(ט. שורה 7 - ט: 9 שורות לפני סוף עמוד ב)

א. מיקום הבלילה והיציקה
(אגב הדיבור על מקום הקמיצה)
אם בלל חוץ לעזרה -
ר"ל - כשר (העבודה מתחילה בקמיצה, שהרי היציקה והבלילה נעשים בזר ),
רי"ח - פסול (העבודה מתחילה בבלילה, שהרי צריך כלי שרת )

ב. מנחה שחסרה (הזכרנו בדף ח)
A. חסרה לפני הקמיצה -
לפי כולם כרגע א"א לקמוץ,
אך האם ניתן להשלים? ר"ל - לא, רי"ח - כן.
ראיה לרי"ח - בלוג שמן של מצורע שחסר - ניתן להשלים. תיובתא לר"ל.

B. השיריים חסרו אחרי הקמיצה
a. האם ניתן להקטיר הקומץ?
אם אבדו לגמרי - (משנה בדף כו.) -
ר"א - כשרה,
ר' יהושע - פסולה
(במקביל למחלוקתם לגבי זריקת הדם כשאין בשר בזבחים קד.).
אם רק חסרו -
לר"א - ודאי כשירה.
לר' יהושע - ר"ל - פסול, רי"ח - כשר (כי מודה ר' יהושע כשנשאר קצת).

b. ראיות מברייתות
ראיות לרי"ח -
1. ברייתא שבה ר' יהושע מודה בנשאר כזית בשר.
תשובה לר"ל- במנחה יש לימוד מיוחד שצריך הכל - "והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה" (ורי"ח - הכוונה שהמנחה היתה שלימה).
2. ברייתא לגבי שולחן לחם הפנים (ראינו גם אתמול) -
אחרי פירוק הבזיכין (="קמיצה") - אם הלחם חסר עדיין מקטיר את הבזיכין.
תשובות:
1. תשובת ר"ל - זה כר"א שמכשיר.
דוחה רי"ח - אם הברייתא כר"T - למה דיברה על נפרס ולא נשרפה לגמרי?! אישתיק.
2. גמרא (ולימא ליה-) - ציבור שאני (כיון שהותרה בטומאה, הותרה גם בחיסרון).
דחייה - רב אדא ב"א - חיסרון זה כמו מום, שלא הותר בציבור, וכן רב יוסף בר שמעיה - ר"ל דיבר במנחה סתם - גם מנחת ציבור.

רב מלכיו - ראיה לר"ל -
שתי ברייתות שלומדות משני מקורות שצריך מנחה שלימה "מסלתה" + "והנותרת מן המנחה יאכלו..." - בא ללמד שפסול בין אם חסרה לפני הקמיצה ובין אם חסרה אחרי.
דחייה - לפני הקמיצה - פסול אך רק עד שישלימו. אחרי הקמיצה - השיריים פסולים, אך הקמיצה כשירה.

b. איבעיא להו - האם לפי רי"ח הקטרת הקומץ מתירה השיריים?
זעירי - לא - "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו" - נותרת, ולא נותרת מנותרת.
ר' ינאי - כן - "מן המנחה" - מנחה שהיתה כבר - אוכלים ממנחה שחסרה פעם אחת (בקמיצה) ולא ממנחה שחסרה שוב מאז חיסרון הקמיצה.


שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני