תשובה:
משעה שהגיע הכסף לרשות ארגון הצדקה זכו בו העניים, ושוב אינו ניתן לחזרה.
מקורות וביאורים:
מקור סוגיה זו בדברי הגמרא מסכת בבא קמא (דף ל"ו ע"ב):
אמר ליה ההוא גברא: הואיל ופלגא דזוזא הוא לא בעינא נתביה לעניים. הדר אמר ליה: נתביה ניהלי איזיל ואברי ביה נפשאי. א"ל רב יוסף: כבר זכו ביה עניים. ואף על גב דליכא עניים הכא, אנן יד עניים אנן".
ודברי התוספות שם (ד"ה יד עניים אנן) שאף על-פי שלא בקש לחזור מעצם נתינת הצדקה אלא רק לשנותה מעני לעני אינו יכול מאחר ומשעה שהגיע הכסף ליד הגבאי המסויים מיד זכו בו העניים שבאים מכוחו.
יסוד זה מבואר עולה מדברי הגמרא מסכת ערכין (דף ו' ע"א):
אמר רב האומר 'סלע זו לצדקה' מותר לשנותה בין לעצמו בין לאחר, בין אמר 'עלי' בין אמר 'הרי זו'. תנו רבנן: 'סלע זו לצדקה' - עד שלא באתה ליד גבאי מותר לשנותה. משבאתה ליד גבאי אסור לשנותה.
את הדברים האלה פסק מרן בשו"ע (יורה דעה סימן רנ"ט סעיף א'): האומר 'סלע זו לצדקה' או שאומר 'הרי עלי סלע לצדקה' והפרישו, עד שלא בא ליד הגבאי יכול לשנותו - בין ללוותו לעצמו בין ללוותו לחבירו, ויפרע אחר תחתיו. משבא ליד גבאי אסור ללוותו - בין לו בין לאחר בין לגבאי.
מן האמור עולה כי מאחר והכסף הגיע מכבר לידי הארגון נכנס לרשות העניים ושוב אין אפשרות להוציאו משם ואף לא למטרת צדקה אחרת.
יש לציין שדברים אמורים בארגון שמנוהל על-ידי אנשים ישרים ויראי אלוקים רק שהיית מעדיף לתרום את כספך לארגון אחר. אמנם במקרה שמתעורר חשד לגבי התנהלותו של הארגון וקיים חשש שמא בשל כשלים או רמאויות כל-שהם לא תגיע אותה תרומה לידי העניים – במקרה זה ניתן לשנות את התרומה מארגון אחד למשנהו [במקרה שהועבר הכסף לידי אותו ארגון בעייתי יהא על תורמו לתובעו בבית-דין בצירוף ראיות מתאימות ובכך יוכל להוציאו מידם].