- מדורים
- הרה"ג זלמן מלמד
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
גליון מס' 222
חשיבותם של בגדים
כיסוי גדול או קטנטן מראה על מצבו של אדם וגם משפיע על האדם. הבגדים מצביעים על כך שאדם שייך לחברה מסוימת וגם משפיעים עליו ומקשרים אותו לאותה חברה שלובשת בגדים אלו.
פרשת תצוה עוסקת בפירוט רב בבגדי כהונה. עבודת ד' צריכה להעשות בשלמות. הבגדים שהכהנים לובשים בשעת עבודתם צריכים להיות מיוחדים ביופיים ומתאימים לעבודת בית-המקדש.
בכלל, יש ללבושו של אדם חשיבות מיוחדת. לא בכדי תקנו חכמים ברכת מלביש ערומים בברכות השחר. משמעות הברכה היא כפולה: ראשית להודות לרבש"ע שברא לנו נפש אנושית שמבינה את הגנאי שיש בערום , דבר שאינו קיים אצל בעלי חיים, ונתן לנו את החוש העדין להתלבש ולהתכבד בבגדים. שנית, ההודאה על עצם המלבושים . על שניהם אנו מברכים ברכת מלביש ערומים.
הבגדים גם משפיעים על האדם. אמרו חכמים - כסה ראשך כדי שתהיה עליך יראת שמים. כלומר, כיסוי הראש יכול להצביע על יראת שמים, כיסוי גדול או קטנטן מראה על מצבו של אדם וגם משפיע על האדם. הבגדים מצביעים על כך שאדם שייך לחברה מסוימת וגם משפיעים עליו ומקשרים אותו לאותה חברה שלובשת בגדים אלו.
"ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת". הגמרא (זבחים פ"ח) אומרת: "אמר ר' ענני בן ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך, מה קרבנות מכפרים, אף בגדי כהונה מכפרים". כלומר לעצם לבישת בגדי הכהונה על ידי הכהן הגדול כבר יש תפקיד של כפרה. הבגדים נועדו לא רק לצורך העבודה בהם, אלא בעצם לבישתם מתקיימת כפרה על חטאים - הכותונת מכפרת על שפיכות דמים, המכנסים מכפרים על גילוי עריות, המצנפת מכפרת על גסי הרוח והאבנט מכפר על הרהור הלב. כל בגד קודש שלובש הכהן הגדול על גופו מקדש את גופו ומטהר אותו.
הכהן הגדול אינו אדם פרטי, הוא אישיות כללית, כלל ישראלית, כל מעשה שהוא עושה נוגע לכל ישראל. הוא מתקדש וזה משפיע על הכלל כולו. הכותונת העוטפת את האברים שהנשמה תלויה בהם מקדשת אותם ומכפרת על שפיכות דמים הפוגעת בחיי הגוף. המכנסים המכסים ומצניעים את הגוף מכפרים על גילוי עריות. המצנפת שהכהן עוטף בה את ראשו, המביאה אותו לענוה ומזככת אותו מכל רבב של גסות רוח, מכפרת על גסי הרוח. האבנט שחוגר הכהן בגובה הלב מכפר על הרהורי הלב.
מדברי חכמים אלו יכולים אנו ללמוד על ערך הבגדים בכלל. כמו שאמרו חכמים "מנין לשינוי בגדים מהתורה, שנאמר: 'ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים', למדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהם קדרה לרבו, אל ימזוג כוס לרבו".
בכלל, יש ללבושו של אדם חשיבות מיוחדת. לא בכדי תקנו חכמים ברכת מלביש ערומים בברכות השחר. משמעות הברכה היא כפולה: ראשית להודות לרבש"ע שברא לנו נפש אנושית שמבינה את הגנאי שיש בערום , דבר שאינו קיים אצל בעלי חיים, ונתן לנו את החוש העדין להתלבש ולהתכבד בבגדים. שנית, ההודאה על עצם המלבושים . על שניהם אנו מברכים ברכת מלביש ערומים.
הבגדים גם משפיעים על האדם. אמרו חכמים - כסה ראשך כדי שתהיה עליך יראת שמים. כלומר, כיסוי הראש יכול להצביע על יראת שמים, כיסוי גדול או קטנטן מראה על מצבו של אדם וגם משפיע על האדם. הבגדים מצביעים על כך שאדם שייך לחברה מסוימת וגם משפיעים עליו ומקשרים אותו לאותה חברה שלובשת בגדים אלו.
"ועשית בגדי קודש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת". הגמרא (זבחים פ"ח) אומרת: "אמר ר' ענני בן ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך, מה קרבנות מכפרים, אף בגדי כהונה מכפרים". כלומר לעצם לבישת בגדי הכהונה על ידי הכהן הגדול כבר יש תפקיד של כפרה. הבגדים נועדו לא רק לצורך העבודה בהם, אלא בעצם לבישתם מתקיימת כפרה על חטאים - הכותונת מכפרת על שפיכות דמים, המכנסים מכפרים על גילוי עריות, המצנפת מכפרת על גסי הרוח והאבנט מכפר על הרהור הלב. כל בגד קודש שלובש הכהן הגדול על גופו מקדש את גופו ומטהר אותו.
הכהן הגדול אינו אדם פרטי, הוא אישיות כללית, כלל ישראלית, כל מעשה שהוא עושה נוגע לכל ישראל. הוא מתקדש וזה משפיע על הכלל כולו. הכותונת העוטפת את האברים שהנשמה תלויה בהם מקדשת אותם ומכפרת על שפיכות דמים הפוגעת בחיי הגוף. המכנסים המכסים ומצניעים את הגוף מכפרים על גילוי עריות. המצנפת שהכהן עוטף בה את ראשו, המביאה אותו לענוה ומזככת אותו מכל רבב של גסות רוח, מכפרת על גסי הרוח. האבנט שחוגר הכהן בגובה הלב מכפר על הרהורי הלב.
מדברי חכמים אלו יכולים אנו ללמוד על ערך הבגדים בכלל. כמו שאמרו חכמים "מנין לשינוי בגדים מהתורה, שנאמר: 'ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים', למדך תורה דרך ארץ, בגדים שבישל בהם קדרה לרבו, אל ימזוג כוס לרבו".
דעת תורה בנושאים פוליטיים
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ט' טבת תשע"א
מידת האמת - מידת הנצח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כסליו תשס"ט
התנהגות בני תורה בימי החופש
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אב תשס"ט
תפילות ראש השנה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | אלול תש"ע
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל .
"תנאי היו דברינו"
ה' אדר התשע"ב
מעלת ישראל - ראש האומות
שיחת מוצ"ש פרשת בלק תשפ"ב
י' תמוז התשפ"ב
מהלך התשובה בדור של גאולה
כנס מעמד אחדות וסליחות תשע"ב
ז' תשרי תשע"ב
הגאווה הלאומית של עם ישראל
שיחת מוצ"ש פרשת וישלח תשפ"ג
ט"ז כסלו תשפ"ג
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
איך ללמוד גמרא?
איפה מדליקים נרות חנוכה בבניין?
קילוף פירות וירקות בשבת
מה מיוחד בעבודת יום כיפור?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
זמן הדלקת נרות חנוכה
עבודה שאין לה סוף
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
חג החירות
מה מברכים על ברקים ורעמים?

בא אל פרעה
הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | שבט תשס"ט
היריות בבית הכנסת של הבבא סאלי
הרב דניאל קירש | אב תשפ

רעיונות לפרשת בא
הרב עזריאל אריאל | תשנ"ז - תשס"ב

בא אל פרעה
הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | שבט תשס"ט
הדרך לדבקות בה' והשפעתה
אורות ישראל - פרק ג' פסקה א'
הרב ש. יוסף וייצן | א שבט תשפ"ג
העמק דבר פרשת בא חלק א'
הרב חיים כץ | ג שבט תשפ"ג
