בית המדרש

  • עובד ומעביד
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

פיצויי הלנת פיטורין

undefined

הרב ניר אביב

איר תשע"א
3 דק' קריאה
אני עבדתי בעמותה במשך 10 שנים, רוב השנים הכספים שולמו לי כמלגה, ורק במהלך השנתיים האחרונות שולם לי כמשכורת. פוטרתי באוגוסט 2009 ועד היום למרות טלפונים טרם שולמו לי פיצויי פיטורין וכן הבראה ופדיון ימי חופשה. לפני כשבוע שלחתי מכתב ובו דרישותי וכן דרישה לתשלום הלנת פיצויי פיטורין, כשהתקבל המכתב, נענו כל דרישותי, כמובן שלגבי הלנת פיצויי פיטורין הם לא כל כך מוכנים לשלם זאת.

שאלותי:
א. האם מותר לקבל על פי ההלכה פיצויי הלנת פיטורין.
ב. האם מותר לי לתבוע פיצויים על תקופת עבודתי שעבדתי וקיבלתי את משכורתי כמלגה.

תשובה:
א. התשובה לשאלה זו, תלויה באופן חישוב הקנס על הלנת הפיטורין. שכן אם הקנס על האיחור הוא קנס שנעשה באופן חד פעמי אזי אין בעיה של ריבית, אך אם הקנס גדל מדי חודש או מדי תקופה קבועה ישנה בעיה של ריבית ואסור לך לתבוע ולקבל את תוספת פיצויי הלנת הפיטורין.
ב. אם זכאותך לפיצויים נאמרה לך מראש במפורש או שהדבר היה ברור כאשר הוסכם על המילגה אזי הדין הוא לפי המוסכם. אך אם לא היה סיכום מפורש הדין תלוי במנהג המקום. כלומר, אם הם נוהגים לתת פיצויים לכולם ובכללם למי שקיבל מילגה, והסיבה שנתנו מילגה הייתה רק כדי לחסוך להם מס מעסיק וכו', את יכולה לתבוע פיצויים. אולם אם לא נתנו אף פעם באותו מקום פיצויים למי שקיבל מילגה וכך מקובל שם, אז אינך יכולה לתבוע. אולם, כאשר המציאות אינה ברורה לכאן או לכאן, ידך על התחתונה ואינך יכולה לתבוע, שכן מכיוון שאת באה להוציא מהם מוטלת עלייך חובת ההוכחה.
תוספת עיון:
1. ישנו הבדל בין קנס חד פעמי לקנס ההולך וגדל עם הזמן. קנס רב פעמי נקבע ככזה בתור פיצוי על המתנת המעות, ונחשב כריבית. אולם קנס חד פעמי יש לתלות שכוונתו שישלם בזמן שהרי בין אם ישלם מיד לאחר שעבר הזמן ובין אם ישלם לאחר זמן רב, ישלם אותו הסכום. כמו כן, כיון שמיד לאחר עבור הזמן מתחייב בקנס אין כאן "שכר המתנה" שהרי לא היה צריך להמתין כלל עבור התוספת. החילוק הזה מובא בשו"ת מהרלנ"ח (סימן ק"ד), וזו לשונו "וחילוק גדול יש בין נידון דידן לההיא מתניתין, דהתם אינו מתרבה משום אגר נטר כלל, שאילו פרעו בזמנו אינו מרבה לו כלום, וכשלא פרעו מיד בתשלום הזמן ממש, חייב ליתן לו באותה שעה קרן וקנס ואינו ממתין לו על הקרן כלל. אבל בנידון דידן אף על גב דבזמן הראשון ליכא אגר נטר אם יפרע לו בזמנו, על שאר הזמן איכא אגר נטר שכבר קצץ על כל שבוע כך וכך".
קנס רב פעמי, אם נעשה בדרך הלוואה נחלקו הפוסקים האם זוהי ריבית גמורה מהתורה (שו"ת רשב"א ב', ב'), או שזו ריבית האסורה רק מדרבנן (גידולי תרומה שער מ"ו, ד', ל"ב) שהרי אם פורע בזמן אינו מוסיף לו כלום וכשעובר הזמן מיד צריך להוסיף לו, הרי שאין כאן שכר המתנה אלא רק קנס. במח' זו פסק בספר "מלוה ה'" כרשב"א, וכן הראש"ל הגר"ע יוסף (יבי"א ח"א יו"ד סי' יג) פסק שכן נראית דעת השו"ע. אולם אם מדובר בקנס חד פעמי על האיחור בתשלום ההלוואה, האיסור אינו אלא מדרבנן.
כאשר אנו באים לדון על קנס שאינו בא מטעם הלוואה אלא בדרך מקח וממכר, הדין קל יותר בדרגה אחת (ב"י בשם תשובת ריב"ש סימן של"ה), ולכן קנס רב פעמי אסור מדרבנן, וקנס חד פעמי מותר לגמרי. כספי הפיטורין אינם בגדר הלוואה אלא בגדר מו"מ, ולכן קנס חד פעמי מותר.
2. בענייני עובד ומעביד הכל הולך אחר המנהג אלא אם כן התנו במפורש באופן אחר. מקור הדין הוא בשולחן ערוך חושן משפט הלכות שכירות פועלים סימנים של"א ושל"ב.
מקורות נוספים לעיון: ספר מלוה ה' לרב משה לוי ח"א פ"ג סע' כ'-כ"ד. ספר ריבית לאור ההלכה פ"ו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il