חג המצות שאנו עומדים ימים ספורים לפניו, עוסק בעיקר בציווים אלוקיים על מאורעות שהיו בעבר אך השלכתם ואקטואליותם גם בהווה. ישנן המצוות של ביעור חמץ ואיסור אכילתו ומצוות עשה של אכילת מצה. דברים אלה נועדו כדי להפנים בתוכינו את הערכים הרוחניים הנובעים מהם. לא פחות מזה, מה שאנחנו למדים מכל הסיפור של יציאת מצרים: שזו ההתבוננות של השגחת השם על עמו, ובייחוד לראות את המהלכים האלוקיים בשעת הגאולה. גם כאשר בהשקפה ראשונה נראה לנו כאילו יש איזו שהיא נסיגה במהלך האלוקי, צריך לא להתייאש וליפול בחולשת הדעת. את זה אנחנו מוצאים בספר שמות כשמשה רבינו בא לקדוש ברוך הוא בטענה "למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני" כלומר אם לא הגיע עדיין זמן הגאולה, למה נשלחתי? לא רק ששליחותי לא הועילה היא גם הכבידה את עול השיעבוד?! והקב"ה עונה לו "עתה תראה אשר אעשה לפרעה", ואכן המפרשים מסבירים שהכבדת עול השיעבוד באה משום שעם ישראל, לא היה זכאי לגאולה במהלכים אלוקיים, ולכן באה הרשעות של הגויים כתחליף לאי זכאותם אך כדי לזכותם לגאולה.
ולדורות מה אנו למדים, אנחנו המאמינים שהננו בתהליך גאולת עם ישראל. לכאורה יש איזה שהיא נסיגה, המצב הביטחוני והמדיני שאנו נמצאים בתוכו היום, הרבה יותר קשה ממה שהיה לפני עשרות שנים. אדם עלול ליפול ביאוש וחוסר אמונה ולחשוב איך יתכן שזאת הגאולה? לכן אנחנו צריכים לדעת שמצד המהלך האלוקי ודאי שזו שיבת עם ישראל לארצו על כל המשתמע מזה. אלא שכתוצאה מהחולשות שיש בהנהגת עמינו ביחס לארץ ישראל, ומהעובדה המצערת שממשיכים את חטא המרגלים, המחשבה שע"י ויתור על חלקי ארץ ישיגו שלום ובגללה מונעים מהיהודים מלהתיישב בכל מרחבי ארצנו ואי החלת ריבונות ישראלית על כל מרחבי ארצנו ששוחררו במלחמת ששת הימים, אין לי ספק שזו אחת הסיבות העיקריות שכתוצאה ממנה אנו סובלים את המצב הלא נורמאלי הזה. מצב שנועד לעורר אותנו ואת מנהיגי המדינה לתשובה שיכירו שאנו חיים בדור של גאולה שההשגחה האלוקית נותנת לנו את הכוח ועלינו להפעיל אותו בתבונה נכונה ולא לחשוב את עצמינו כחגבים כמו שהיה בזמן המרגלים. אם אנחנו נלך בדרך זו, יש תקוה שתתרומם קרן ישראל. כולם ייראו ויפחדו מאיתנו ואז יהיה שלום ובטחון בכל מרחבי ארצינו.
בהזדמנות זאת אני רוצה לאחל לכל כלל ישראל שנזכה לפסח כשר ושמח, אין לי ספק שבכל הבתים יהיה כשר הלוואי שיהיה שמח! שהמחבלים לא יצליחו להעיב עלינו את שמחת החג.