מהו גודל הקבוצה שחבריה נקראים רבים לענין זה?

למדונו חז"ל 1 : "כל דבר שבקדושה לא יהיה פחות מעשרה, שנאמר 2 : "ונקדשתי בתוך בני ישראל", ונאמר 3 : "הבדלו מתוך העדה". וכיון שבשני הפסוקים חוזרת המילה "תוך" אנו לומדים בגזרה שווה זה מזה, שמה כאן מדובר ב"עדה", אף כאן צריך "עדה". מי נקראו עדה? היו אלה המרגלים כשהסיתו את ישראל לא להכנס לארץ. כמה מרגלים היו? שנים עשר. אולם, שנים מתוכם היו כשרים יהושע וכלב- ועליהם לא אמרה התורה העדה הרעה. אם כן נשארו עשרה והם הנקראים עדה.

אם כן כשכתוב "ונקדשתי בתוך בני ישראל" 4 , גם כאן "תוך" בני ישראל, מדרגת התוכיות הפנימית של ישראל, היא לא פחות מעשרה. מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל העיר שמוזר הדבר, שכאשר באים ללמוד על קידוש ה' בתוך בני ישראל לומדים זאת דוקא מן המרגלים הרשעים. לכן יש ללמוד מכאן שעם ישראל, גם הרשעים שבהם, יש בהם מקום להופעת קדושה מהצד הציבורי שבהם, כי מצידם הפרטי הם רשעים.

ממילים אלו- "ונקדשתי בתוך בני ישראל"- נלמדת מצות קידוש ה' הגדולה והחשובה, שעיקרה מסירות הנפש ממש על אמונותינו- תורתנו ומצוותיה. וכן למדו חכמים שגם כאשר עשרה יהודים יחד לשם דברים שבקדושה יש בזה קיום המצוה "ונקדשתי בתוך בני ישראל".

מהם אותם דברים שבקדושה? אותן תקנות וסדרי התפילה שיש בהם קדושת שמו יתברך על ידינו. במסכת מגילה 5 נאמר אלו הם: קדיש וקדושה שבתפילה, ברכת כהנים וקריאת התורה בציבור. אי אפשר לקיים אחד מאלה בפחות מעשרה יהודים בני מצווה. באמירת הקדיש אפשר לראות כבר במילים הראשונות שאנו באים לקדש את שם ה', כי הקדיש פותח במילים: "יתגדל ויתקדש שמיה רבא", כלומר שמו הגדול. נמצא שברגעים בהם אנו אומרים קדיש, מלבד העובדה שזוהי פתיחת התפילה הציבורית שלנו שבה ועל ידה אנו נקראים גוי גדול, אנו בזה מתקשרים למצוה הגדולה ביותר בתורה שהיא שיא השיאים של כל המצוות, קידוש ה'. מצווה זו היא המדרגה החשובה ביותר שתלמיד חכם יכול לשאוף להגיע אליה.

אם כן, חשוב לשים לב באמירת הקדיש, ולהשתתף בו כפי יכולתינו. בזוהר 6 מסופר שרבי שמעון בר יוחאי ראה פעם יהודי שקפץ ממקומו ורץ לענות קדיש, ואמר שבודאי יהודי שמשתדל לענות קדיש בצורה כזאת יהיה אדם גדול, ואכן כך היה.

בודאי שאסור בתכלית האיסור לדבר דברי חול בזמן ששומעים קדיש, ואפילו אם לומדים תורה או מתפללים חייבים להפסיק ולשמוע ולענות אמן עד סוף החלק הראשון המסתיים במילים "דאמירן בעלמא ואמרו אמן". יותר מזה, גם במקום שאסור להפסיק בשום אופן, כמו בתפילת העמידה, נפסקה ההלכה שאסור להמשיך ולהתפלל כאילו מתעלמים מאמירת הקדיש, אלא יש להפסיק ולהקשיב עד שיסיימו את חלקו הראשון של הקדיש.

---