בית המדרש

  • מדורים
  • מגד ירחים
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

גליון 136 בהוצאת "בית הרב"

הרצון להיטיב

undefined

הרב זאב קרוב

שבט תשע"א
3 דק' קריאה
div class='makor'>"חשק נטיעת האילנות
נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים,
המובלט בתקפו בעץ החרוב".
(הראי"ה, "מגד ירחים" תרע"ד)


מדוע כותב מרן הרב בפתגם החודש כי נטיעת האילנות נובעת מהרצון להיטיב לאחרים ולדורות הבאים? האם לא יתכן שאדם נוטע כשהוא חושב רק על עצמו? לספק את צרכיו שלו בלב? אנו מוצאים כי חז"ל שיבחו והעריכו ביותר את נטיעת האילנות. חז"ל אומרים כי מאז הבריאה הקב"ה עוסק בנטיעת אילנות. את האדם הראשון הזהיר הקב"ה לשמור על כל אילנות שבגן עדן ויש עוד מדרשים רבים המשבחים ומפארים את נטיעת האילנות.
מה החשיבות הגדולה בנטיעת אילנות ובשמירה עליהם?

שתי נטיות מתרוצצות בנפש האדם. הנטייה האחת היא לדאוג לעצמו ולמלא את כל התאוות החומריות והגשמיות שלו. נטייה זו מתרוצצת באדם ללא כל עבודה או לימוד. אדם חושב מה יועיל לו, וכיצד הוא יתקדם ולא איכפת לו אם זה יהיה על חשבונם של אחרים.
לעומתה, קיימת עוד נטייה נוספת השוכנת בנפשנו פנימה והיא להיטיב לאחרים. הרצון לעזור ולסייע, להעניק חיים ולהיות רגיש לאחרים. אנו רואים כיצד רוב האנשים רוצים להביא חיים חדשים לעולם גם אם זה יקשה עליהם את החיים של עצמם. אנו רואים גם כיצד אנשים שהיו שותפים בהצלת חיים, מרגישים הרגשת התעלות מיוחדת במינה למרות שזה דרש מהם מאמצים, הפסד זמן, כוחות ולפעמים אפילו מחיר יקר.

תפקידנו לחנך את נפשנו כך שהנטייה להיטיב תהיה נטיית החיים שלנו. עלינו להתמלא בגבורה העוצרת את הנטייה האישית - גשמית ועוזרת לנו להנהיג את החיים על פי הנטייה של שאיפת הטוב ללא כל גבול. זוהי הגבורה המיוחדת לישראל היודעת לשלוט על הנטייה הבהמית הנמוכה בחיים ולהנהיג את החיים על פי הנטייה הרוחנית. ברכת "אוזר ישראל בגבורה" הנאמרת בעת חגירת החגורה באה להבחין בין החלק התחתון בחיינו לחלק העליון, בין הנטייה הבהמית התחתונה לנטייה הרוחנית העליונה. כזוהי גם מעלת "הגיבור הכובש את יצרו" כהסבר הרב: "שמכבש את הגוף הבהמי ואת תאוותיו הגסות והסוערות". (עולת ראיה א עמ' עה)
זוהי גם המטרה בציווי להסיר את הערלה בחיינו.
הערלה אוטמת את הנטייה הזאת"ומטה אותה לצד החלקיות והפרטיות המנותקת ממקור הכל, ואנו נכנסים לברית קודש ,שעל ידו מתגלה הצביון של המשכת החיים לדורות , בתכונה הקשורה ליסוד הכל" . (עולת ראי"ה א עמ' שצז)
כך היא ערלת הגוף וכך היא ערלת האילנות. יסוד הערלה בעצי מאכל , היא לעצור את הנטייה האישית, הפרטית בנטיעת האילן. בקשת ההנאה הפרטית היא הסיבה לאיסור הערלה עד השנה הרביעית. בשנה זו האדם מעלה את הפירות לירושלים . במקום זה מתעלית אכילתו ונטיעתו. כך כותב הרב : "סוד הסרת הערלה היא עליית חפץ החיים למידה העליונה המגמתית". (אורות הקודש ב עמ' שפג)
נטיעת אילנות מבטאת את הרצון להיטיב לאחרים. עד שאילן גדל ונותן פירות עוברים מספר שנים. גם אם העץ ממהר לתת פירות. רק בשנה הרביעית הוא יכול להעלות את הפירות ולאכלם בירושלים. האדם יכול להחליט שהוא יזרע ירקות שההנאה מפירותיהם מיידית. אך כאשר הוא נוטע אילן אשר יתן פירות שנים רבות גם לאחר מותו, בעומק ההחלטה על נטיעת אילנות עומדת השאיפה להיטיב לדורות.
ברור שהרצון להיטיב מתבטא באופן בולט בנטיעת החרוב אשר נותן פירות לאחר שנים רבות ביותר. כפי שאמר הזקן לחוני המעגל : אני מצאתי את העולם בחרובים. וכשם שנטעו אבותי בשבילי, כך אטע לבני". (על פי תענית כג, א)

החשיבות הגדולה שאנו מוצאים בחז"ל לנטיעת אילנות נובעת מהבשורה העולה מנטיעות אלה. בשורת " עולם חסד יבנה". המטרה לשמה נברא האדם מישראל היא כדי להיטיב לעולם כולו. נטיעת האילן בכלל ונטיעת חרוב בפרט מבשרת ומחנכת את האדם להשריש את נטיית ההטבה לדורות הבאים באדם. יצניע האדם את החשיבה האישית והפרטית ויחשוב כאב האומה הישראלית אברהם אבינו.

אין לנו "קץ מגולה" גדול מזה שהארץ נותנת פירותיה. תפקיד הגאולה הוא לגאול את העולם מכל הצמצומים והכבלים הגשמיים והחומריים . אותן נטיות בהמיות המסלקות את אור השכינה של "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" ומעכירות את החיים יסתלקו מחיינו בעת הגאולה. גאולת ישראל היא תקופה בה העולם יחיה את האחדות וממילא את ההטבה ההדדית.
אילנות הארץ ופירותיהן הם הבשורה כי הקץ קרב. כי הם פירות הנובעים "מחשק נטיעת האילנות (ה) נובע מחפץ הטבת הדורות הבאים".
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il