים, לא יכול שלא להתפעל מחסידותו של דוד. כמובן, הדבר המביא את האדם לקנות את מידת החסידות, הוא ההתבוננות בגדולת ה' יתברך ורוממותו, ורוב חסדיו, וגודל אהבת ה' את ישראל, ומעלת התורה והמצוות. ככל שאדם יותר מתעמק ומתבונן בכל זה, נפשו מתלהבת באהבה עזה ובחפץ גדול להתדבק בו יתברך. לעומת זאת, הטרדות והדאגות שבחיי היומיום שמונעות את האדם מלהתבונן, הן מפריעות לבנות את מידת החסידות. על-כן אמרו חכמים: "אין השכינה שורה לא מתוך עצבות..." וכו' "אלא מתוך שמחה של מצווה". ומה שיוכל לשמור את האדם מהדאגות זו מידת הביטחון בה'. האמונה שהכל מאת ה', וכל מה שמגיע לאדם הוא יקבל, ולא יחסר דבר ממה שנקצב לו. אין זה אומר שישב אדם בטל ולא ישתדל בפרנסתו כלל, כי אדם חייב להשתדל לפרנסתו. אבל עליו לזכור שההצלחה - לפי ברכת ה', ולא לפי רוב השתדלותו. ולכן ישליך יהבו על ה' וישען עליו, ויבטח בו כי הוא "טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו". וכל מה שהוא עושה - הכל לטובה. וכאשר יבטח בה', יסתלקו ממנו הטרדות והדאגות, ויהיה ליבו פנוי לחסידות ולעבודה התמימה.