בית המדרש

  • מדורים
  • פרשת שבוע
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

חנן בן שלומית

חוק הבוררות – ערכאות

undefined

הרב יוסף כרמל

תשע"א
2 דק' קריאה
כאשר דוד בן גוריון הכריז בה' באייר תש"ח, על הקמת מדינת היהודים החדשה, הוחלט מיד כי לא יווצר וואקום משפטי. מדינת ישראל אימצה את החוק שהיה קיים בזמן המנדט הבריטי. חוק זה התבסס על החוק שהשאירה אחריה האימפריה העותומאנית (הטורקית) ועל דבר המלך במועצתו (החוק הבריטי). הגרי"א הרצוג זצ"ל, הרב הראשי של יהודי ארץ ישראל והרב הראשי הראשון של מדינת ישראל, פנה אז אל מקורביו והביע עמדה נחרצת ותקווה, כי מדינת ישראל תאמץ את "שולחן ערוך חושן המשפט", המבטא את ה"צדק היהודי" המפורסם, כבסיס המשפטי של הדין המהותי במערכת המשפט במדינת היהודים.
כמובן שאנו כולנו צריכים להתפלל ולפעול לקידומו של רעיון זה.
תקוותו הייתה כי תוך זמן קצר, תפנה המערכת הפוליטית אל בתי הדין הרבניים ותבקש מהם לקחת תחת חסותם, את כל ענייני המשפט הנוגעים לחיי הכלכלה במדינה. כולנו יודעים, לצערנו, כי זה לא קרה, ההיפך! הסיכוי שזה יקרה עם מערכת בתי הדין הרבניים הקיימת, הולך ופוחת.
מאז ועד היום, מתנהל מאבק בין בית המשפט העליון לבין בתי הדין הרבניים של המדינה. אחת מנקודות המחלוקת העיקריות היא השאלה מניין שואבים בתי הדין הרבניים את סמכותם? התשובה לשאלה זו תכריע גם במחלוקת, אם בתי הדין הרבניים כפופים לביקורתו של בית המשפט העליון.

נתייחס הפעם רק לשאלת דיני הממונות.
בתי הדין הרבניים דנו בדיני ממונות במשך שנים רבות, על פי דין תורה, אבל יכולתם לאכוף את פסקיהם, הייתה תלויה בהסכמתם לכפוף עצמם לחוק הבוררות של מדינת ישראל.
דווקא מתוך הקשר לפרשת יתרו - ננסה לברר האם יש בכך בעיה רוחנית? או בעיה תורנית הלכתית?
ההלכה היא כמובן הדין המהותי בדין תורה. סדרי הדין צריכים לקחת בחשבון את חוק הבוררות, כדי שניתן יהיה לאכוף את הפסק. אם כך, שאלת מקור הסמכות הופכת ללא רלוונטית.
ברור שהדיינים יכריעו בדין לפי ההלכה. ההקפדה על כללי הצדק של סדרי הדין, כפי שהם מנוסחים בחוק הבוררות אינה סותרת את דין התורה. בית המשפט לא יתערב לעולם בדין המהותי על פיו נערכה הבוררות, הוא רק ישמור מפני חריגה מסדרי הדין כפי שנקבעו בחוק הבוררות.

אם כך, גם אם חוק הבוררות היה חוק זר לחלוטין לא היתה בכך כל בעיה. בעצם, זהו התרחיש המתואר בתחילת פרשתנו. יתרו כהן מדיין, שיתכן שהיה ממש עובד עבודה זרה, שקשה לו לשמוע על מפלתם של המצרים (ויחד- לפי אחד הפרושים של חז"ל), מציע למשה רבנו להקים מערכת משפטית עם סדרי דין שהוא הביא ממדיין.
משה מאמץ את הצעתו והיא הופכת לחלק בלתי נפרד של תורתנו.

ברשת בתי הדין שלנו "ארץ חמדה-גזית", דנים בדין המהותי על פי דין תורה בלבד.
אנו שמחים ומודים לקב"ה על כך שניתן לאכוף את פסקי הדין ההלכתיים, באמצעות גופי האכיפה של מדינת היהודים. אין כל בעיה בכך שאנו מקפידים מאוד לפעול מבחינת סדרי הדין בהתאם לחוק הבוררות, שהוא חוק צדק ואין כל סתירה בינו לבין השולחן ערוך.

כך נוכל להתקדם בכיוון הנכון אל מימוש חזונו ותקוותו של הגרי"א הרצוג זצ"ל.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il