- פרשת שבוע ותנ"ך
- וישב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
וישב
בפרשת השבוע מתרחש רגע של מעבר חשוב בסיפור בנייתו של העם היהודי כישות לאומית בחייו של יעקב אבינו. עד שמשפחתו של יעקב נכנסה לתמונה, סיפורה של היהדות וסיפורו של העם היהודי היה סיפורם של יחידים בודדים.
אברהם נאלץ להתרחק מביתו עובד האלילים של תרח אביו ולנדוד כדי להגשים את חלומו על אמונה באל אחד ובמוסר. הוא נאלץ לקבל החלטות קשות בתוך החוג המשפחתי שלו בשאלה מי יירש את מקומו במשימה של בניית האומה. עבדו הנאמן, אליעזר, מסולק מהירושה וכך גם ישמעאל בנו וכמה ילדים אחרים שאברהם הוליד. רק יצחק נבחר כממשיך דרכו, כמי שיקדם את האידיאלים, הערכים והשקפת החיים של אברהם.
גם יצחק צריך להתמודד עם תהליך דילול כשהוא בוחר לו יורש לחזון ולייעוד של אברהם אביו. הוא עושה אמנם ניסיונות להציל את עשיו, אך בסוף ימיו הוא מבין היטב שרק באמצעות יעקב יכולה השליחות המיוחדת והאלקית שעתידה להיות משימתו של העם היהודי, להתגשם.
במובן זה, עד שמשפחתו של יעקב נכנסת לתמונה, החזון והמורשת של המוסר והמונותיאיזם מופקדים בידי בן משפחה אחד בכל דור, ואילו האחרים נזנחים, כביכול, בצד הדרך של ההיסטוריה. יעקב מוליד שניים עשר בנים ובת. האם הדפוס שלפיו רק אחד מהם יהיה ממשיך דרכו וחלומו של אביו יימשך גם אצל בניו? לפי ההיסטוריה המשפחתית, התרחיש הזה היה אפשרי ואפילו סביר ביותר.
זה מה שמסביר אולי את התגובה של האחים ליחס המועדף של יעקב ליוסף. האחים חששו שהמשימה של אברהם, יצחק ויעקב שוב תופקד רק בידי אדם אחד, בידי בן אחד בלבד, ושאר בני המשפחה שוב יושלכו בצד הדרך של ההיסטוריה. החשש היה שהאח הנבחר, לאור היחס המועדף של יעקב, יהיה יוסף, ושיוסף איננו לדעתם האדם הנכון לשאת לבדו את המורשת והשליחות שהחלה בסבא אברהם. הם לא הבינו שיעקב ומשפחתו הגיעו לשלב המכריע שבו היהדות הפכה מאמונה של יחידים לדת שתתגלם בעם שלם, בחברה, בישות לאומית.
מאחר שאין שני אנשים זהים בגופם, בנפשם, ובאישיותם, גם האנשים שנולדו מיעקב וממשפחתו היו שונים באישיותם ובמחשבותיהם. אך הדבק שהחזיק אותם יחד היה החזון והאמונה היהודית, שהיא מורשתם המשותפת וגם ייעודם המשותף. לקבוצת אנשים גדולה קשה לשמור על זהות ייחודית ותחושת שליחות הרבה יותר ממה שזה קשה לאדם אחד.
סיפור יוסף ואחיו, שהוא החלק האחרון של ספר בראשית, הוא דוגמה מצוינת לאתגר הגדול שמתעורר כשצריך להתיך יחד אנשים שונים במהותם לעם אחד ומאוחד. האתגר הזה מלווה אותנו גם היום, אלפי שנים אחרי סיפור יוסף ואחיו.
אברהם נאלץ להתרחק מביתו עובד האלילים של תרח אביו ולנדוד כדי להגשים את חלומו על אמונה באל אחד ובמוסר. הוא נאלץ לקבל החלטות קשות בתוך החוג המשפחתי שלו בשאלה מי יירש את מקומו במשימה של בניית האומה. עבדו הנאמן, אליעזר, מסולק מהירושה וכך גם ישמעאל בנו וכמה ילדים אחרים שאברהם הוליד. רק יצחק נבחר כממשיך דרכו, כמי שיקדם את האידיאלים, הערכים והשקפת החיים של אברהם.
גם יצחק צריך להתמודד עם תהליך דילול כשהוא בוחר לו יורש לחזון ולייעוד של אברהם אביו. הוא עושה אמנם ניסיונות להציל את עשיו, אך בסוף ימיו הוא מבין היטב שרק באמצעות יעקב יכולה השליחות המיוחדת והאלקית שעתידה להיות משימתו של העם היהודי, להתגשם.
במובן זה, עד שמשפחתו של יעקב נכנסת לתמונה, החזון והמורשת של המוסר והמונותיאיזם מופקדים בידי בן משפחה אחד בכל דור, ואילו האחרים נזנחים, כביכול, בצד הדרך של ההיסטוריה. יעקב מוליד שניים עשר בנים ובת. האם הדפוס שלפיו רק אחד מהם יהיה ממשיך דרכו וחלומו של אביו יימשך גם אצל בניו? לפי ההיסטוריה המשפחתית, התרחיש הזה היה אפשרי ואפילו סביר ביותר.
זה מה שמסביר אולי את התגובה של האחים ליחס המועדף של יעקב ליוסף. האחים חששו שהמשימה של אברהם, יצחק ויעקב שוב תופקד רק בידי אדם אחד, בידי בן אחד בלבד, ושאר בני המשפחה שוב יושלכו בצד הדרך של ההיסטוריה. החשש היה שהאח הנבחר, לאור היחס המועדף של יעקב, יהיה יוסף, ושיוסף איננו לדעתם האדם הנכון לשאת לבדו את המורשת והשליחות שהחלה בסבא אברהם. הם לא הבינו שיעקב ומשפחתו הגיעו לשלב המכריע שבו היהדות הפכה מאמונה של יחידים לדת שתתגלם בעם שלם, בחברה, בישות לאומית.
מאחר שאין שני אנשים זהים בגופם, בנפשם, ובאישיותם, גם האנשים שנולדו מיעקב וממשפחתו היו שונים באישיותם ובמחשבותיהם. אך הדבק שהחזיק אותם יחד היה החזון והאמונה היהודית, שהיא מורשתם המשותפת וגם ייעודם המשותף. לקבוצת אנשים גדולה קשה לשמור על זהות ייחודית ותחושת שליחות הרבה יותר ממה שזה קשה לאדם אחד.
סיפור יוסף ואחיו, שהוא החלק האחרון של ספר בראשית, הוא דוגמה מצוינת לאתגר הגדול שמתעורר כשצריך להתיך יחד אנשים שונים במהותם לעם אחד ומאוחד. האתגר הזה מלווה אותנו גם היום, אלפי שנים אחרי סיפור יוסף ואחיו.
מה חשב יוסף?
שיחת מוצ"ש פרשת וישב תשפ"ב
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כ"ג כסליו תשפ"ב
אור גם בחשכת הכלא
הרב אליעזר מלמד | כסלו תשס"ו
"וגם פה לא עשיתי מאומה"
הרב אברהם וסרמן | כסלו תשפ"ג
יום הולדת - מקורות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | כ' כסלו תשפ"ב
הרב דב בערל וויין
רב בית הכנסת הנשיא בי-ם. לשעבר ראש ארגון ה-OU, ראש ישיבת שערי תורה ורב בית הכנסת "בית תורה" במונסי, ניו-יורק.
בהר-בחקותי
אייר תש"ע
מזג אוויר הפכפך
תשע"ד
תפילה לשלום
סיון תשע"ד
לראות את ישראל
תשע"ד
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
הלכות קבלת שבת מוקדמת
דיני פרשת זכור
תיקון ימי השובבי"ם
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
סוכת עראי דיגיטלית
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
חודש ניסן - חודש ההתחדשות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ג
הכשרת המטבח לפסח
פרק יא
הרב אליעזר מלמד | תשפ
