שאלה:


תשובה:
הרמב"ם (שמונה פרקים, פרק ח') מדגיש ביותר את זכות הבחירה החופשית אשר ניתנה לאדם. משום כך, כאשר אדם בוחר בטוב הוא מקבל שכר על כך. ולעומת זאת, אם בוחר ברע, נענש. מתוך כך הוא מתקשה בהבנת פרשת יציאת מצרים וקריעת ים סוף, שם נאמר: 'וחיזקתי את לב פרעה'. אם כן, נשללה מפרעה הבחירה החופשית, ומדוע הוא נענש על כך שלא שילח את בני ישראל, מדוע הוכתה מצרים עשר מכות ומדוע טבע כל חיל פרעה בים, כעונש על רדיפת בני ישראל. והרי הקב"ה מנע מהם לבחור בטוב?
הרמב"ם עונה על כך, וכותב שיש בכך "שורש גדול" של אמונה. הוא מסביר שפרעה ועמו מיוזמתם ומבחירתם החופשית החליטו לדכא את ישראל. זו היתה העבירה עליה נענשו. אפשר היה להביא עליהם מכות מיד, אך הקב"ה החליט לפזר את המכות על פני זמן כדי להראות את גבורתו ושליטתו על מצרים, עד שהוא יכול לשלוט אפילו על רצונם, ולגרום להם שלא ישלחו את ישראל.
אם מתבוננים על המציאות, נראה ש כלפי חוץ הקב"ה העניש את פרעה ואת מצרים על סירובם לשלח את ישראל. אבל באמת העונש היה על מה שעשו קודם לכן, על השעבוד והדיכוי של ישראל.
כך גם צריך לקרוא את פני המציאות בעניינו של הנשיא לשעבר:
לפני כ-6 שנים, מספר חודשים לפני הריסת גוש קטיף וצפון השומרון וגירוש יושביו מביתם, זומנה חבורת רבנים אל הנשיא, והוא העלה על נס את חשיבותה של הדמוקרטיה והמשמעת לממשלה, לכנסת ולמערכת המשפט. הוא נזף ברבנים על מחשבות רעות שהם חושבים על המערכות הללו, ותבע מהם ליישר קו: לא לסרב לבצע את ההרס, לא לדבר סרה על הממשלה והחלטותיה ולכוף ראש בפני מערכת המשפט. הציבור כולו היה "מורעל" ע"י התקשורת והפוליטיקאים בעתיד הוורוד העומד בפתחנו אשר יבוא לאחר הגירוש והחרבת גוש קטיף, ודבריו של הנשיא דאז היו המשך ישיר והשתלבות מוחלטת עם האוירה.
באותה תקופה נעשו נסיונות רבים לעצור את הגירוש וההרס. עצרות, הפגנות, שרשרת אנושית, הפעלת לחץ על פוליטיקאים וכו'. אולם כל הפעולות הושתקו בברוטאליות.
אדם אחד, שהציבור רחש לו אמון, יכול היה בהתגייסות מסיבית, למנוע את החורבן והגירוש. זה היה הנשיא! אמירה נוקבת שלו, נגד הפוליטיקאים ונגד ההזיות של אנשי הבטחון, היתה מרימה את המאבק נגד הגירוש לרמה אחרת, עם אפשרות סבירה לבלום את המהלך.
במקום זאת, התגייס הנשיא דאז לטובת העקירה.
הרבה דרכים למקום.
אותם בתי משפט ואותם פוליטיקאים שהוא שיבח, הם אשר יצאו נגדו והאשימו אותו במעשים מגונים.
חכמים ממשילים זאת לגרזן אשר את הקת שלו, לוקחים מענף עץ. ובעזרת הקת והגרזן כורתים את העץ עצמו. כלומר: הקב"ה משתמש באותו כוח, כדי לייצר ממנו כלי לביעור הרע.
לכן אין כל חשיבות לשאלה האם הנשיא לשעבר הוא נקי כפיים או אכן ביצע מעשים מגונים. השפלתו והדבקת אות קלון עליו, איננה תלויה במעשים הללו, שעשה או לא עשה. מערכת המשפט, גם כ"עלמא דשיקרא" מתגייסת כולה לבצע את רצונו של מקום ולהפרע מאדם ש"היה בידו למחות ולא מחה" (ע"פ שבת נ"ה) "ודבר אלקינו יקום לעולם"!