בית המדרש

  • מדורים
  • הלכה פסוקה
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הנרצחים מאיתמר

ערך הרב סיני לוי

קול התורה

undefined

הרב משה ארנרייך

אדר תשע"א
3 דק' קריאה
המקרה
החל מתחילת שנת הלימודים פועל תלמוד תורה בדירה בקומת קרקע בבית משותף. בית זה הוא חלק מקומפלקס של 2 בתים משותפים, שביניהם חצר משחקים גדולה. התובעות, משפחות לבקוביץ', דוד, ולוי, אינן מתנגדות לעצם פעילות התלמוד תורה בסמוך אליהם, למרות הרעש שהדבר יוצר. אלא שלטענת המשפחות התובעות, הרעש בהפסקות הלימודים בלתי נסבל. בעיקר הדבר מפריע לאחת הנשים התובעות, שהיא בחופשת לידה. שעות הבוקר הן השעות שנצרכות לה וליולדות אחרות כמותה, לשינה ולאגירת כוחות לאחר הלידה.

על כן, תביעת התובעים היא לקיים את ההפסקות באזורים סמוכים: מגרש ציבורי הסמוך או כל מקום אחר.
התלמוד תורה משיב, שעל פי דין, מותר למלמד ללמד, למרות הרעש. ושכיוון שמדובר בכיתת לימוד לילדים צעירים, ההפסקה היא חיונית, והיא חלק אינטגראלי מיום הלימודים. העברת פעילות התלמידים בהפסקה לחלופות שהוצגו בעייתית מכמה היבטים: קיום ההפסקות במקום חלופי אורך זמן רב, וכמו כן, יש מעבר כביש. המגרש הציבורי הקרוב אינו מוצל, ואין שם מספיק פעילויות.
בתביעה זו יש לדון ראשית בעצם ההיתר להפעלת תלמוד תורה בסביבת מגורים. בנוסף, האם ההיתר קיים גם כשיש חולים, יולדות וכד', האם ההיתר קיים כשיש חלופות, האם ההיתר כולל גם פעילות בחצר, וכיצד יש ליישם את ההיתר בימינו.

הדיון
יסוד הדין המשנה במסכת בבא בתרא1 אומרת: "חנות שבחצר - יכול למחות בידו ולומר לו: איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין, אבל עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק. ואינו יכול למחות בידו ולומר לו:... ולא מקול התינוקות."
הגמרא מסבירה שהסיפא מאפשרת למלמד ללמד תינוקות של בית רבן בתוך ביתו, למרות הרעש וההפרעה שנגרמת לשכנים באותה חצר. טעם הדין הוא תקנת רבי יהושע בן גמלא, שתיקן "שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע"2. וכן נפסק להלכה3.

יולדות בדירות השכנים - האם מבטל את התקנה?
בנזקי שכנים מצאנו התייחסות שונה כאשר אחד השכנים הוא חולה ומתוך כך שהנזק הנגרם לו בשל הרעש הוא גדול מהרגיל. ביטוי לכך הוא, שלמרות שלשיטת הרמ"א לא ניתן להגביל אדם מלעשות פעולות רועשות בביתו4 הגביל הרמ"א את ההיתר על פי הריב"ש5: "ודוקא בני אדם בריאים, אבל אם הם חולים והקול מזיק להם, יכולים למחות ". דהיינו, לחולה זכות לבקש משכנו שלא לבצע רעש חריג, אף שבריא אינו יכול לדרוש זאת.
פוסקים אחרונים דנו בשאלה האם עקרון זה חל גם על הפעלת תלמוד תורה זה, וחולה יכול למנוע מתלמוד תורה לפעול בסמיכות אליו בשל הרעש. הפוסקים מעלים6 שחולה אינו יכול למחות בפעילות של מלמד תינוקות. בנוסף, אם נאמר שיולדת היא חולה לעניין זה וזכותה למחות ולעכב על פעילות התלמוד תורה, נמצא שאין תלמוד תורה בשום חצר שבעם ישראל, שכן, ב"ה בכל מקום יש יולדות. הדבר כלל אינו מסתבר, שאם כן בטלה התקנה כולה.
לסיכום, קיומן של יולדות בבתים הסמוכים אינן מונעות את פעילות התלמוד תורה.
האם קיומן של חלופות, בנדון דידן - מגרשי משחקים סמוכים, מבטל את התקנה.
הנימוקי יוסף7 כתב, שלא ניתן למנוע הפעלת תלמוד תורה בבית, גם כאשר ישנן אפשרויות אחרות, כגון בבתי כנסיות ובתי מדרשות. וביאר דבריו בחתם סופר8 שהיתר הלימוד בבית שבחצר, נובע מתקנת ר' יהושע בן גמלא, שקבע שיהיה לימוד תורה בכל עיר ועיר. על כן תקנו חכמים, ש"נסייע בהעמדת תקנה כדי שיהו המלמדין מצויין". במסגרת זו, התירו להם ללמד בביתם, גם אם ישנן חלופות, והכול כדי לעודדם ללמד.
לסיכום: חז"ל תקנו שמותר ללמד תינוקות בבית שבחצר משותפת, על מנת לעודד לימוד תורה. על פי התקנה, כתבו פוסקים שאין למנוע לימוד תורה אף אם יש חולים בחצר. כיוון שהתקנה נועדה להקל על מלמדי תורה, אין גם חובה לחפש חלופות.
בגיליון הבא נדון בשאלה האם הותר גם השימוש בחצר או רק בבית, והאם התקנה קיימת גם בימינו אנו, או שיש סיבות שלא להחיל את התקנה במילואה כיום.


___________________________________________________________

1 דף כ עמ' ב
2 שם, דף כא, עמ' א
3 ברמב"ם, הלכות שכנים, פרק ו, הלכה יב, וחושן משפט, סימן קנו, סעיף ג
4 סימן קנ"ו סעיף ב'
5 סימן קצ"ו
6 פתחי חושן שכנים, פרק ט"ו הערה עד שהסתפק בדבר, וציין לשו"ת שלמת חיים (לר' חיים זוננפלד) סימן תע"ד. וכן עמק המשפט שכנים, סימן לו.
7 דף י ע"ב בדפי הרי"ף
8 חידושי חתם סופר, בבא בתרא דף כא
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il