בית המדרש

  • מדורים
  • שו"ת "במראה הבזק"
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

יוסף בן גרסיה

דין "צנעא" לענין שמירת יום טוב שני לישראלי השוהה בחו"ל

undefined

רבנים שונים

ניסן תשע"א
4 דק' קריאה
ראש צורים, ישראל Rosh Tzurim, Israel
תשרי תשס"ח

דין "צנעא" לענין שמירת יום טוב שני לישראלי השוהה בחו"ל

שאלה
בעניין מנהג יום טוב שני של גלויות לשליחים של המוסדות הלאומיים, כפי שמובא בשו"ת "במראה הבזק" (חלקים א ו-ג), שמצד אחד יש להקפיד על איסור מלאכה בפרהסיה ומצד שני להקפיד על תפילת חול המועד בתפילה של לחש, ובהנחת תפילין באיסרו חג.
והשאלה: מהי הגדרת "בצנעה"? לעניין דיבור בטלפון, בתוך הבית (האם שייך לחלק בין מענה, שיהיה אסור, לבין התקשרות למשל להורים בארץ, שיהיה מותר?) וכבר ראיתי שהורה הרב יעקב אריאל להתיר לשליח להתקלח בחמים ביום טוב שני של גלויות, ובלי להקפיד על סבון נוזלי - כי כל זה לא כל-כך ניכר (מובא באתר Yeshiva בשאל את הרב).

תשובה
להלכה1 (למעט מקרים חריגים), וכפי המבואר גם בשו"ת "במראה הבזק" הנזכר בשאלתך2, בן ארץ ישראל הנמצא בחו"ל - אסור לו לעשות מלאכה ביום טוב שני של גלויות גם בצנעה, ולא רק בפרהסיה3, וממילא אינו רשאי לשוחח בטלפון. מן הראוי שבחו"ל ישמרו כל היהודים יומיים לעניין עשיית מלאכה, ולהיפך - בארץ ישראל יש למי שסומך לעשות רק יום אחד אילנות גבוהים להיתלות בהם4.
בעניין רחצה ביום טוב ניתן להקל לגרים בחוץ לארץ, בשני הימים5.

_______________________________________

1 תוספות (פסחים נב ע"א ד"ה בישוב), "בעל המאור" (פסחים פרק ד, יז ע"א מדפי הרי"ף) והרמב"ן (במלחמות שם), סוברים כך מנימוקים שונים, וכן דעת הר"ן (על הרי"ף שם ע"ב בביאור הראשון), וכן דעת המאירי (פסחים נא ע"א), והרדב"ז (ד סי' אלף קמח וסי' אלף שכט).
כך גם פשט לשון השו"ע (סי' תצו סע' ג), וכמו שכתב שם ה"מגן אברהם" (ס"ק ד), "אליה רבה" (ס"ק ה), "הפרי חדש" (ס"ק כג), ה"ברכי יוסף" (ס"ק ג), ה"מאמר מרדכי" (ס"ק ב), וה"משנה ברורה" (ס"ק ט); וכן מבואר בשו"ע הרב (שם סע' ד), ב"חיי אדם" (כלל קג סע' ד) וב"ערוך שולחן" (שם סע' ז).
ודלא כתירוץ השני בר"ן הנ"ל, דעת המבי"ט (ג סי' קמט) ומשמעות לשונות מהריט"ץ (סי' קלט ד"ה ותו) וה"ים של שלמה" (ביצה פרק א סי' ח) ודברי הט"ז (שם ס"ק ב, שהביא דברי ה"ים של שלמה" והסכים עמו, ונדחק משום כך בהבנת השו"ע).
לגבי תשובתו של הרב אריאל, אמנם לשון תשובתו היא "חייב ביום טוב שני של גלויות רק בפרהסיא", אך קשה להסתמך על דיוק לשונן של תשובות ממין זה - תשובות קצרות שאינן נכתבות תמיד על-ידי הרב המשיב עצמו, אלא נאמרו בעל-פה לשואל ספציפי ונכתבו אחר-כך על-ידי אחרים באופן כללי, ולא בהכרח במדויק. בתשובה שציטטת, למשל, ייתכן שההיתר התייחס רק לשאלה הספציפית שלגביה נשאל - מחמת צירוף טעמי קולא נוספים, כגון שעצם האיסור להתקלח ביום טוב במים חמים, ואף לחמם מים לשם כך, אינו ברור כיום, שהרי כיום רחיצת כל הגוף בחמים היא "דבר השווה לכל נפש", עיין ב"שמירת שבת כהלכתה" (פרק יד הערה כא), וכן לגבי הדלקת אש שהוזכרה בשאלה שם, עיין ב"אגרות משה" (או"ח ד סי' קד), שמסתפק אם יש להקל בהדלקת חשמל מפני שהדלקה ביום טוב - גם באש חדשה - אינה אלא איסור דרבנן, לדעת רוב הפוסקים (מלבד דעת הט"ז או"ח סי' תקב סק"א וה"כתב סופר" סי' סז, שאף דייק מלשון המשנה, והוכיח גם מהרמב"ם והרשב"א שיש בכך איסור תורה. וע' גם בשו"ת "צפנת פענח" מהדורת הרב כשר- ירושלים, תשכ"ה- סי' קו). והדלקת אש בהקשר זה אולי קלה עוד יותר, שהרי בחשמל דעת ה"חזון איש" (מועד, הלכות שבת סי' נ אות ט) שיש גם איסור בונה, וכעין זה דעת כמה פוסקים, ובהם מרן הגר"ש ישראלי, שייתכן שאסור משום מכה בפטיש - כפי שהובא ב"במראה הבזק" (ב תשובה כה הערה 2). ועיין עוד במאמרו של הגר"ש ישראלי שהבאנו בשו"ת "במראה הבזק" (א תשובה כז, ובסופו תגובות לשאלות על המאמר) שגם בהן הזכיר שיש שאלה של בונה או מכה בפטיש ביצירת מעגל חשמלי, לעומת אש ממש ביום טוב, שאין בהדלקתה איסורים נלווים). סברת ה"אגרות משה" היא שיש אולי מקום להקל בדלקת החשמל, מהנימוק הנ"ל ומפני שהדבר נחשב בצנעה יותר משאר מלאכות, כי מי שלא רואה את מעשה ההדלקה עצמו אלא רק את התוצאה, יתלה שנדלק על-ידי שעון שבת (ויש לומר שהוא הדין לגבי אש ממש - שיתלו שהודלקה מאש קיימת. אגב, אם נאמר כך יש לכך השלכה גם לגבי הדלקת נר לצורך הבדלה, שפסקנו בתשובה הסמוכה שיש להדליק רק באופן המותר ביום טוב). וכן לגבי סבון מוצק יש מתירים, עיין ב"מגן אברהם" (או"ח סי' שכו ס"ק יא), "גנת ורדים" (כלל ג סי' יד), ועל מה שכתב ה"משנה ברורה" (שם ס"ק ל), עיין ב"קצות השלחן" (ח, "בדי השלחן" עמוד נו-נז ד"ה וכאן וד"ה אבל), ועיין גם בשו"ת "ארץ צבי" (סי' ע), וע"ע באריכות דברים בעניין זה ב"יביע אומר" (ד או"ח סי' כז אות ג והלאה וסי' כח) וב"יחווה דעת" (ב סי' נ), יתכן שהרב אריאל הקל מסיבות אלה או מחמת נסיבות מיוחדות שהיו במקרה של שואל השאלה.
אכן, הרב יעקב אריאל הבהיר לנו שאמנם אין הוא זוכר כיום את המקרה שלגביו התייחס בתשובתו שציינת (מדובר בתשובה מלפני כמה שנים), אך באופן כללי גם דעתו כדעתנו, שאין לפסוק כדעת הט"ז, למעט במקרים חריגים - בנסיבות מיוחדות ובצירוף סברות נוספות, ויש לשאול לגופו של מקרה. בדיקה נוספת באתר "ישיבה" העלתה שתשובתו של הרב אריאל תוקנה והובהרה כדלהלן: "בן ארץ ישראל הנמצא זמנית בחו"ל חייב ביו"ט שני של גלויות אפילו בצנעה, אלא אם כן הדבר לא ניכר כמלאכה. למשל, מקלחת במים חמים יכולה להתפרש כמקלחת בפושרים. אמנם אין להשתמש בסבון מוצק במקלחת".
2 "במראה הבזק" א תשובה מ.
3 נציין כי לגבי תיירים (הנמצאים בחו"ל פרק זמן קצר ביותר, וגם בו אין הם "דרים" שם), דעת הגרנ"א רבינוביץ שיש מקום לסמוך על דעת הט"ז ולהקל בשעת הצורך בעשיית מלאכה בצנעה, אך לא לגבי הנמצאים בחו"ל בשליחות וכדומה.
4 "במראה הבזק" ד תשובה נז.
5 "במראה הבזק" ה תשובה לג.


בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,

הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל

חברי הועדה המייעצת:
הרב זלמן נחמיה גולדברג
הרב נחום אליעזר רבינוביץ
הרב ישראל רוזן
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il