(עז: במשנה - סוף עט.)
תערובת של נוזלים
מבוא - רבא -
הבסיס זה ביטול ברוב (שני מינים בעלי מראה זהה, או מין במינו. אך לר"י - מין במינו לא בטל).
אלא אם כן - יש טעם/מראה של המיעוט (מין שלא במינו).
( ראיה שנותן טעם אוסר מהתורה - מצה מתערובת חיטים וקמח - יוצא יד"ח בפסח ).

א. סוגיית ר"ל - על אוכל שני איסורים
לא ילקה, כי איסור אחד מבטל השני ולא ידוע איזה ואין מלקות על התראת ספק.
וקשה - יש כאן ביטול מהתורה אפילו שיש טעם!
תשובה - ר"ל מדבר על מין במינו.
[אגב, ר"ל הניח שאיסור מבטל איסור, אך ר"א סובר שלא, כמו שמצוות לא מבטלות מצוות לפי הלל].

ב. חומרת רי"ח - קמא קמא בטיל
בתערובת של דם עם מים - אם מראה הדם ניכר - לא בטל.
אך אומר רי"ח - זה דווקא במים לתוך דם, אך דם לתוך מים בטל (קמא קמא בטיל), ולא חוזר וניערו - כי כבר נדחה (רב פפא - במצוות כיסוי הדם, אין דיחוי ולכן שם לא יתבטל).

ג. חומרת המשנה בדם ויין/דם - "רואין כאילו"
A. לכאורה - אמור להתבטל ברוב כי המראה לא ניכר,
אך המשנה מחמירה שרואין כאילו זה דם במים .
ושואלת הגמרא - למה לא "רואים כאילו" גם במין במינו (שני טעמים זהים)?
תשובה - זו מחלוקת תנאים: האם חלב בדלי בטל למי המקווה של הדלי - רבנן - כן, ר"י - לא (-רואים כאילו...).
B. קשה על ר"י מברייתא אחרת (מי חטאת בדלי) - שבטלים ולא "רואין כאילו".
תשובות:
1. אביי - ר"י לא מחמיר, ומה שהחמיר זה בשם רבו ר"ג.
2. רבא - ר"י עצמו מחמיר, אך שם מדובר בטומאה דרבנן בחלק החיצוני, ובזה הקלו.

C. השלמות:
a. הגמרא ניסתה להציע שגם למשנתנו ל רואין כאילו, ושכוונת המשנה שרואין כאילו שזה מים - הכוונה לכל התערובת (כלומר שהדם כן בטל בדם/יין).
אך הגמרא דחתה: 1. שיהיה כתוב "בטל". 2. בברייתא מפורש שלר"י כן רואין כאילו.
b. מניין שהברייתא של מי החטאת היא כר"י? כי רואין כאילו שמי רגלים הם מים (אמנם זה "רואין כאילו" מסוג אחר, אך הגמרא בכ"ז לומדת מכך).


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני