בימים אלו, מעסיקים אותנו המון נושאים חשובים ודחופים, אך יש נושא מרכזי וחשוב שהוא השורש לכל הנושאים האחרים, וכעת הזמן להתרכז בו, כי בו תלויים כל הנושאים האחרים ובפתרונו של הנושא העיקרי הזה, יפתרו כל הבעיות האחרות המעיקות עלינו, גם בעיות הפנים, גם בעיות החוץ. על כן, כעת הזמן להתרכז בנושא העיקרי ורק בו, ולדחות את כל שאר הנושאים הצידה.
הנושא המרכזי, שהוא השורש לכל הנושאים העיקריים הוא חג מתן תורה, חג השבועות הקרב ובא.
כל הבעיות שבין ישראל לעמים, קשורות במתן תורה. אז, בזמן מתן תורה בסיני לישראל, נבדלו ישראל מכל העמים והתייחדו להיות עם סגולה, עם ה'. ומאז, הקנאה והשנאה של שאר העמים אלינו. הר סיני שהוא הר חורב, נקרא בשם "סיני" כיון שעל ידו ירדה שנאה לאומות העולם שלא קיבלו תורה, שלא רצו לקבל את התורה. מאז נוצר פער בין ישראל לעמים, פער גדול יותר מאשר בין כל עם לעם אחר.

התורה היא ההבדל שמייחד אותנו מכל העמים כולם. מאז מתן תורה עם ישראל הולך וקורא בשם ה' ומפרסם את האמונה בה' אחד בכל העולם ויש לכך תוצאות רבות. השפעה זו גורמת מצד אחד להערכה והערצה ומצד שני לקנאה ושנאה. יחס כפול זה נוצר מפני שעם ישראל אמנם התעלה מאד אבל עדיין לא הגיע לשלמותו ויש לו עדיין חסרונות. את המעלות של עם ישראל מעריצים ומכבדים, אבל אין סולחים לו על החסרונות שלו - "בצדיקים מדקדקים כחוט השערה". דווקא מפני שיש לעם ישראל מעלות גדולות, דורשים ממנו יותר, ומדקדקים איתו בכל חסרון. זהו המצב המיוחד של עם ישראל בעמים, שהוא גם נערץ וגם שנאוי. כאשר עם ישראל יגיע למעלתו השלמה, אז השנאה תתהפך לאהבה, וכל העמים יבואו ללמוד את דרך ה' בהר הקודש.
אם כן, הגענו לשורש הבעיה שבין ישראל לעמים, ומבט זה מאיר לנו את הדרך לפתרון היסודי של הסוגיה. אנחנו מובטחים על ידי הנביאים שבעתיד אכן נגיע למטרה הנכספת, נגיע לשלמות, ונהיה לנס. אנחנו קרואים לפעול כולנו יחד, כל אחד לפי יכולתו לקידום המטרה, להארת אור התורה שקיבלנו מסיני, בכל השלמות. כעת, עם שובינו לארצנו, היעוד הגדול שלנו קרב ובא. בירור ייעודינו הוא הנושא המרכזי שהכל תלוי בו. על כן, בהתקרב חג מתן תורה, נניח את השאלות הבוערות העכשוויות ונעסוק בתורה האלוקית שקיבלנו בימים ההם, בזמן הזה.