המבדיל בין קודש לקודש

כשהגיע רבי ישראל אביחצירא, הבבא סאלי, לגיל שבעים ושלוש קם ונסע לתאפיללת במרוקו, מקום מגוריו משכבר הימים. הוא עשה זאת מפני שאביו הקדוש רבי מסעוד אביחצירא זצ"ל וסבו הקדוש רבי יעקב אביחצירא זצ"ל נפטרו בגיל זה, והיה ברצונו להיקבר בחלקת אביו שבריסאני בתאפיללת. בחלוף השנה בשלום התכונן הבבא סאלי לעלות לישראל. הוא נסע לצרפת ובתקופת שהותו שם חילק את כל כספו לצדקה ולא נותר לו מאומה כדי להגיע ארצה. באותו לילה נגלה אליו אביו המנוח רבי מסעוד בחיזיון לילה ואמר לו:
"אל תדאג, בני, הבורא ימלא את כל צרכיך ולא תחסר דבר".
למחרת הגיע לאכסנייתו איש מודאג ומבוהל וסיפר כי בתו נעלמה מהבית לפרק זמן ממושך ואין שום ידיעות על גורלה. הבטיח לו הבבא סאלי כי היום תשוב בתו לביתו, ואכן כעבור מספר שעות חזרה הבת לבית אביה וסיפרה כי הסתכסכה עם חבר מסוים שעמו התרועעה. האב, שהיה מעשירי העיר, מיהר לבבא סאלי להודות לו על הבטחתו המבורכת והשאיר סכום נכבד מאוד כפדיון נפש, שהספיק לצדיק לעלות לישראל ולהבטיח את כלכלת בני ביתו בתקופה הראשונה לשהותם בה.
הבבא סאלי עלה לארץ בשנת תשכ"ד. לאחר ישיבה קצרה בשכונת בקעה בירושלים קבע את מגוריו בעיירה הדרומית יבנה סמוך לבית חתנו, רבי אברהם אביחצירא, שכיהן אז כרב המקום.
ביבנה היה ראש כולל אברכים שהיה גאון בתורה ובעל יחוס חשוב, מזרעו של הגאון מוילנא. רב הכולל פנה לרב מכלוף עמינדב קריספין, רבה של קרית ביאליק הנשוי לנכדתו של הבבא סאלי, שיסדר לו פגישה עם הצדיק. הרב קריספין נכנס לבבא סאלי להעביר את בקשת ראש הכולל ונענה מיד בחיוב. רב הכולל נכנס והצדיק התייחס אליו בכבוד גדול וציווה להגיש לו מיני מזונות ומשקה לאמירת 'לחיים'. הם החלו לשוחח בדברי תורה ולאחר מכן התגלגלה שיחתם לליבון שיטות לימוד ועיון בתורה. בשלב מסוים דיברו על שיטת הגאון מוילנא לעומת שיטת הבעל שם טוב. תוך כדי הדברים אמר אותו רב בביטול:
"אי אפשר להשוות את גדלותו בנגלה של הגאון מוילנא לידיעתו של הבעל שם טוב. הגאון מוילנא ירד לעומקם של דברים והקיף את התורה כולה, ואילו הבעל שם טוב היה רחוק מכך".
פניו של הבבא סאלי התעוותו מכאב. הוא פנה לרב ואמר:
"מי אתה שתכניס את ראשך בנושא כזה להכריע בין הגדולים הללו?! אני יודע מי היה הבעל שם טוב. ועכשיו קום וצא מכאן! איני רוצה לראות אותך על ידי".
ראש הכולל עזב את הבית והרב קריספין יצא בעקבותיו בגלל בושתו על שארגן את הפגישה. הוא שאל בצער את ראש הכולל:
"איך נכנסת ללוע הארי ודיברת בצורה כזאת?!"
הרב קריספין חזר לבית, אבל התבייש להיכנס לחדרו של הבבא סאלי ושהה בחדר עם רבי אברהם, רב העיר. לפתע הגיע הצדיק וביקש שייכנס אצלו. פנה הבבא סאלי לרב קריספין ואמר:
"מה עשית לי?! הבאת לפני איש שמדבר כנגד הבעל שם טוב הקדוש?! אתה עוד תראה: אם מחר בבוקר יישאר הכולל שלו ביבנה, אני לא הבבא סאלי!"
הרב קריספין יצא וסיפר זאת לרבי אברהם. כאשר שמע רב העיר את דברי הבבא סאלי זלגו דמעות מעיניו והוא אמר:
"מה נעשה בלי הכולל הזה?!"
"הבבא סאלי יודע מה שהוא עושה", השיב הרב קריספין.
לאחר מכן פנה הבבא סאלי לבני ביתו שנדהמו למראה כעסו:
"מקום שבו מדברים כך על קודש הקודשים, אור שבעת הימים, מרן הבעל שם טוב זכותו יגן עלינו, אסור לגור בו!"
באותו יום פקד הצדיק על חתנו רבי אברהם לארוז את כל חפצי ביתו ועזב את יבנה.
למחרת הודיעו ממשרד הדתות כי הכולל, שבראשו ניצב הרב שזלזל בכבוד הבעל שם טוב, אינו עומד בקריטריונים שנקבעו על ידם ומעתה לא יתוקצב, וכך הוא נסגר.
כעבור כמה שנים הגיע הרב קריספין ליחידות אצל הרבי מליובאוויטש בניו יורק. הרבי ביקש ממנו שיספר לו דבר מה מהבבא סאלי. לאחר ששמע את המעשה עם ראש הכולל ביבנה קרא הרבי בהתפעלות: "האמנם כך היה?! יש לך כאלה סיפורים ואתה שומר אותם לעצמך?!".